אני נתקלתי
היה מקרה אחד עם ילדה שעמדה ליד התחת של אחת הסוסות. אמרתי לה לזוז והיא לא הסכימה לסוס. השברתי לה מה יכול לקרות אם הסוסה תיבהל והיא תעמוד מאחוריה, היא לא הקשיבה לי. בסוף אמרתי לה "אני עוזרת בחווה, אני מכירה את הסוסים. אני מעלייך, אז את צריכה להקשיב לי. תזוזי מהתחת של הסוסה עכשיו". היא אמרה לי "אההה, אז למה לא אמרת?" וזזה. אני לא אוהבת לומר לאנשים שאני מעליהם (מה שלא נכון, אבל בחווה אני באמת מבינה בסוסים יותר ממנה), אבל רק אז היא הסכימה לזוז. היה לי עוד מקרה עם ילדה שלא הסכימה להכניס את הסוסה שהיא הוליכה לתא. היא עצרה ואמר "אני לא רוצה להיכנס". אז שאלתי אותה למה היא לא רוצה. "אני פוחדת" היא ענתה. אני אמרתי לה "אז בואי אני אעזור לך להתגבר על הפחד. קודם תיכנסי לתא ואז תשי עם אניטה סיבוב. הכל יהיה בסדר, אל תדאגי". היא נכנסה ועשתה סיבוב. "עכשיו תעצרי". היא עצרה. ככה היא התגברה על הפחד, ועכשיו היא מסכימה להכניס סוסים. לדעתי הטיפול במקרה של סירוב תלוי בסיטואציה. אם הסירוב הוא מפחד, אז צריך להרגיע ע"י הסבר של המצב ושל מה שצריך לעשות. גם בטיפולי זה עובד. אבל אם הילד לא מפחד, אלא פשוט לא רוצה להקשיבף צריך להפעיל סמכות וגם להסביר את המצב. אם הסיטואציה מסוכנת (לעמוד מאחורי תחת של סוס סתם ככה), אז צריך לדבר בתקיפות ולהפעיל סמכות בלי להתחיל לתת הרבה הסברים, כי לא כדאי לבזבז זמן.
