הדברים שבני לא יחווה
מחר אמור להתקיים ביקור של הקטנים בגן של בתי, גם בני היה אמור להיות בינהם לו היה אתנו.... כל זה מעורר בי שוב את המחשבות הכואבות, הגעגוע.... וגם המחשבה הילדותית זה לא פייר.
שנה שעברה כשאחיינית שלי סיימה את הגן היא הזמינה אותנו, לא הייתי מסוגלת ללכת בגלל המחשבה הכואבת שבני (שקטן ממנה בחודש וחצי) לעולם לא יחגוג סוף מעון, או לא ילך לגן.
ועכשיו כשהילדים בגילו (כבר לא תינוקות) באים לבקר בגן, זה כואב.
