לא, אנחנו לא
צריך לעשות הבדלים ברורים- התמכרות היא גם דבר פיזי, כלומר שהגוף שלך באותה מידה שהוא שולח תחושת "היי" הוא גם שולח תחושות רעות ברגע שאין את זה, אתה נעשה עבד. כיום את לא עבד של חיי חברה כי אם לא תצא בסופ"ש אתה עדיין יכול להנות, לעומת התמכרות לחומר שאני ראיתי מה זה עושה לאנשים. חוצמזה אני בעצמי מכירה ידיד שלי שהיה בנאדם אינטיליגנטי, שמח, מעניין, והפך לזומבי מאושפז במחלקה פסיכיאטרית בגלל השימוש בסמים. אתה חושב שאלו סתם סיפורים כי אולי אתה לא מכיר כאלה אבל אני כן, ואני ראיתי אנשים שהסמים והסיגריות באמת הרסו להם את החיים, ולא רק ההתמכרויות הללו, שהן גם רעות לכיס (כסף), ולבריאות (סרטן), אלא גם גורמות להגברת תחשוות רעות (מעשני סיגריות יותר עצבניים באופן כללי, פחות שלווים, ולוקחי סמים יכולים אפילו לפתח דיכאון, שזה לא בדיוק מה שהיית רוצה לעצמך, ואני מכירה את המקרים). השליטה- השליטה היא אחד הדברים החשובים, זה לא צריך להפוך לאובססיה, אבל האדם כן צריך לדעת שהוא מנסה לשרת את הצרכים של הגוף והנפש שלו ולא את החומר הכימי החיצוני (ובתוך כך גם להכנס לחובות, או להסתבך עם פושעים, או עם החוק, ועוד הרבה). עכשיו נדבר על "התמכרות" שהיא לא פיזית- נגיד אם אתה עוסק באובססיביות בספירת קווים במדרכה וזה עושה לך טוב סביר להניח שיש לך OCD, אנשים עם OCD מנסים להרפא ולא סתם, כי זה מעיק, כי זה חוסר שליטה נוראי, ואין סיבה שבכוונה תגרום לעצמך להיות דמוי OCD. דבר אחרון זה שבדרך כלל הריטואל שאתה "מתמכר" אליו הופך להיות מזיק (בגלל שהתדירות שלו גבוהה ורק עולה), ואני בתור "מכורה" לשעבר יודעת טוב מאוד כמה הדברים האלה יכולים להרוס לך את החיים, ולהפריע לכל דבר שאתה באמת רוצה. עכשיו בנוגע להתמכרות לאוכל וכאלה- אנשים רגילים לא מכורים לאוכל, הם צריכים אוכל, וזה ממש לא אותו דבר. מי שמכור לאוכל מוגדר כחולה בהפרעת אכילה כלשהי (למשל אכילה רגשית או בולימיה), וגם הוא סובל מאוד מאוד. האדם הרגיל אינו מכור לאוכל, כמו שאדם לא מכור לחמצן, צריך למצוא את ההבדלים המאוד משמעותיים בין צורך פיזי להתמכרות. אדם לא מכור לשינה רק בגלל שהוא צריך לישון כך וכך שעות בלילה, הוא מכור אם הוא יוותר על הרבה דברים שהוא רוצה ויפול לשינה כדי לברוח, או דברים כאלה, ואז זו הופכת להיות מחלה, שגם כשאתה לא רוצה לישון אתה מרגיש חייב, ואז זה כבר לא מספק שום הנאה, זה מספק רק סבל. כל התמכרות או "התמכרות" מספקות הנאה רק לרואה מבחוץ, ורק בהתחלה, וזו אשליה, כי אחר כך אתה צריך לשכנע את עצמך ממש ממש ממש חזק כדי לחשוב שאתה באמת נהנה מזה ולא שאתה פשוט "צריך" את זה, וכשאתה "צריך" משהו אתה בדרך כלל כבר לא רוצה אותו, בגלל שגם כשבא לך נגיד לאכול בשקט אתה חייב סיגריה, וזה עושה אותך עצבני ולא שלו, ואתה כולה רוצה לאכול בשקט, לא לעשן, לא בא לך, אבל אתה מרגיש "צריך". התמכרות זה מאמלל, לא עושה אותך מאושר.
