התמכרות אחרת

[rickba]

התמכרות אחרת

התרשמתי מאוד מהדיאלוג כפי שמופיע בפורם בימים האחרונים. חשתי הזדהות מוחלטת להרגשה של חוסר אונים לעיתים בהתמכרות. אני אובססיבית בכל מה שקשור לאוכל. מונעת מעצמי מזונות מסויימים באופו מוחלט כבר שנים. אבל לא מסוגלת לשלוט בהתמכרות והאכילה האובססיבית (כפיצוי) של תפוחים ואגסים בעיקר לפני השינה (הכי גרוע) קמה בבקר עם כאב בטן סוחבת מועקה ומצב רוח רע אבל בערב חוזרת על הריטואל שוב. הייתי אצל מומחים לתחומי הפסוכולוגיה והפסיכאטריה. אך לשווא. היש תקנה עבורי?

נמאס לי לחיות סביב האוכל - ההמנעות ממנו. לא יוצאת למסעדות ובתי קפה לא חיה מסתגרת.....

 

[נורית הדרי]

יש תקנה עבור כל אחת....בטוח!

הי ריקבה בטוח שיש תקנה. כרגע אני לא מצליחה כל כך להבין מה את אומרת באמצעות התפוחים והאגסים, אבל בטוח שאת אומרת שם משהו. נראה לי , סתם מתוך אינטואיציה ותתקני אותי אם אני טועה, שהבעיה היא של חוסר איזון בין "מונעת מעצמי מזונות מסויימים" , לא יוצאת למסעדות ובתי קפה , לא חיה , מסתגרת.... אני רואה ברשימה הזאת משהו שדורש איזון ... מה דעתך?

 

[rickba]

תפוחים

כמובן שיש אצלי חוסר איזון. אני עבדת חיה ומתפדקת כלפי חוץ. אבל לא יוצאת מהמעגל הזה של חוסר תעוזה לגוון. יכולה לאכול 7 תפוחים ולא פרוסת לחם עם גבינה כי זה נתפס אצלי כמשמין..... אין זה שמי. זה כינוי לצורך ההשתתפות כאן. התסייעי לי?

 

[נורית הדרי]

ככל שאוכל ומכל הלב ....

מה זה אוכל בשבילך? מה יש בו שאין בשום דבר אחר?

 

[rickba]

מה זה אוכל בשבילי?

היום נדרשתי לענות על כך לראשונה. האוכל כבר לא מקור הנאה. בדיוק היום שוחחתי עם בתי בת ה-21 ואמרתי לה: פעם אכלתי הכל והייתי מאושרת... הייתי שמחה. אבל יום אחד בגיל 36 גיליתי שאני לא יכולה לאכול ללא הרף כל מה שאני רוצה, מתי שאני רוצה ובאיזו כמות. - התחלתי להשמין! זה היה האור. התחלתי להפחית סוגי מזון התמכרתי להליכה יומית ברגל (זה מצויין) והמשכתי להוריד בהדרגה מגוון רחב של סוגי מזון. היום אני אוכלת פיירות ירקות גבינות רזות, מעדני דיאט ויוגורטים. וזהו!!!!! אני אוהבת מתוק והפיצוי לכל מתוק מכל סוג הוא כמות לא נשלטת של פירות. אין לי מושג מה יש באוכל שאין במשהו אחר. אני אוכלת רק צהרים וערב. לא נוגעת כלום בין הארוחות. רק 2 קפה עד הצהריים ואחד אחרי!!!!! בערב אני אוכלת תפוחים ואגסים במקום אוכל אין לי יכולת לעמוד מול! הייתי אצל דיאטנית וברגע שהתחילה להכניס לי סוגי מזון חדשים, לא הייתי מסוגלת, נבהלתי ולא שבתי עוד!

 

[נורית הדרי]

כנראה שלא ניסחתי נכון את שאלתי

או שאנחנו מתחילות להרגיש את הבעיה. אני שואלת : מה יש בו באוכל? (קרי : אנא ממך בדקי קצת את הרגשות והתחושות שלך סביב האוכל) ואת עונה לי : רשימה של מה שאת אוכלת ועל הפחד הנורא שלך מהשמנה. היכן התקלה? האם לא הבנת את שאלתי? האם לא שאלתי אותה נכון? או אולי כאן הבעיה : העיסוק באוכל מאפשר לך לא לעסוק ולא להתמודד עם דברים אחרים . קל לנו לשים את כל צרותינו , מגבלותינו, פגמינו וחסרונותינו על השומן, על האוכל , על ההתנהגות הבלתי נשלטת שלנו. הרבה יותר מסובך וכואב זה להניח שמשהו בנו זועק מכאב והאוכל כאילו מכסה את אוזנינו מלשמוע.... את יודעת, עד היום כשמשהו משתבש בחיי אני צריכה להתאמץ ובכוח למצוא הסבר אחר , אלטרנטיבי ל"זה קרה כי אני שמנה" . למדתי כבר להכריח את עצמי לתת לעצמי לפחות 3 הסברים נוספים ... מוכנה לנסות שוב?

 

[rickba]

נסיון נוסף

א. קראתי לראשונה את שכתבת בהודעת המנהלת בראשית הפורם.זה נשמע לי קרוב ומוכר כאילו הופנה ישירות אלי היתכן שכאן מתחיל להיות טמון הפתרון? ב. אין לי ספק שהעיסוק באוכל ( להימנע מלאכול!) בא ממקום של חסר בתחום הרגש והזוגיות. העדר שביעות רצון וחוסר סיפוק בחיי הזוגיות. אי יכולת לשים את כל הקלפים על השולחןוהתיסכול הנובע מכך. סביר שהעיסוק הרב באוכל מאפשר לי לא להתמודד עם הכאב האמיתי. (דווקא אתמול ניהלנו שיחה בנושא בעלי ואני התחלתי להיפתח מעט ) האם הנסיון הזה סייע בידך להוביל אותי? תודה ר. ב.

 

[נורית הדרי]

אני לא מובילה איש ...יקירתי. הלוואי

ויכולתי להוביל בבטחה את עצמי. מה שכן, אני יכולה לכוון פנס למקומות חשוכים , שמישהו תומך יכול להאיר אותם בלי רוע לב. זה הכל. נמשיך ? הכאב האמיתי. אילו היית מנסה לכתוב ביוגרפיה של הכאב האמיתי , נניח שאת כותבת ספר שנקרא "הסיפור של הכאב האמיתי שלי". היכן הוא נולד? ממתי את מכירה אותו? איך הוא נראה? כמה זמן את מבלה איתו ? האם יש סיכוי שתפרדו? ובקשר לאוכל אני רוצה שנשחק משחק תודעה (כדי שזה יהיה פחות מפחיד) ותספרי לנו כאן מה היית אוכלת לו יכולת להתיר לעצמך לאכול כרצונך?

 

[rickba]

מעולם לא פתחו בפני צוהר כפי שאת

עושה ברגעים אלו. את מכוונת פנס למקומות חשוכים והוא זה שמסייע לי להוביל את עצמי למקומות שאני בורחת מהם או נסוגה דקות לפני הנגיעה. הכאב נולד לפני 10 שנים לערך . האמת שהיה לו "הריון" מתמשך עד שנולד (באמת) הוא צמח בהדרגה עד לשלב שהוא התעצם. אני מכירה אותו עוד משלבי היותו עובר אין לו מראה אבל יש לו נמשל. אני מבלה איתו כל רגע ביממה. וקשה לי להאמין שמשהו כרגע יכל לגרום לנו להיפרד (אני מאוד רוצה להיפרד ממנו). אני מסוגלת לומר כאן שזה קשור לנישואי - לזוגיות, אך מפחדת לקרא לילד בשמו.אני מניחה שאם הייתי מרשה לעצמי לאכול. קודם כל הייתי מבקשת מעצמי להפסיק לחשוב על אוכל 24 שעות ביממה. לחשוב עליו רק כשהבטן זקוקה לו ואז לאכול במינון הנכון לי ולא לדחוס יותר כי עכשיו אני בצום עד הארוחה הבאה. אני חושבת שהייתי רוצה (ממש לא יוצא לי) לגוון יותר בסוגי גבינות, לקחת סנדביץ לעבודה במקום יוגורט. לתבול בלחם את הרוטב שנשאר בסלט. להתענג על הממולאים ושאר המטעמים שאני מבשלת ביד אמונה ומיומנת לכל באי הבית ולא נוגעת בפרור. לאכול גלידת שמנת ולא דיאט. להפוך את האוכל לידיד ולא לאוייב. נורית. מעולם לא הייתי בנקודה הזאת קודם. לפני שפגשתי בך!

 

[נורית הדרי]

בינגו....(סליחה על ההתלהבות)

הנה המשפט הכי צועק "אני חושבת שהייתי רוצה (ממש לא יוצא לי) לגוון יותר בסוגי גבינות, לקחת סנדביץ לעבודה במקום יוגורט. לתבול בלחם את הרוטב שנשאר בסלט. להתענג על הממולאים ושאר המטעמים שאני מבשלת ביד אמונה ומיומנת לכל באי הבית ולא נוגעת בפרור".... את מעניקה לאחרים את "הדבר שלך" : את מעניקה אוכל , כלומר ...אהבה ?(הדבר שבעצם נמצא מאחורי האוכל????) אבל לא מעיזה לתבוע לעצמך דבר מזה. את יודעת איזה סבל גזרת על עצמך? ענייך הכלות מתבוננות ברעב ויסורים איך אחרים מקבלים את מה שאת הכי הכי רוצה בעולם? מה עשית שמגיע לך עונש כזה? כן, בני משפחתך יכולים להיות אהובים וראויים לכל מאמץ שלך - אבל את לא ראויה לסבל כזה מידי יום, מידי שעה ומידי ארוחה. תחשבי מי בדיוק מקבל עונש לכל החיים: אנשים שעושים את הדברים הגרועים ביותר שאדם יכול לעשות . האם אי פעם עשית משהו כזה? אני מהמרת שלא. אז למה מגיע לך לשלם כאלה מחירים נוראים? בואי נחליט שאת בוחרת עכשיו ארוחה אחת - רק אחת! שבה את לוקחת פרוסת לחם וטובלת בסלט! רק אחת? הולך? (אני שמחה שאת מרגישה נוח איתי)

 

[rickba]

זו הבחנה נכונה- סוג מסויים של עונש

ולא ברור לי על מה? למה? אבל את לא תאמיני. אתמול ישבתי עם בעלי לארוחת ערב. והוא התחנן שאוכל משהו מוצק. לקחתי חצי פרוסת לחם שחור והכנסתי לרוטב שנשאר בתחתית קערית הסלט! ילדי יודעים (גילאי 17, 21 ) שאני לא טועמת אפילו בזמן הבישול ובכל זאת יוצא נפלא. רק בימים אלו אני מתחילה להבין שאני משלמת מחירים והחיים מהבטים שונים, עוברים על-ידי. במקביל לפנייה אליך אני מחדשת ובוחנת עצמי בעוד משהו חדש. מרשה לעצמי ל"שחק באש" ומגיעה לתובנות חיוביות שאולי גם הן תסייענה לי להירפא. את מעידה על עצמך שהיית כאן ויום יום עושה למען לא תשובי. מה מכאן?

 

[נורית הדרי]

אוי, עכשיו אני צריכה להיות../images/Emo58.gif

ולקלקל את שמחת התובנה: יקירתי , החלמה מכפייתיות היא דרך ארוכה, מפותלת ומאוד מתעתעת. אם הבנת שאני רזה , חטובה ומאושרת הרי שצר לי אבל לא. הדבר הכי חשוב שהבנתי היום - ועליו גאוותי , שמחתי ואותו אני רוצה לתת כמתנה לנשים אחרות- זה שאין קשר בין רזה חטובה למאושרת או לשום דבר אחר. מבינה את ההבדל? לא אכפת לי שיש עלי עוד המון קילוגרמים עודפים. איכפת לי מאוד שחיי לא סובבים סביב אוכל. איכפת לי מאוד שחיי לא סובבים סביב חיפוש אהבה במקומות שאין למצוא אותה. איכפת לי מאוד לממש כישרונות ויכולות שלי בלי לוותר לעצמי כי "לא מגיע לי". איכפת לי מאוד לא לתת לאחרים מה שאני רוצה לתת לעצמי - אלא לתת לעצמי מה שאני זקוקה ולאחרים את מה שאני יכולה - והם צריכים.... איכפת לי מאוד להתבונן בעצמי בעניים שלי ושלי בלבד! שהמצפן האישי שלי יבוא ממני ולא ממה שאחרים אומרים או חושבים עלי. כאלה דברים היום הם המתנה שלי. לרזות? אולי זה יבוא אולי לא. וגם זה בסדר לי.

 

[נורית הדרי]

אני חושבת שאני אשים תמונה שלי

כדי שמי שרוצה לראות בי מודל לעוד אחת שרזתה מליון קילואים ועכשיו היא חתיכת- על תבין מייד שזה לא הכיוון שלי כאן.....

 

[rickba]

../images/Emo75.gifאת נהדרת../images/Emo74.gif../images/Emo75.gif

כל מילה שנאמרה בכל קטעי התכתובת ביננו. נגעה בי . אשוב ואקרא את כל חילופי המילים ביננו עוד פעמים מספר. סביר שאהייה כאן גם בעתיד. תודה שלימדת אותי ברגע זה שעלי לתת קודם כל לעצמי את מה שאני זקוקה ולאחרים את מה שאני יכולה. תבורכי! ר. ב.

 

[נורית הדרי]

יקירתי

מבחינתי זו לא שאלה בכלל שתבואי לכאן בהווה ובעתיד. ואני באמת לא עשיתי הרבה - הפתיחות שלך והרצון להחלים באו ממך. אני רק סיפרתי לך מה אני רואה ומבינה. מחזיקה לך אצבעות ושוב חשוב לי להדגיש: המסע הוא ארוך , קחי אוויר , הרבה אוויר והמון סבלנות לעצמך ולתהליכים שיעברו עליך .

 

[rickba]

תודה

ועוד תודה. אשוב