התנהגות במעון
שלום, יש לי בת בת שנתיים וחודש ולפני כחודש וחצי ילדתי את בני השני, בבית ביתי מתנהגת יפה, יש לה את רגעי העקשנות שלה, אבל בגדול אנחנו לא מוצאים את עצמינו מתמודדים עם בעיות משמעת קשות בבית. לאחיה היא מתנהגת למופת, דואגת לו כשהוא בוכה, מחבקת, מנשקת. הבעיה היא במעון, היא תוקפנית ועל פי המטפלות היא פותחת ב"קרבות" - נשיכות בד"כ והיא חוזרת עם שריטות (תופעת השריטות החלה עוד לפני הלידה, יתכן שמתי שהיא התחילה לשים לב להריון). מעבר לכך שקשה לי לראות אותה עם השריטות ולשמוע שהיא תוקפנית, אני מקבלת מהמטפלות באופן עיקבי את תשובות שלא מקובלות עלי לשאלה איפה אתן הייתן ואיך זה קרה :"היא מתחילה", "זה קורה בשניות", "את צריכה לראות את הילד השני". אני מנסה להסביר להן שאני לא מחפשת מי אשם, ושאין בי כעסים על הילד השני (ילדים הם ילדים...). בקצור אני כבר די אובדת עצות, אני גם מתלבטת אם להעביר אותה לגן אחר בשנה הבאה, אך אני חושבת שפעולה זו תהיה אך ורק לשם השקט הנפשי שלי ולא באמת תתרום לה, היא מכירה את המעון הזה כבר מגיל שבעה חודשים ומרגישה בטוחה שם, ברור לי שלי ולבן זוגי זה מפריע יותר מאשר לה. השאלות שלי הן - מה עושים עם בעית התוקפנות במעון (כאשר אני לא נמצאת פיזית במקום ורק שומעת דיווח על מה שקרה כמה שעות אחרי)? האם כדאי להעביר אותה למקום אחר או שזה רק יפגע בה? שאלה נוספת היא איך להתמודד עם התשובות של המטפלות? תודה, ענבל
שלום, יש לי בת בת שנתיים וחודש ולפני כחודש וחצי ילדתי את בני השני, בבית ביתי מתנהגת יפה, יש לה את רגעי העקשנות שלה, אבל בגדול אנחנו לא מוצאים את עצמינו מתמודדים עם בעיות משמעת קשות בבית. לאחיה היא מתנהגת למופת, דואגת לו כשהוא בוכה, מחבקת, מנשקת. הבעיה היא במעון, היא תוקפנית ועל פי המטפלות היא פותחת ב"קרבות" - נשיכות בד"כ והיא חוזרת עם שריטות (תופעת השריטות החלה עוד לפני הלידה, יתכן שמתי שהיא התחילה לשים לב להריון). מעבר לכך שקשה לי לראות אותה עם השריטות ולשמוע שהיא תוקפנית, אני מקבלת מהמטפלות באופן עיקבי את תשובות שלא מקובלות עלי לשאלה איפה אתן הייתן ואיך זה קרה :"היא מתחילה", "זה קורה בשניות", "את צריכה לראות את הילד השני". אני מנסה להסביר להן שאני לא מחפשת מי אשם, ושאין בי כעסים על הילד השני (ילדים הם ילדים...). בקצור אני כבר די אובדת עצות, אני גם מתלבטת אם להעביר אותה לגן אחר בשנה הבאה, אך אני חושבת שפעולה זו תהיה אך ורק לשם השקט הנפשי שלי ולא באמת תתרום לה, היא מכירה את המעון הזה כבר מגיל שבעה חודשים ומרגישה בטוחה שם, ברור לי שלי ולבן זוגי זה מפריע יותר מאשר לה. השאלות שלי הן - מה עושים עם בעית התוקפנות במעון (כאשר אני לא נמצאת פיזית במקום ורק שומעת דיווח על מה שקרה כמה שעות אחרי)? האם כדאי להעביר אותה למקום אחר או שזה רק יפגע בה? שאלה נוספת היא איך להתמודד עם התשובות של המטפלות? תודה, ענבל