התמכרות מסוג שונה

[skito]

התמכרות מסוג שונה ../images/Emo56.gif

הייתם על אי בודד? לבטח רבים שואפים לחוות את החוויה של שהיה על אי בודד, מה היינו לוקחים לשם? איך ההרגשה בלי הלחץ היום יומי? השקט הזה הוא כל הקסם! נכון? רוצים להתנסות בחוויה ולהרגיש על אי בודד? לפני כמה ימים הייתי ללא הפלאפון בסה"כ 4 שעות (נו טוב שכחתי אותו במקום מסויים) לא תאמינו, היה לי דווקא כיף לא רגיל, הרגשתי שקט, שלווה ממש כמו על אי בודד. אוף לא נמאס מהפלאפון? האם התמכרנו למכשיר המציק? יש בו יותר יתרונות או חסרונות? הפלאפון כלי מעולה אבל לדעתי התמכרות מסוג שונה, דייייייייי שקט כבר!!! ולי באמת שנמאס ממנו. אפשר כעת לוותר עליו? אוף כמה שאלות צצות לי (מה שלומכם היום?)

 

[תלתלים123]

../images/Emo56.gif הוא העבד ואני אדונו

אבל פעם באמת נסעתי לאי בודד. עם תרמיל קטן על הגב ונעליים גבוהות (כי יש הרים לכבוש בחיפוש אחרי מפלי מים) תיק רחצה וחומר נגד יתושים וספר. בלי ווקמן כי אני מעדיפה את שירת הטבע. הודעתי למקום העבודה שהפעם אין אפשרות להשיג אותי בזמן החופשה (ממילא אין קליטה) והסתלקתי. אין מילים בפי.

 

[פּרפרית]

אני יכולה לספר משהו על חלומות ואיים

כשנכנסתי להריון בבני בכורי החלטנו אביו ורני להגשים חלום; עזבנו את העיר הגדולה והסואנת (לונדון) ועברנו לגור בעיירת חוף בווילס, עיירה פסטורלית שמעבר לכביש האוקיינוס מאחורי הבית יערות עד, אגמים הכל= נוף מדהים. ומעט האנשים בעיירה היו חביבים ביותר, כאלו שהכי רחוק נסעו לעיר הקרובה כ-10 ק"מ מהבית, וכשדיברו איתי הבנתי בערך 40% ממה שאמרו בגלל המבטא- את השאר ניחשתי. לא טלפונים, מעט טלוויזיה, אמא צעירה עם תינוק בן יומו. אחרי שלושה חודשים הייתי על סף אישפוז

 

[תלתלים123]

3 חודשים על אי בודד

זה באמת יותר מדי זמן. ועוד בוולשית...

 

[skito]

נכון

ב-4 שעות כבר הרגשתי

ו-3 חודשים זה באמת מוגזם אבל שווה לנסות

 

[noa128]

בהפוכה.. אולי ../images/Emo13.gif

והנה התמכרות אחת שממש לא תרמתי להתפתחותה..

- מסכימה שזו הקלה כשהנודניק השחרחר (שלי) לא בסביבה, אבל מאחר ואני עברתי עם המכשיר הזה לבסיס של NEED 2 KNOW - נמצא המס' רק ברשותם של אלה שממש חייבים למצוא אותי (גן/בי"ס אם קורה חס וחלילה משו - שכחו את הסנדביץ' או משהו כזה...)- והם לרוב יודעים גם היכן אני והיכן להשיגני בטלפון של פעם.. התוצאה הישירה היא - שאין לי ניג'וסים (למעט הילדים כשהם בחופש ולא מספיק איימתי שחשבון הטלפון יגיע לשחקים) - ולכן אם נשכח הנודניק בבית - טיפה יותר שקט.... ואנקדוטה פרוידאנית לקינוח - לפני איזה זמן, בעודי יושבת ורגליי טובלות במימי הג'קוזי הקטן של הפדיקוריסטית - והנאג'וס הקטן צמוד לי לאוזן בשיחה שכבר מזמן אפשר היה לסיים.. החליק לו המכשיר מידי... ישר לתוך המים. זהו. נגמרה השיחה (וגם המכשיר, אבל זה כבר פחות חשוב)... - ולאיש מהעבר השני של הקו לא יכלה להיות שום טענה או דרישה - כוח עליון...