התנגדויות -זקוקה לעזרה ועצה

seelinewoman

New member
התנגדויות -זקוקה לעזרה ועצה


ובכן, אתמול קפצתי למים והתחלתי להתייחס לשאלת ההילינג לא רק כמטופלת אלא גם כמטפלת,
משום שאני רוצה לעזור לחברה שיש לה מצוקות כמעט בכל תחומי החיים המיידיים שלה.
שוחחנו, במסגרת שיחת חברים, ודיברנו גלויות והבנתי שהיא מצאת במוד של הישרדות,
כך שהיא מתנגדת לכל שחרור של האחיזה במגננה כך שאין בכלל אפשרות להציע לה אמצעים מעשיים.
כרגע, עליה להגיע למצב של שחרור אמונות כדי לפנות מקום לאמונות חדשות, אבל היא מתקשה לשחרר.
התחלנו תהליך של זיהוי ההישרדות והמגננה, והצעתי לה קודם כל, בשלב זה, לנסות לזהות מצבים
שבהם היא יכולה להגיב יותר בעדינות כדי לזעזע פחות את התנודות סביבה, בעיקר משום שהיא רגילה
כל חייה לנוע בתנועות גדולות, רחבות, מטלטלות וחזקות מדי.

אמרתי לה שמשום שהיא גם חסומה מאוד מאז ילדותה בבית דוגמטי וחוסם, כדאי לה להתחיל קודם כל להירגע
על ידי הילינג ושטיפה כלשהי של הערוצים שלה מכל מה שיש לה, והשאלה שלה פתאום הפתיעה אותי,
כי הייתי בטוחה שאני יודעת את התשובה, ולכן אני מתייעצת אתכם איך להתייחס לכך.
היא בחורה רציונלית, מצד אחד, מצד שני היא מודעת מאוד לקיומו של מה שאני קוראת לו החוקיות של הטבע,
של מה שלא רואים, של מה שמכונה בטעות על-טבעי אבל הוא טבעי מאוד.
היא רגישה, היא יודעת יפה מאוד ולטענתה אני לא מחדשת לה דבר בכל האבחונים שלי דרך הדיונים שלנו,
אבל היא כרגע לא יכולה ולא רוצה לשנות.
לא מסוגלת כלל לשחרר, לעשות את השינוי למרות שהיא רואה ויודעת ברמה הקוגניטיבית ההגיונית השקולה.
ברור לה הכל, כולל זה שהיא נאחזת במצב מסוים כדי לכעוס ולהעניש את עצמה.

הצעתי לעשות לה הילינג, גם כי אני רוצה לתרגל אצל מישהו שאני מכירה,
פחות או יותר, ולכן קל לי יותר כמתחילה לזהות את התגובות שלה.
ואז היא שאלה אם הילינג עוזר גם כשלא מאמינים בזה.
הבנתי שאני פתאום לא בטוחה עד כמה התנגדות פעילה מבפנים יכולה להישטף בעזרת הילינג אנרגטי.

ואז נהייתי שיפוטית מעמדה של מטופלת וחברה אישית, ולא מטפלת שמקשיבה:
להפתעתי נצמדתי למשפטים ולאמונות הפרטיים שלי בנוסח אין לא יכולה יש לא רוצה,
אבל סטרתי לעצמי וירטואלית כשהבנתי והתחלתי להקשיב לה יותר, והבנתי שהיא באמת באמת באמת לא יכולה.
הבנתי שהיא לא רואה כלל מה שיש אלא רק מה שאין משום שהיא במצב של חוסר מוחלט בכל דבר כמעט.

שאלותיי נוגעות לה אבל גם לעיקרון של זה:
מה אתם עושים כשברור לכם שמישהו זקוק להילינג, או רוצה הילינג, אבל הוא סקפטי בעצמו?
האם זה מדלג ומכניע סקפטיות כמו שהומיאופטים טוענים, למשל, שזה עוזר גם אם לא מאמינים.
האם להתנגדות שלה תהיה השפעה מכרעת על הצלחת הטיפול, אם היא לא תרתום אותו לצורך השינוי?
האם למטפל שרואה את זה יש דרך לעקוף מחסום כך שהאנרגיה שלו תצליח לשטוף את המטופל בכל זאת
ולנקות חסמים רצוניים נוסך על מוטמעים במשך השנים?
מה דעתכם על המקרה הזה, נוסף על מה שראיתי?
מה עוד אתם רואים שיוכל לעזור לי כאן?
אשמח לקבל תשובות גם מאנשים שקוראים ובדרך כלל לא עונים, כי חשובה לי זווית המבט של כמה שיותר.

רוב תודות לכולם גם על ההקשבה
 

ינוקא1

New member
קונפליקט


כדאי להסתכל על כך שלחברה שלך יש בתוכה לפחות 2 נשים :

אישה אחת נמצאת במצוקות ורוצה לצאת מהן.

אישה שניה לא רוצה שינוי.

שני החלקים נמצאים בקונפליקט פנימי אצל חברתך , כרגע האשה השניה היא הדיעה ה"רשמית".
וכפי שזיהית יפה , אסור להיות שיפוטיים כלפיה.
כי גם אותה "אישה שניה" מעונינת בטובתה !!!

אז עכשיו השאלה היא "מה עושים" ?

אני הייתי עושה הילינג מתוך מטרה ליצור הרמוניה פנימית.
לא להגדיר את המטרה "להוציא את חברתך מהמצוקות" - כי אם חברתך אומרת שהיא מתנגדת לכך , אז אסור לכפות שינויים בכח.

אך להגדיר את המטרה : "שהחלקים הפנימיים ישלימו בינהם".
החברה שלך "חצויה" : היא בקונפליקט , אז ליצור הרמוניה בקונפליקט.

אם את חושבת שהמקור לחוסר ההרמוניה ולקונפליקט הוא למשל הבית בו החברה גדלה ,
אז ניתן גם לעבוד על יצירת הרמוניה פנימית בינה לבין משפחתה (בהילינג , לא חובה ב"חפירות". . .)

כדי שריפוי יהיה טוב ויעיל , צריכים להיות "רכים".
לא להתנהג בצורה כוחנית , ולא לנסות לכפות שינויים , גם אם מטרתינו היא טובה מאוד.

וזה לימוד מאוד עמוק וחשוב.
בעבר טעיתי בזה הרבה , היום אני מקווה שאני טועה בכך פחות.
 

dawadi

New member
התנגדויות

הן סימני דרך לטעמי.

מודעות האדם עולה מעל הכל.

חוסר אמונה בדרך ריפוי מסויימת ניתנת להפרכה ברגע שקורה תהליך, אבל רצון לתהליך חייב להיות קיים.

זה נכון לכל תהליך ריפוי.

לכן גם אם לא מאמינים בהומאופתיה היא עדיין עובדת, אם קיים רצון להרפא וקיימת הבנה שיש צורך בריפוי.

העובדה שחברתך מתנגדת רק אומרת שיש בה רצון, כפי שכבר ציינת.
התנגדות לטיפול תהווה מכשול, אבל אם ההתנגדות שלה היא למילים/תוכחות/תובנות, אזי ריפוי שהוא מעבר למילים/תוכחות/תובנות, יעשה את העבודה כראוי.

הגדרה כמו של ינוקא פה, להביא להרמוניה, היא ההגדרה הטובה ביותר של מטרה לדעתי, שתביא עמה לפחות את הדרך לריפוי, אם כי (עם קי
) אני רואה אותה מביאה לריפוי המלא באופן טבעי.

שיהיה המון הצלחה!

המון!
 
בוקר טוב

העלית עניין נפוץ מבחינתי.
אני נתקל הרבה פעמים במטופלים שמתנגדים ל"תרופה".
בין אם במחשבתם ובין אם מתוך ה"מחלה" שיש להם.
אני רואה את ההתנגדות כחלק מה"מחלה".
כשמטופל "קשה" מגיע נסער, מתנגד, לא מבין, כל עוד הוא מגיע, סימן שהוא רוצה ריפוי.
במצב זה, אני עובד איתו על מצב נינוחות, או כמו שינוקא כתב - הרמוניה.

עוד לפני הריפוי, אותו אדם צריך להיות במצב של תנועה פנימית שקטה, כזו שיכולה לספוג את הריפוי.
כשהאדם מגיע למצב של נינוחות, הוא גם משתחרר מהתפיסות, שלו ויכול לזרום לתוך הריפוי עצמו.
אז, גם החיבור ביני לבינו מתחזק וההשפעה של הטיפול שלי מורגשת יותר.

בשביל להגיע למצב של נינוחות לא צריך הרבה.
המטפל צריך להיות נינוח ופשוט להיות עם המטופל, לזרום עם הזרימה הפנימית שלו ולתת לה להגיע לנינוחות בשקט.

פעם אמר לי מישהו:
"איך מרגיעים סוס פרא?"
"נותנים לא להירגע לבד."
אז במקרה של מטופל, אני נותן לו להגיע לנינוחות, מעצם זה שהוא נמצא בסביבתי.

משם כבר יותר נוח להגיע לריפוי.

אני לא חושב שצריך להתאמץ בטיפול, ברגע שיש מאמץ, סימן שהמטפל כופה את הריפוי.
במצב הזה הוא יכול לערער את הזרימה אצל המטופל, ליצור אצלו התנגדות נוספת ואי הכלה.

המשך יום נפלא....
ונינוח
 

seelinewoman

New member
תודה רבה על השלמת המידע והמילה החדשה

לא יזיק לי ללמוד אותה גם לעצמי
 

Lagrangian

New member
כמו שצחי אמר..

זה קשה במיוחד עם אנשים שקרובים אלינו - לא לכפות את הטיפול או את הרעיונות שלנו. לפעמים המשיכה של
אנשים לסבל היא יותר חכמה מהנטיה שלנו להיות פיות טובות. הצעת לה את מה שאת יכולה - עכשיו תפקידה
הוא להחליט אם לפגוש את זה או לא. נראה לי שכל מה שאת יכולה לעשות עכשיו זה להיות שם בשבילה ולהכיל
את מה שאת יכולה, בלי לנדנד ובלי לכפות.. (אני לא מכיר אותך, אני כותב מתוך ההכרות שלי עצמי..).

ועוד משהו - במידה והטיפול כפוי, אנשים עם מודעות חזקה פשוט יסובבו את הגוף בחזרה למצב הקודם. זה מה
שאני עושה.. וזה תמיד גם עובר דרך איזושהי ריאקציה לא נעימה.
 
התנגדויות זה מצב די מורכב....

שאלת מה אנו רואים שיוכל לעזור, ובכן- זה מה שאני רואה (תקני אותי אם אני טועה) כתבת:

"והבנתי שהיא באמת באמת באמת לא יכולה. הבנתי שהיא לא רואה כלל מה שיש אלא רק מה שאין משום שהיא במצב של חוסר מוחלט בכל דבר כמעט."

מהמשפט הזה אני לומדת המון.
לדעתי זה מאוד יפה שאת מצליחה לראות את התנגדות המטופלת, אבל בדקי לפני כן:

1. עד כמה "חוסר הרצון" של החברה מוציא ממך את התקווה לטפל/לעזור לה.
2. עד כמה חוסר רצון של מישהו אחר לטפל בעצמו מוציא ממך את הרצון לטפל בעצמך/מוריד מצב רוח/מוטיבציה וכו'...
3. זה יפה שאת מבינה את מצבה של חברתך (כתבת שהיא לא יכולה ושהינה במצב של חוסר נוראי) - ייתכן וחברתך מרגישה כיום קושי זה, אך כמטפלת שרוצה להעצים ולהעביר
אנרגיה חיובית לחברתה - האם לדעתך תצליחי לעשות זאת באמונה שהיא לא יכולה? על פי דברייך אמונותיכן כרגע לגבי מצבה זהות, וכדי לטפל בה, הן צריכות להיות שונות. האם את מאמינה שהיא יכולה? (לא נכתב בטון ביקורתי)
4. מי תרם לך יותר במצבי קושי (או איפה הצלחותייך ניכרו ביתר מהירות וקלות) - אדם שהיה בטוח שאינך מסוגלת ובכל זאת ניסה לעזור או אדם שהיה בטוח שתצליחי וניסה/לא ניסה לעזור?

מקווה שעזרתי,
בהצלחה



 

seelinewoman

New member
תודה על השאלות המאירות

נקודות חשובות להבנה.
רק שאלה לי בנוגע למצב המתואר בשאלה 4:
אני חושבת שזאת שאלה מרכזית במיוחד.
אני ידועה כמי שלא מוותרת ומנסה תמיד
עד שאני מגיעה למקום שבו ברור לי שעשיתי כל שביכולתי.
מה שלא ברור לי בשאלתך הוא, אם מישהו בטוח שאצליח - למה שלא ינסה לעזור?
אני מבינה למה מי שבטוח שאצליח מנסה לעזור לי להגיע לשם.
לא מובן לי למה לא ינסה לעזור אם הוא בטוח שאצליח.
האם זה משום שהוא חושב שאצליח לעשות זאת לבד?
 
שאלה חמודה

ראשית - להגיע למצב שבו מרגישים שעשית כל שביכולתך הוא מצב טוב, סוג של שיא, מכאן אפשרי להגיע לרגיעה ואיזון יותר מהר ממצב רגיל בו יש רעיונות ולחצים - ואז מגיעים רעיונות (לאחר השחרור).
שנית- ענית בעצמך בשורה האחרונה, זה מובן לך. האמונה של האדם ממול (המטפל/חבר...) חשובה. אנו מושפעים מהסביבה, אלא אם אנחנו בודהה.

(ד"א - גם אם חוסר הרצון לעזור נובע מסיבות כמו קנאה, שנאה ועוד שליליות, עדיין אותו אדם, גם אם לא רוצה בכך, מאמין ביכולתך להצליח).
 
עזרה למי שלא רוצה עזרה

בגישה שלי, אדם צריך לרצות לקבל עזרה.
לעולם לא אטפל במי שאינו רוצה זאת.

בנוסף, יש בעיה עם טיפול בחברים קרובים, בעיקר כשמדובר בדברים שאינם פיזיים לחלוטין.
ברור שלכל דבר פיזי יש גם רקע נפשי, אך כן אטפל בבעיות גן, לדוגמא, תוך התכווננות, שלא להיכנס לרובדים הנפשיים.

לדעתי האישית ( שכמובן אינה אמת מוחלטת, ואת מוזמנת להתעלם)
תישארי חברה, תתמכי בה כחברה, ותדרי איתה על ללכת לטיפול.
חבל לפגוע בחברות.
קשה יותר למצוא חברה טובה
מאשר מטפלת....
 
למעלה