התנדבות לשירות צבאי - מידע וטיפים
שלום, אני לקוי שמיעה, עד כה הסתובבתי בפורום החרשים ולקויי השמיעה של וואלה, ועכשיו גיליתי את הפורום הנחמד הזה שמיועד לבני נוער בעיקר. בשיטוט כאן גיליתי שיש מאמרים שנוגעים לנושא ההתנדבות של בני נוער לקויי שמיעה לצבא, קראתי אותם בעניין ואני מצרף כאן טקסט הנוגע לעניין ושכבר פירסמתי אותו לא מזמן בהודעה בפורום בוואלה. ניסיתי לפרסם אותו ישירות כמאמר, אבל לא מצאתי שום אפשרות לכך, אני מקווה שמנהל/ת הפורום - יצרף את זה כמאמר, אם ירצה, כמובן. ---------------------------------- התנדבות לשירות צבאי - מידע וטיפים שלום, אני יכול רק לספר לך מנסיוני כמתנדב שנתיים בממר"מ - יחידת המחשב הראשית של הצבא. אני יוצא מתוך הנחה שאתה מעוניין להתנדב לצבא ומחפש אינפורמציה, תקוותי שמה שאני אכתוב יעזור לך. אם לא, אולי זה יעזור לשאר חברי הפורום בעתיד. אי אפשר לומר בהכללה שמראש מקפחים ולא מקדמים את לקויי השמיעה בצבא, מה שכן אפשר לומר הוא שבנוסף לקשיים הרגילים שקיימים מעצם ההימצאות בחברת חיילים שומעים, ישנה (לפי נסיוני) מגמה שמעדיפים את החיילים הרגילים והשומעים על פני הלא שומעים. חשוב לי לסייג ולומר גם שזה מאוד תלוי במקום שבו אתה נמצא, בסוג העבודה ובאופי של האנשים שנמצאים איתך. אם אתה נמצא במקום שזו סתם עבודה שגרתית, נגיד אפסנות, פקידות וכו´ לא קיים כל כך הנושא של הקידום כי כולם במדור/תא/צוות עושים את אותה העבודה, אבל בשירות במקום שיש בו מדרג ברור של קידומים, ובכל תפקיד עושים משהו מתקדם יותר ואולי גם עם יותר סמכות, הנושא הזה בהחלט קיים. האפשרות לקידום קיימת בהחלט, ואני מכיר אישית כמה שהגיעו לקצונה (לקוי שמיעה) וכמה מתנדבים (לא לקויי שמיעה) שהתקדמו לתפקידים עם סמכויות רבות יותר. מה שכן אני יכול לומר שאותם אנשים נאלצו לעבוד קשה יותר, להוכיח את עצמם יותר מאחרים ולעמוד בקשיים רבים יותר כדי להגיע לקידום כלשהוא או ולקצונה. היחס אליהם הוא לפעמים מראש כאל "פועלים טבעיים", נכון שכולם בצבא הם פועלים בצורה כזו או אחרת, אבל הלקויי שמיעה מיועדים לא מעט פעמים להישאר באותו תפקיד לאורך כל השירות, והם צריכים להתאמץ כדי להיחלץ ולהתקדם לתפקידים נוספים/אחרים. זה תלוי המון במפקד שלך, ביחס שלו אליך. ובגישה/נורמה הכללית שיש ביחידה כלפי מוגבלים בצורה כזו או אחרת, באופי העבודה, אם יש צורך בדיבור רב בטלפון (כמו שבמקרה שלי) מה שמגביל מאוד, אם יש צורך בדיבור פנים אל פנים עם הרבה אנשים (כמו במקרה שלי) וכו´. במקרה שלי היו הרבה גורמים בתנאי העבודה שהציבו מגבלות והייתי צריך לעבוד קשה, לפעמים גם לנדנד הרבה כדי לעשות דברים חדשים. אל לך להתייאש ולחשוב שהשירות הצבאי יהיה דבר נוראי, זה לא בטוח, כי כמו שאמרתי זה תלוי בגורמים רבים. הצעתי לך היא להיפגש עם אנשים לקוי שמיעה ששירתו בצבא, לשמוע את סיפורם, להתרשם, ולהתנדב (בהנחה שאתה רוצה להתנדב ולא סתם לשמוע סיפורים משופעים בראשי תיבות צה"ליים). ואם אתה יכול לארגן פרוטקציה זה יעזור מאוד. (כי כמו שאומרים, מי שיש לו פרוטקציה לא צריך קשרים). תמיד תוכל לבקש העברה לתפקיד אחר ביחידה אחרת אחרי שלושה חודשים בתפקיד (טופס 55 אם איני טועה) ומקסימום תמיד תוכל לבקש להשתחרר וללכת הביתה. קיימת איזו שהיא סטיגמה כלפי אלו שלא שירתו בצבא, לפני 20 שנה היא הייתה משמעותית מאוד, כיום היא הרבה הרבה פחות משמעותית, יש המון שלא משרתים בצבא ומנפנפים בזה. למי שמשתחרר בכל זאת אחרי שירות קצר והוא לק"ש תמיד יהיה את הנימוק של הליקוי שמיעה. אני רוצה להדגיש מאוד במיוחד את השיקול של מה תקבל מהשירות הצבאי, כמו התמודדות בסביבה של שומעים, מה שלא קיים אצל כבדי-שמיעה/חרשים שגדלו כל חייהם בסביבה חירשת. התמודדות עם אתגרים שונים, עמידה במשימות, בזמנים וכו´, גילוי יכולות חדשות שיש לך, היווכחות שאתה יכול לעשות דברים שלא חשבת שאתה יכול לעשות, היחשפות אולי למאבקי כוח ואינטריגות שקיימות בסביבתך והתמודדות עימן, רכישת מיומנויות חדשות שיעזרו לך אולי למצוא עבודה טובה אחרי השירות. עצם השירות עצמו יכול להוות משקל נגד משמעותי מול הליקוי שמיעה כשמחפשים עבודה. אפשר גם לקבל הרבה דברים טובים מהצבא עבור החרא שצריכים לאכול. מקווה שעזרתי לך, ואולי גם לבני נוער אחרים שמתעניינים בנושא, אם יש לך שאלות נוספות, אשמח לענות עליהן. ----------------------------- אני רוצה להוסיף ולספר גם, שכאשר סיימתי את תהליך ההתנדבות והתייצבתי לטירונות המקוצרת (ואז זה היה בבה"ד 12, מדריה, בצריפין. בינתיים כבר סגרו את בה"ד 12 שהיה בסיס טירונות לבנות בלבד), זו הייתה טירונות של קבוצה גדולה מאוד של מתנדבים, לא רק לקויי שמיעה אלא מגוון רחב של נכויות ומגבלות שונות. אנחנו היינו, איך לומר, קצת מרדנים. לא מצא חן בעינינו שנשב שלושה ימים ספונים באולם בלי קצת טירונות ממשית - ריצות, מטווח, כושר, תרגילי סדר וכו´ - ולכן התחלנו לעשות רעש ולהתלונן בפני המ"כ והמ"מ שאנחנו לא מרוצים. זה היה ביום הראשון. כתוצאה מכך ביום השני הופיע לפנינו מישהו בכיר יותר בדרגת סגן או סרן שניהל איתנו שיחות הסברה והרגעה. זה לא עבד, וביום השלישי באו במיוחד מי שהייתה אחראית על תא המתנדבים, המפקדת שלה ועוד אחד או שניים בכירים יותר. התגובות שלהם היו בעיקר שאנחנו צריכים לומר תודה שהצבא לוקח אותנו בכלל, וששינויים מרחיקי לכת כאלו בתוך מערכת בירוקרטית כמו הצבא יכולים לקחת שנים וכו´. לפי דעתי הם סתם פחדו שמישהו מהנכים ימות או ייפגע בטירונות ולא רצו את הכאב ראש הזה. בינתיים הטירונות המקוצרת נגמרה, אבל הספקנו בפרקי הזמן המתים לארגן יופי של רגעי גיבוש הווי, חלק ניגנו על האורגן שהיה בצד, חלק זרקו ירקות אחד על השני, חלק אירגנו טורנירי שש-בש.. היה כיף. הנקודה היא, שאם אני לא טועה אפשר אם רוצים לעבור גם טירונות 02 שאורכת בדרך כלל 3-4 שבועות, ולחוות גם את חוויית הטירונות. בשביל זה, צריך לבקש ולהתעקש על כך. אני אישית הייתי רוצה לעבור טירונות קרבית יותר, ואני מצטער מאוד שלא ביקשתי והתעקשתי על כך. נודע לי שאפשר רק הרבה זמן לאחר שהייתי כבר בתוך המערכת הצבאית. אם למישהו יש שאלות, הוא מוזמן לפרסם אותן כאן או לשלוח לי ל: [email protected]
שלום, אני לקוי שמיעה, עד כה הסתובבתי בפורום החרשים ולקויי השמיעה של וואלה, ועכשיו גיליתי את הפורום הנחמד הזה שמיועד לבני נוער בעיקר. בשיטוט כאן גיליתי שיש מאמרים שנוגעים לנושא ההתנדבות של בני נוער לקויי שמיעה לצבא, קראתי אותם בעניין ואני מצרף כאן טקסט הנוגע לעניין ושכבר פירסמתי אותו לא מזמן בהודעה בפורום בוואלה. ניסיתי לפרסם אותו ישירות כמאמר, אבל לא מצאתי שום אפשרות לכך, אני מקווה שמנהל/ת הפורום - יצרף את זה כמאמר, אם ירצה, כמובן. ---------------------------------- התנדבות לשירות צבאי - מידע וטיפים שלום, אני יכול רק לספר לך מנסיוני כמתנדב שנתיים בממר"מ - יחידת המחשב הראשית של הצבא. אני יוצא מתוך הנחה שאתה מעוניין להתנדב לצבא ומחפש אינפורמציה, תקוותי שמה שאני אכתוב יעזור לך. אם לא, אולי זה יעזור לשאר חברי הפורום בעתיד. אי אפשר לומר בהכללה שמראש מקפחים ולא מקדמים את לקויי השמיעה בצבא, מה שכן אפשר לומר הוא שבנוסף לקשיים הרגילים שקיימים מעצם ההימצאות בחברת חיילים שומעים, ישנה (לפי נסיוני) מגמה שמעדיפים את החיילים הרגילים והשומעים על פני הלא שומעים. חשוב לי לסייג ולומר גם שזה מאוד תלוי במקום שבו אתה נמצא, בסוג העבודה ובאופי של האנשים שנמצאים איתך. אם אתה נמצא במקום שזו סתם עבודה שגרתית, נגיד אפסנות, פקידות וכו´ לא קיים כל כך הנושא של הקידום כי כולם במדור/תא/צוות עושים את אותה העבודה, אבל בשירות במקום שיש בו מדרג ברור של קידומים, ובכל תפקיד עושים משהו מתקדם יותר ואולי גם עם יותר סמכות, הנושא הזה בהחלט קיים. האפשרות לקידום קיימת בהחלט, ואני מכיר אישית כמה שהגיעו לקצונה (לקוי שמיעה) וכמה מתנדבים (לא לקויי שמיעה) שהתקדמו לתפקידים עם סמכויות רבות יותר. מה שכן אני יכול לומר שאותם אנשים נאלצו לעבוד קשה יותר, להוכיח את עצמם יותר מאחרים ולעמוד בקשיים רבים יותר כדי להגיע לקידום כלשהוא או ולקצונה. היחס אליהם הוא לפעמים מראש כאל "פועלים טבעיים", נכון שכולם בצבא הם פועלים בצורה כזו או אחרת, אבל הלקויי שמיעה מיועדים לא מעט פעמים להישאר באותו תפקיד לאורך כל השירות, והם צריכים להתאמץ כדי להיחלץ ולהתקדם לתפקידים נוספים/אחרים. זה תלוי המון במפקד שלך, ביחס שלו אליך. ובגישה/נורמה הכללית שיש ביחידה כלפי מוגבלים בצורה כזו או אחרת, באופי העבודה, אם יש צורך בדיבור רב בטלפון (כמו שבמקרה שלי) מה שמגביל מאוד, אם יש צורך בדיבור פנים אל פנים עם הרבה אנשים (כמו במקרה שלי) וכו´. במקרה שלי היו הרבה גורמים בתנאי העבודה שהציבו מגבלות והייתי צריך לעבוד קשה, לפעמים גם לנדנד הרבה כדי לעשות דברים חדשים. אל לך להתייאש ולחשוב שהשירות הצבאי יהיה דבר נוראי, זה לא בטוח, כי כמו שאמרתי זה תלוי בגורמים רבים. הצעתי לך היא להיפגש עם אנשים לקוי שמיעה ששירתו בצבא, לשמוע את סיפורם, להתרשם, ולהתנדב (בהנחה שאתה רוצה להתנדב ולא סתם לשמוע סיפורים משופעים בראשי תיבות צה"ליים). ואם אתה יכול לארגן פרוטקציה זה יעזור מאוד. (כי כמו שאומרים, מי שיש לו פרוטקציה לא צריך קשרים). תמיד תוכל לבקש העברה לתפקיד אחר ביחידה אחרת אחרי שלושה חודשים בתפקיד (טופס 55 אם איני טועה) ומקסימום תמיד תוכל לבקש להשתחרר וללכת הביתה. קיימת איזו שהיא סטיגמה כלפי אלו שלא שירתו בצבא, לפני 20 שנה היא הייתה משמעותית מאוד, כיום היא הרבה הרבה פחות משמעותית, יש המון שלא משרתים בצבא ומנפנפים בזה. למי שמשתחרר בכל זאת אחרי שירות קצר והוא לק"ש תמיד יהיה את הנימוק של הליקוי שמיעה. אני רוצה להדגיש מאוד במיוחד את השיקול של מה תקבל מהשירות הצבאי, כמו התמודדות בסביבה של שומעים, מה שלא קיים אצל כבדי-שמיעה/חרשים שגדלו כל חייהם בסביבה חירשת. התמודדות עם אתגרים שונים, עמידה במשימות, בזמנים וכו´, גילוי יכולות חדשות שיש לך, היווכחות שאתה יכול לעשות דברים שלא חשבת שאתה יכול לעשות, היחשפות אולי למאבקי כוח ואינטריגות שקיימות בסביבתך והתמודדות עימן, רכישת מיומנויות חדשות שיעזרו לך אולי למצוא עבודה טובה אחרי השירות. עצם השירות עצמו יכול להוות משקל נגד משמעותי מול הליקוי שמיעה כשמחפשים עבודה. אפשר גם לקבל הרבה דברים טובים מהצבא עבור החרא שצריכים לאכול. מקווה שעזרתי לך, ואולי גם לבני נוער אחרים שמתעניינים בנושא, אם יש לך שאלות נוספות, אשמח לענות עליהן. ----------------------------- אני רוצה להוסיף ולספר גם, שכאשר סיימתי את תהליך ההתנדבות והתייצבתי לטירונות המקוצרת (ואז זה היה בבה"ד 12, מדריה, בצריפין. בינתיים כבר סגרו את בה"ד 12 שהיה בסיס טירונות לבנות בלבד), זו הייתה טירונות של קבוצה גדולה מאוד של מתנדבים, לא רק לקויי שמיעה אלא מגוון רחב של נכויות ומגבלות שונות. אנחנו היינו, איך לומר, קצת מרדנים. לא מצא חן בעינינו שנשב שלושה ימים ספונים באולם בלי קצת טירונות ממשית - ריצות, מטווח, כושר, תרגילי סדר וכו´ - ולכן התחלנו לעשות רעש ולהתלונן בפני המ"כ והמ"מ שאנחנו לא מרוצים. זה היה ביום הראשון. כתוצאה מכך ביום השני הופיע לפנינו מישהו בכיר יותר בדרגת סגן או סרן שניהל איתנו שיחות הסברה והרגעה. זה לא עבד, וביום השלישי באו במיוחד מי שהייתה אחראית על תא המתנדבים, המפקדת שלה ועוד אחד או שניים בכירים יותר. התגובות שלהם היו בעיקר שאנחנו צריכים לומר תודה שהצבא לוקח אותנו בכלל, וששינויים מרחיקי לכת כאלו בתוך מערכת בירוקרטית כמו הצבא יכולים לקחת שנים וכו´. לפי דעתי הם סתם פחדו שמישהו מהנכים ימות או ייפגע בטירונות ולא רצו את הכאב ראש הזה. בינתיים הטירונות המקוצרת נגמרה, אבל הספקנו בפרקי הזמן המתים לארגן יופי של רגעי גיבוש הווי, חלק ניגנו על האורגן שהיה בצד, חלק זרקו ירקות אחד על השני, חלק אירגנו טורנירי שש-בש.. היה כיף. הנקודה היא, שאם אני לא טועה אפשר אם רוצים לעבור גם טירונות 02 שאורכת בדרך כלל 3-4 שבועות, ולחוות גם את חוויית הטירונות. בשביל זה, צריך לבקש ולהתעקש על כך. אני אישית הייתי רוצה לעבור טירונות קרבית יותר, ואני מצטער מאוד שלא ביקשתי והתעקשתי על כך. נודע לי שאפשר רק הרבה זמן לאחר שהייתי כבר בתוך המערכת הצבאית. אם למישהו יש שאלות, הוא מוזמן לפרסם אותן כאן או לשלוח לי ל: [email protected]
