../images/Emo140.gifשלום לך ליאת,
התמכרות למשכחי כאבים היא תופעה ידועה ונפוצה. כידוע לך במשכחי כאבים ישנם חומרים כימיים במינונים קטנים אומנם (תלוי בתרופה) ששימוש ארוך בהם יוצר תלות. למרות שמחקרים הוכיחו כי אחוז המתמכרים לנרקוטיקה (אופייטים כמורפין, פטידין) מקרב אנשים שקיבלו תרופות נרקוטיות עקב ניתוחים או מצבים אחרים בבתי חולים, גם לתקופות ממושכות - שואף לאפס. מכאן אולי ניתן להסיק כי ההתמכרות אינה בהכרח אורך התקופה של לקיחת החומרים - אלא תלוייה רבות במבנה אישיותו של הפרט. קודם כל ליידע את רופא המשפחה - להערכתי הוא זה שרושם את המרשמים, עליו להבין כי התפתחה במקרה תלות - התמכרות. מכיוון שהיטפול בהתמכרויות הוא טיפול משולב - תרופתי ותמיכתי, חברתך תופנה להערכה פסיכולוגית במסגרת שירותי הקופה אליה היא שייכת. במידת הצורך יירשמו עבורה תרופות שיקלו על הפסקת משכחי הכאבים ובמקביל שוב במידת הצורך היא תטופל במסגרת המחלקה לבריאות הנפש בקהילה. הכל בסל הבריאות. עוד נקודה: לא אחת ראיתי והכרתי אנשים מכורים שלאו דווקא החומרים הם שמשכו אותם אלא ההתעסקות בהם, איני יודעת אם זה המקרה, אולם כדאי לפעול בטרם משכחי הכאבים ה"מינוריים" לכאורה - יהפכו לחומרים מסוכנים הרבה יותר. ואגב - מינון יתר של אקמול (פאראצטמול) יכול להביא לנזק בלתי הפיך לכבד. בהצלחה ליאת, לך ולחברתך.
