התנגדויות רבות לחישמול בוועדה המחוזית מרכז

מצב
הנושא נעול.

Ccyclist

Well-known member
ע"ע שירשור תמונות ה"קרינה" באירופה.

התנגדויות רבות לחישמול בוועדה המחוזית מרכז
אלא מה?
הנה קישור. הכיף מתחיל בעמוד 9. אגב, גם הנושא שנידן לאחריו (מחלף הסיירים) מעניין למדי.

כמה מהמטעמים הרבים בפרוטוקול:

מושב בני דרום:
*פגיעה כלכלית בשל קרינה באזור חקלאי. (כנראה מפריע למלפונים ולעגבניות [גורם להם לזהור בחושך]
)
*בקשה לבחינת חלופות כמו שיקוע או הטמנת פסי החשמל, או שימוש בפס השלישי, שימזערו את הנזק למושב ולאזור התעסוקה.

נתניה:
*קרינה– סיכון תושבים באזורים רבים לאורך המסילה, בהם יש שימושי משרדים, תעסוקה ומגורים קיימים ומתוכננים. אי הסכמה על גובה החשיפה לקרינה אלמ"ג.
*פגיעה נופית לאורך שטחים אורבניים ושטחים בעלי רגישות נופית גבוהה. מבקשים לבדוק שיקוע ולבחון שוב אם עמודים עיליים הם הפתרון היחיד. (עמודים תת-קרקעיים יותר טובים לדעתי
)
*החיווט של כבלי החשמל יהווה פגיעה נופית, פיסית וויזואלית בעיר החצויה ע"י הרכבת וכביש 2. מציע לבדוק שיקוע של המסילה.
* פגיעה מקרינה למבנים קיימים שבתחום ובגבול רצועת הרכבת ולמבנים מתוכננים. ואי ודאות אם שטווח הקרינה אכן בטוח. מציע לבדוק אם שיקוע עוזר גם לעניין הקרינה.

ג'לג'וליה
*לא נבדקו חלופות תכנוניות, לא הוכן תסקיר, התכנית מפלה את האוכלוסיה הערבית. (איפה טיבי כשצריך אותו?
)

רמלה:
*אין להציג תכנית מצומצמת לנושא חישמול. יש לפתור את המצוקה שמסילות הרכבת גורמות לרמלה, באמצעות הפרדות מפלסיות. (ההדגשה במקור)
*ההנחיות לעיצוב נופי שבתסקיר אינן מעוגנות בהוראות. יש להוסיף דרישות לשיפור מעברים מתחת למסילה, שיפור נגישות, גינון ברצועת המסילה, עיצוב עמודים ופורטלים ועוד. (מה הקשר? - בירה נשר!)

מכון וייצמן
*התכנית תגרום נזק לפעילות המחקר במכון בשל מגבלות בניה, מגבלות שהיית אדם ומגבלות פעילות ובשל השפעת אלמ"ג על מכשור מדעי רגיש.
ע"ע שירשור תמונות ה"קרינה" באירופה.
שירשרו תמונות על גבי תמונות של חישמול עילי בערים מרכזיות כמו ברלין, לונדון, פריס, רומא, וליד בנייני מגורים, ואפילו ליד בית חולים.

אם זה טוב מספיק לאיחוד האירופי (גוף שעיקר תפקידו הוצאת תקנות מסוגים שונים ומשונים) זה טוב מספיק ללבנט.
 
רכבות בינערוניות מגיעות לערים בגישה תת קרקעית

ע"ע שירשור תמונות ה"קרינה" באירופה.
שירשרו תמונות על גבי תמונות של חישמול עילי בערים מרכזיות כמו ברלין, לונדון, פריס, רומא, וליד בנייני מגורים, ואפילו ליד בית חולים.

אם זה טוב מספיק לאיחוד האירופי (גוף שעיקר תפקידו הוצאת תקנות מסוגים שונים ומשונים) זה טוב מספיק ללבנט.
רכבות בינערוניות מגיעות לערים בגישה תת קרקעית
בדרך כלל.
או שעוברות דרך איזורי סלאמס.
לא תראה רכבת כבדה נוסעת ככה באמצע העיר.
רכבת תחתיות יוצאות החוצה בפרברים אבל משתמשות בפס שלישי.
ה BART בצפון קליפורניה משתמש בפס שלישי.
גם אני בעד החישמול אבל צריך לשים לב לכל הפרטים ולפעול בזהירות.
 
ברלין

רכבות בינערוניות מגיעות לערים בגישה תת קרקעית
בדרך כלל.
או שעוברות דרך איזורי סלאמס.
לא תראה רכבת כבדה נוסעת ככה באמצע העיר.
רכבת תחתיות יוצאות החוצה בפרברים אבל משתמשות בפס שלישי.
ה BART בצפון קליפורניה משתמש בפס שלישי.
גם אני בעד החישמול אבל צריך לשים לב לכל הפרטים ולפעול בזהירות.
ברלין
מה שכתבת לא נכון עובדתית, והדוגמה הכי בולטת לכך הוא קו ה-Stadtbahn בברלין, שחוצה את העיר לרוחבה על גבי ויאדוקט ועובר בצמוד לאתרי עסקים, מגורים ופנאי (המלון שלי בביקור האחרון נשק לקו זה, הקו חוצה גם את אי המוזיאונים). בקו זה יש חשמול עילי במתח גבוה (15kV), שהוסף די לאחרונה, בשנות ה-90.
 

amit1270

New member
ולא הייתה שם מחאה נגד החשמול?

ברלין
מה שכתבת לא נכון עובדתית, והדוגמה הכי בולטת לכך הוא קו ה-Stadtbahn בברלין, שחוצה את העיר לרוחבה על גבי ויאדוקט ועובר בצמוד לאתרי עסקים, מגורים ופנאי (המלון שלי בביקור האחרון נשק לקו זה, הקו חוצה גם את אי המוזיאונים). בקו זה יש חשמול עילי במתח גבוה (15kV), שהוסף די לאחרונה, בשנות ה-90.
ולא הייתה שם מחאה נגד החשמול?
טוב, מה הגרמנים כבר מבינים...
 
תודה על תיקון הטעות שלי

ברלין
מה שכתבת לא נכון עובדתית, והדוגמה הכי בולטת לכך הוא קו ה-Stadtbahn בברלין, שחוצה את העיר לרוחבה על גבי ויאדוקט ועובר בצמוד לאתרי עסקים, מגורים ופנאי (המלון שלי בביקור האחרון נשק לקו זה, הקו חוצה גם את אי המוזיאונים). בקו זה יש חשמול עילי במתח גבוה (15kV), שהוסף די לאחרונה, בשנות ה-90.
תודה על תיקון הטעות שלי
 

TigerTM

New member
גם במינכן

רכבות בינערוניות מגיעות לערים בגישה תת קרקעית
בדרך כלל.
או שעוברות דרך איזורי סלאמס.
לא תראה רכבת כבדה נוסעת ככה באמצע העיר.
רכבת תחתיות יוצאות החוצה בפרברים אבל משתמשות בפס שלישי.
ה BART בצפון קליפורניה משתמש בפס שלישי.
גם אני בעד החישמול אבל צריך לשים לב לכל הפרטים ולפעול בזהירות.
גם במינכן
הרכבת (הכבדה) משדה"ת עובר במרכז העיר וכמובן שהוא מחושמל
 

Ccyclist

Well-known member
תגובה "סכמטית" אבל לא נכונה עובדתית.

רכבות בינערוניות מגיעות לערים בגישה תת קרקעית
בדרך כלל.
או שעוברות דרך איזורי סלאמס.
לא תראה רכבת כבדה נוסעת ככה באמצע העיר.
רכבת תחתיות יוצאות החוצה בפרברים אבל משתמשות בפס שלישי.
ה BART בצפון קליפורניה משתמש בפס שלישי.
גם אני בעד החישמול אבל צריך לשים לב לכל הפרטים ולפעול בזהירות.
תגובה "סכמטית" אבל לא נכונה עובדתית.
שירשור התמונות הנ"ל הביא מסילות רכבת "כבדות" בינעירוניות עם חישמול עילי בלב הערים פריס, לונדון, ברלין. כל שצריך לעשות הוא לחפש מסילות בגוגל מפות ולחפש את זווית הרחוב. אפשר להוסיף לרשימה הזו גם את רומא.

כבר אמרו לך שבברלין יש רכבות + חישמול עילי, ואפשר לצרף לכך את פריס ( מערכות בינעירוניות כולל TGV וגם הRER שזו רכבת הפרברים שם), וחלקים נרחבים מצפון לונדון שלא את כולם תוכל להגדיר כ"סלאמס" - יש פרברים יפים מאד על הקווים מקינג'ס קרוס (סאות'גייט ואנפילד), והבעייתיות של העיר הפנימית בלונדון קשורה יותר לשאלת הדיור הציבורי ופחות לעניין הרכבת או סוג החישמול שלה - הרי אם חישמול פס שלישי היה פתרון הקסם דרום לונדון היתה יוקרתית יותר מצפון העיר והמצב הוא הפוך.

ההנחה שלך בנויה על רעיון היררכי מסודר, אבל היא אינה תואמת את המציאות במתקדמות שבמדינות אירופה אלא רק תעמולה של מתנגדי החישמול בחיפה. אין שום נזק מחישמול עילי בלב הערים האלו - אם היה אז האיחוד האירופי היה מוציא מזמן תקנה נגד זה (האיחוד עוסק בעיקר בתקנות לגבי מסחר ותעשייה), ואם לא האיחוד האירופאי - אולי יפן, או ארה"ב שגם בהן יש חישמול עילי בקווים שנכנסים לתוך הערים הגדולות.
 

amit1270

New member
תקני קרינה


התנגדויות רבות לחישמול בוועדה המחוזית מרכז
אלא מה?
הנה קישור. הכיף מתחיל בעמוד 9. אגב, גם הנושא שנידן לאחריו (מחלף הסיירים) מעניין למדי.

כמה מהמטעמים הרבים בפרוטוקול:

מושב בני דרום:
*פגיעה כלכלית בשל קרינה באזור חקלאי. (כנראה מפריע למלפונים ולעגבניות [גורם להם לזהור בחושך]
)
*בקשה לבחינת חלופות כמו שיקוע או הטמנת פסי החשמל, או שימוש בפס השלישי, שימזערו את הנזק למושב ולאזור התעסוקה.

נתניה:
*קרינה– סיכון תושבים באזורים רבים לאורך המסילה, בהם יש שימושי משרדים, תעסוקה ומגורים קיימים ומתוכננים. אי הסכמה על גובה החשיפה לקרינה אלמ"ג.
*פגיעה נופית לאורך שטחים אורבניים ושטחים בעלי רגישות נופית גבוהה. מבקשים לבדוק שיקוע ולבחון שוב אם עמודים עיליים הם הפתרון היחיד. (עמודים תת-קרקעיים יותר טובים לדעתי
)
*החיווט של כבלי החשמל יהווה פגיעה נופית, פיסית וויזואלית בעיר החצויה ע"י הרכבת וכביש 2. מציע לבדוק שיקוע של המסילה.
* פגיעה מקרינה למבנים קיימים שבתחום ובגבול רצועת הרכבת ולמבנים מתוכננים. ואי ודאות אם שטווח הקרינה אכן בטוח. מציע לבדוק אם שיקוע עוזר גם לעניין הקרינה.

ג'לג'וליה
*לא נבדקו חלופות תכנוניות, לא הוכן תסקיר, התכנית מפלה את האוכלוסיה הערבית. (איפה טיבי כשצריך אותו?
)

רמלה:
*אין להציג תכנית מצומצמת לנושא חישמול. יש לפתור את המצוקה שמסילות הרכבת גורמות לרמלה, באמצעות הפרדות מפלסיות. (ההדגשה במקור)
*ההנחיות לעיצוב נופי שבתסקיר אינן מעוגנות בהוראות. יש להוסיף דרישות לשיפור מעברים מתחת למסילה, שיפור נגישות, גינון ברצועת המסילה, עיצוב עמודים ופורטלים ועוד. (מה הקשר? - בירה נשר!)

מכון וייצמן
*התכנית תגרום נזק לפעילות המחקר במכון בשל מגבלות בניה, מגבלות שהיית אדם ומגבלות פעילות ובשל השפעת אלמ"ג על מכשור מדעי רגיש.
תקני קרינה

המידע הרלוונטי לנו נמצא בטבלה מס' 7 כאן.

אאל"ט תדירות זרם החילופין בקו המחושמל היא 50 הרץ. עפ"י החישוב שלי עוצמת השדה המותרת בתדירות כזו היא 100 מיקרו-טסלה = 1 גאוס. תת"ל 18 מדברת על תקן של 2-10 מיליגאוס - פי 100-500 פחות מזה.

בנוסף לכך, חיפשתי באינטרנט מאבקים על רקע דומה נגד חשמול רשת המסילות בעולם. הידיעות היחידות שמצאתי בהקשר זה דיברו על המאבקים בארץ. ככל הנראה מומחי הקרינה המהוללים של נתניה, בני דרום ורלמה יודעים משהו שהיפנים, הגרמנים, הצרפתים, השווייצרים, הבריטים ועוד ועוד ועוד טרם למדו.
 

amit1270

New member
*רלמה=רמלה

תקני קרינה

המידע הרלוונטי לנו נמצא בטבלה מס' 7 כאן.

אאל"ט תדירות זרם החילופין בקו המחושמל היא 50 הרץ. עפ"י החישוב שלי עוצמת השדה המותרת בתדירות כזו היא 100 מיקרו-טסלה = 1 גאוס. תת"ל 18 מדברת על תקן של 2-10 מיליגאוס - פי 100-500 פחות מזה.

בנוסף לכך, חיפשתי באינטרנט מאבקים על רקע דומה נגד חשמול רשת המסילות בעולם. הידיעות היחידות שמצאתי בהקשר זה דיברו על המאבקים בארץ. ככל הנראה מומחי הקרינה המהוללים של נתניה, בני דרום ורלמה יודעים משהו שהיפנים, הגרמנים, הצרפתים, השווייצרים, הבריטים ועוד ועוד ועוד טרם למדו.
*רלמה=רמלה
 

amit1270

New member
חשמול: יתרונות וחסרונות

התנגדויות רבות לחישמול בוועדה המחוזית מרכז
אלא מה?
הנה קישור. הכיף מתחיל בעמוד 9. אגב, גם הנושא שנידן לאחריו (מחלף הסיירים) מעניין למדי.

כמה מהמטעמים הרבים בפרוטוקול:

מושב בני דרום:
*פגיעה כלכלית בשל קרינה באזור חקלאי. (כנראה מפריע למלפונים ולעגבניות [גורם להם לזהור בחושך]
)
*בקשה לבחינת חלופות כמו שיקוע או הטמנת פסי החשמל, או שימוש בפס השלישי, שימזערו את הנזק למושב ולאזור התעסוקה.

נתניה:
*קרינה– סיכון תושבים באזורים רבים לאורך המסילה, בהם יש שימושי משרדים, תעסוקה ומגורים קיימים ומתוכננים. אי הסכמה על גובה החשיפה לקרינה אלמ"ג.
*פגיעה נופית לאורך שטחים אורבניים ושטחים בעלי רגישות נופית גבוהה. מבקשים לבדוק שיקוע ולבחון שוב אם עמודים עיליים הם הפתרון היחיד. (עמודים תת-קרקעיים יותר טובים לדעתי
)
*החיווט של כבלי החשמל יהווה פגיעה נופית, פיסית וויזואלית בעיר החצויה ע"י הרכבת וכביש 2. מציע לבדוק שיקוע של המסילה.
* פגיעה מקרינה למבנים קיימים שבתחום ובגבול רצועת הרכבת ולמבנים מתוכננים. ואי ודאות אם שטווח הקרינה אכן בטוח. מציע לבדוק אם שיקוע עוזר גם לעניין הקרינה.

ג'לג'וליה
*לא נבדקו חלופות תכנוניות, לא הוכן תסקיר, התכנית מפלה את האוכלוסיה הערבית. (איפה טיבי כשצריך אותו?
)

רמלה:
*אין להציג תכנית מצומצמת לנושא חישמול. יש לפתור את המצוקה שמסילות הרכבת גורמות לרמלה, באמצעות הפרדות מפלסיות. (ההדגשה במקור)
*ההנחיות לעיצוב נופי שבתסקיר אינן מעוגנות בהוראות. יש להוסיף דרישות לשיפור מעברים מתחת למסילה, שיפור נגישות, גינון ברצועת המסילה, עיצוב עמודים ופורטלים ועוד. (מה הקשר? - בירה נשר!)

מכון וייצמן
*התכנית תגרום נזק לפעילות המחקר במכון בשל מגבלות בניה, מגבלות שהיית אדם ומגבלות פעילות ובשל השפעת אלמ"ג על מכשור מדעי רגיש.
חשמול: יתרונות וחסרונות
מתוך ויקיפדיה באנגלית:

Advantages include:

lower running cost of locomotives and multiple units
lower maintenance cost of locomotives and multiple units
higher power-to-weight ratio, resulting in
fewer locomotives
faster acceleration
higher practical limit of power
higher limit of speed
less noise pollution (quieter operation)
reduced power loss at higher altitudes (for power loss see Diesel engine)
independent from crude oil fuel
reduced environmental pollution, even if electricity is produced by fossil fuels
the "sparks effect", where electrification in passenger rail systems leads to significant jumps in patronage / revenue.[9] The reasons generally considered for the patronage jump are various and can range from electric trains being seen as more modern and attractive to ride,[10][11] to them providing faster and smoother service,[9] to the fact that electrification often goes hand in hand with a general infrastructure and rolling stock overhaul / replacement, which leads to better service quality (in a way that theoretically could also be achieved by doing similar upgrades yet without electrification). Whatever the causes of the sparks effect, it is very well established for numerous routes that have electrified over decades.[9][10]
[edit] DisadvantagesDisadvantages include:


Large cargo may require special carsElectrification cost: electrification requires an entire new infrastructure to be built around the existing tracks at a significant cost. Costs are especially high when tunnels, bridges and other obstructions have to be altered for clearance. Another aspect that can raise the cost of electrification are the alterations or upgrades to railway signalling needed for new traffic characteristics.
Electrical grid load: adding a major new consumer of electricity can have adverse effects on the electrical grid and may necessitate an increase in the grid's power output.
Appearance: the overhead line structures and cabling can have a significant landscape impact compared with a non-electrified or third rail electrified line that has only occasional signalling equipment above ground level.


למה אין התייחסות לקרינה??
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה