התנהגות בגיל שנה

lee1979

New member
התנהגות בגיל שנה

שלום רב, בני כמעט בן שנה, ילד מקסים וחייכן שמאוד אוהב אנשים. לאחרונה אני מוטרדת מכמה סוגיות: 1. הוא זורק הכל וכל הזמן, את הדברים הוא נתקל בהם במקרה, דברים שהוא מבקש, דברים של אחרים. הוא גם מבקש שנרים לו את מה שהוא זרק וכעבור שניות בודדות זורק את החפצים שוב ושוב ושוב. השאלה היא האם מדובר בשלב חולף שיש להתעלם ממנו והוא יעבור מעצמו או שמא אנו אמורים להגיב או לא להגיב בצורה מסוימת. 2. מגיל 4.5 חודשים הוא נמצא אצל מטפלת לבד. היות ומדובר בילד פעיל וחברותי, אנו נוהגים ללכת אחה"צ לגני משחקים, משחקיות, ג'ימבורי וכו'. לאחרונה (אני חושבת שזה קשור לכך שהוא התחיל לעמוד ואף לעשות צעדים בצורה עצמאית) הוא ממש מציק לילדים האחרים. הוא מאוד שמח לראות ילדים, מתקרב אליהם במהירות מושיט יד ומושך בשיער או דוחף ידיים לפניים או שולף את המוצץ של הילד שמולו או דוחף או מנסה לחבק או נושך. הפירוש שלי הוא חברותיות יתר אותה הוא לא מצליח לבטא בדרך אחרת אך זה משאיר הרבה ילדים והורים כועסים ולכן השאלה איך מתמודדים עם זה. 3. בעוד כחודש וחצי אני אמורה לטוס לחו"ל ל - 5 ימים. עד כמה זה יכול לפגוע בו אם בגיל זה ישאר עם אבא שלו (אבא מדהים) ועם עזרת המשפחה שכן כרגע לא בטוח שיוכלו להצטרף אלי. שאלה נוספת בהקשר זה היא האם לטלפן ולדבר עם הילד מחו"ל? האם אבא שלו צריך להזכיר אותי ולדבר עלי או שעדיף שלא? המון תודה, יום טוב
 
יחסי גומלין

שלום רב, התשובה לשאלות הראשונות מתחלקת לשניים : האחת, כן, הילד מתנהג באופן המתאים ומאפיין את גילו. השנייה טמונה באופן בו את מגיבה . אוסיף ואומר ילדים פועלים בתוך שדה חברתי. המטרה שלהם היא לקבל התיחסות אישית. דרך ניסוי ותהייה הם מזהים את הדרך שתניב התיחסות. אני מניחה שבנך מקבל מיכם התיחסות (לסעיפים 1 ו2). כל התנהגות שמתוגמלת על ידי התיחסות חוזרת על עצמה. לגבי שאלה 3. לילדים בגיל שנה אין עדיין אומדן של זמן. העלמות עשויה להחוות כנטישה. יחד עם זאת, את כותבת שאת אמורה ליסוע ומשאירה את בנך בידיים טובות. כל ילד מגיב ל"היעלמות" בדרכו. איש לא יכול לנבא איך יגיב בנך. היה ונסעת לבד: א. בהחלט להתקשר ולדבר איתו. ב. בהחלט אבא שלו יכול וצריך להזכיר אותך. ג. תוכלי להשאיר לו שקית עם "נשיקות", "חיבוקים" וציורים כך הוא יוכל "לקבל" ממך כל יום דרישת שלום ולשמור על רצף של קשר. בברכה, עינת גבע,יועצת משפחתית, מכון אדלר.
 
למעלה