התנגדות גורפת לחקר

[yuvalif]

התנגדות גורפת לחקר

קשה להתווכח עם הטענה ש"חקר" אינו יכול להיות הבסיס ללימודי המתמטיקה (או כל נושא אחר בעצם), יחד עם זאת ישנם נושאים שיכולים להיות מושגים (לפחות על ידי חלק מהתלמידים) ע"י ניסוי וטעיה וחקירה מונחית. תחושת ההישג המתלווה לכך מגדילה את הסיכוי שהנושא יטמע אצל התלמיד, כל זאת מבלי לאבד מהשיטתיות והבהירות. אנסה לתת דוגמא אחת - בכיתות ג-ד לומדים על צורות הנדסיות, ובינהם על משולשים. את אי-שיוויון המשולש (סכום שתי צלעות במשולש גדול מהצלע השלישית) ניתן ללמד ע"י בניית משולשים בעלי אורכי צלעות נתונים (למשל קיסמים חתוכים באורכים שונים) בחלק מהמקרים התלמידים יצליחו לבנות משולשים ובחלק לא. לאחר מספיק תירגול, והנחייה (למשל לכתוב את שלשות האורכים שייצרו משולש לעומת אלו שלא) חלק מהתלמידים יבינו את העיקרון, חלק יבינו שמאחורי הכשלונות עומדת בעייה של אורכים קצרים/ארוכים מידי, וחלק לא יבינו כלל... בכל מיקרה הנושא צריך להיות מתומלל ומסוכם ע"י המורה, אבל האם אנו רוצים לווותר מראש על אלו שיגיעו להבנה (אפילו חלקית) בעצמם? בעיניין אחר, אחד המתנגדים הנחרצים ל"מתמטיקה החדשה" כשיטת לימוד בבי"ס ובאוניברסיטה. http://pauli.uni-muenster.de/~munsteg/arnold.htm

 

[תלמה גביש]

חכם הוא זה שלומד מכשלונם של אחרים

החקר הביא לדירדור ההישגים בכל מקום שהונהג כשיטה. כדאי להימנע מהמגמה המסתמנת אצלנו לעבור מכשלון שיטת הבדידים לכישלון בגלל החקר (ראה מבחני ראמ"ה שהם ברוח החקר). עם זאת, המילה "חקר" אינה מילה גסה, אף כי משמעותה מעורפלת. בוודאי שאפשר לגוון את ההוראה גם באמצעות גימיקים של חקר. בעצמך אמרת שדרוש תיווך של המורה ו"מספיק תירגול". אחת המגרעות של החקר היא: בזבוז הזמן על נושא שניתן ללמדו ביעילות ובתימצות גם ללא חקר.בדוגמה שהבאת אפשר לשאול לאיזו כיתה אתה מתייחס. אם אתה מתייחס להתנסות ללא הכללה , אז לפי תכנית הלימודים הממלכתית ליסודי אין טיפול בנושא בכלל. אם אתה מתייחס לעל-יסודי, אז בשביל מה חקר אם אפשר להגיע לחוקיות בדרך פורמלית של הוכחה? בשיטה הפורמלית יש גם ערך מוסף של הקניית חשיבה לוגית שיטתית. תודה על הקישור לאתר התוקף את "המתמטיקה החדשה". האויב הגדול ביותר של "המתמטיקה החדשה" הוא הכישלון הגורף של השיטה. בסופו של דבר, גם חינוך נמדד לפי מבחן ההצלחה או הכישלון.

 

[yuvalif]

בצורה אידאלית של למידה ספירלית

הייתי רוצה שיתנסו בבי"ס יסודי, ויוכיחו פורמלית בתיכון (בדוגמא הזו, ובעוד כמה...) בכל מיקרה, הנושא של "גימיקים" או חוויה לימודית - כל עוד לא עושים בו שימוש לרעה שהופך את המתמטיקה ל"תורת הנסתר" - יש לו ערך בעיני. פחות מידי ממה שאנחנו לומדים בבי"ס (יסודי, תיכון, ואפילו אוניברסיטה) נשאר כאשר ילדינו הולכים לבית ספר. (חוץ מבני ובנות המזל שעוסקים בהוראה) אם אני מנסה לחשוב איזה מנושאים שלמדתי אני זוכר היום, הרי שזה מה ש"בוזבז" עליו קצת יותר מידי זמן, שנתנו לי להכשל, לטעות ולתהות קצת בדרך אליו.

 

[תלמה גביש]

בכל שיטה חייבים לתת לך התנסות זה לא חקר

יש הבדל בין "חקר" כשיטה לבין חקר כפעילות. צריך להפריד בין הדידקטיקה לבין ההתחכמויות של שיטת החקר. בכל דידקטיקה טובה יש חקר. זה כולל כישלון, תהייה, פתרון וכו'. ש י ט ת החקר פוגעת בבסיס הידע, כי המתמטיקה היא מקצוע שהשיטתיות בו הכרחית, בו כל שלב צריך להסתמך על קודמו.הניסוחים צריכים להיות בהירים , ישירים ולא מתחכמים.אלו לא תכונותיה של שיטת החקר. הפעילות שתארת אינה מתאימה ליסודי, כי איננו עוסקים ביסודי באותו ענין שציינת (אי שיוויונים במשולשים). היא גם אינה מתאימה לעל-יסודי, שבו צריך ללמד בשיטה אלגוריתמית - פורמלית. היא יכולה להיכלל במסגרת של חוג או משחק בבית, אבל אינה בתוך הרצף שיש להקנותו כבסיס.