התנגדו למהפיכת הקרקעות שתצמיח אצולת נדל"ן חדש
התנגדו למהפיכת הקרקעות שתצמיח אצולת נדל"ן חדשה! מצגת הסברה על מהפכת הקרקעות המסוכנת והאנטי-חברתית של מועצת מקרקעי ישראל. (****אנא הפיצו הלאה****): http://www.adj.org.il/files/atira979/979-presentatin.ppt הסבר בקצרה: המהפכה האחרונה של מועצת מקרקעי ישראל תאפשר הטבות אדירות לתושבי ה"כפרים" במרכז. בעצם המילה כפרים עשויה להטעות, מדובר בעיקר בפרברי יוקרה שרוב מוחלט מתושביהם אינם חקלאים - הם בעלי מקצועות חופשיים, אנשי עסקים ואף בעלי הון שנהנים מאחוזות נרחבות על קרקע ציבורית-חקלאית. לדוגמא: בני ציון, רישפון, בצרה וכו' ההטבות מתבטאות באפשרות ליזום נדל"ן סחיר נוסף ושטחי מסחר לאחר תשלום חלקי ביותר למדינה מערך הקרקע. כל זאת בקרקע שאינה פרטית, אלא קרקע ציבורית שהוחכרה בתנאי הטבה למטרה לאומית מוגדרת – חקלאות בלבד. על פי רוב הקצתה המדינה לחוכרים חלקות קרקע אדירות (30-80 דונם לחוכר) חינם (בדמי חכירה מסובסדים וללא תשלום ראשוני) ובתנאי שיישמשו לחקלאות בלבד! כעת הטבות נוספות אלו חותרות תחת ההיגיון המקורי של ההקצאת הקרקעות הציבוריות-חקלאיות. ההטבות הנוכחיות מסתכמות בלפחות מאות מיליוני שקלים עליהם מוותרת המדינה מראש, בשקט, מחוץ לדיוני התקציב וללא איום של קיצוץ בחוק ההסדרים. באותה עת עשרות אלפי משפחות הנזקקות לדיור נשארות ללא מענה תקציבי כי "צריך לקצץ". כל זאת כשמראש הוקצו חלקות נרחבות כל כך לכל חוכר, ועוד בחינם, רק מתוך תחשיב שזה השטח המאפשר למשפחה להתפרנס מחקלאות ומתוך רצון לעודד את ענף החקלאות. איש לא חשב שמטרת הקרקעות הללו תיהיה נדל"ן כי הרי שאז הקצאה מעוותת כזו תיצור פערים חברתיים אדירים ואצולת נדל"ן מצומצמת. לפיכך גם ההחלטה הראשונה שהחליטה מועצת מקרקעי ישראל - ונוגעת להקצאת קרקע ציבורית-חקלאית - מלווה בסייג לפיו אם הפסיק החוכר להשתמש בקרקע לחקלאות, ישיב הקרקע למינהל וזה ישווק את הקרקע במיכרז פתוח למי שיהיה מוכן לעבדה. מותר לציין שהסייג הזה ניצב בספר התקנות של המועצה כטקסט ריק מתוכן.
התנגדו למהפיכת הקרקעות שתצמיח אצולת נדל"ן חדשה! מצגת הסברה על מהפכת הקרקעות המסוכנת והאנטי-חברתית של מועצת מקרקעי ישראל. (****אנא הפיצו הלאה****): http://www.adj.org.il/files/atira979/979-presentatin.ppt הסבר בקצרה: המהפכה האחרונה של מועצת מקרקעי ישראל תאפשר הטבות אדירות לתושבי ה"כפרים" במרכז. בעצם המילה כפרים עשויה להטעות, מדובר בעיקר בפרברי יוקרה שרוב מוחלט מתושביהם אינם חקלאים - הם בעלי מקצועות חופשיים, אנשי עסקים ואף בעלי הון שנהנים מאחוזות נרחבות על קרקע ציבורית-חקלאית. לדוגמא: בני ציון, רישפון, בצרה וכו' ההטבות מתבטאות באפשרות ליזום נדל"ן סחיר נוסף ושטחי מסחר לאחר תשלום חלקי ביותר למדינה מערך הקרקע. כל זאת בקרקע שאינה פרטית, אלא קרקע ציבורית שהוחכרה בתנאי הטבה למטרה לאומית מוגדרת – חקלאות בלבד. על פי רוב הקצתה המדינה לחוכרים חלקות קרקע אדירות (30-80 דונם לחוכר) חינם (בדמי חכירה מסובסדים וללא תשלום ראשוני) ובתנאי שיישמשו לחקלאות בלבד! כעת הטבות נוספות אלו חותרות תחת ההיגיון המקורי של ההקצאת הקרקעות הציבוריות-חקלאיות. ההטבות הנוכחיות מסתכמות בלפחות מאות מיליוני שקלים עליהם מוותרת המדינה מראש, בשקט, מחוץ לדיוני התקציב וללא איום של קיצוץ בחוק ההסדרים. באותה עת עשרות אלפי משפחות הנזקקות לדיור נשארות ללא מענה תקציבי כי "צריך לקצץ". כל זאת כשמראש הוקצו חלקות נרחבות כל כך לכל חוכר, ועוד בחינם, רק מתוך תחשיב שזה השטח המאפשר למשפחה להתפרנס מחקלאות ומתוך רצון לעודד את ענף החקלאות. איש לא חשב שמטרת הקרקעות הללו תיהיה נדל"ן כי הרי שאז הקצאה מעוותת כזו תיצור פערים חברתיים אדירים ואצולת נדל"ן מצומצמת. לפיכך גם ההחלטה הראשונה שהחליטה מועצת מקרקעי ישראל - ונוגעת להקצאת קרקע ציבורית-חקלאית - מלווה בסייג לפיו אם הפסיק החוכר להשתמש בקרקע לחקלאות, ישיב הקרקע למינהל וזה ישווק את הקרקע במיכרז פתוח למי שיהיה מוכן לעבדה. מותר לציין שהסייג הזה ניצב בספר התקנות של המועצה כטקסט ריק מתוכן.