התנהגות חברית

התנהגות חברית

לאחרונה יצא לי לחשוב ולבחון שוב מושג החברות ומהי התנהגות חברית ?. .. האם יש לצפות להתנהגות חברית מחברים ? האם יש כללים ? מי קבע אותם ? האם הציפיות שלנו ראליות
האם הערך חברות אמור להיות זהה.
טוב אני מאלה שמדי פעם חותכים ומנתקים קשרים אין לי יכולת הכלה להתנהגות שנראית בעיני לא "חברית"
איך אצלכן ? מה אתם חושבים חושבות?
 
לדעתי, הגדרת "חברות" היא סובייקטיבית.

החברות תלוייה בחברה בה חיים, בתקופה, בציפיות וביכולת ההשקעה בקשרים חברתיים. יש מקומות ששם "חברים" הם אלה שנפגשים איתם מעת לעת לכוס קפה, במקום אחר הקשרים עמוקים יותק. יש שמוכנים לעשות המון בשביל חבר ויש שבשבילם חבר הוא אחד שמכירים ואומרים שלום... שלום... ולא יותר מכך. מבחן הציפיות בין האנשים את הזולת משנים גם הם את ההתייחסות לחברות ולהגדרת החברות.
השוני בהגדרה ובתפיסה בין אנשים שונים יוצרים לא פעם נתקים וסכסוכים בין "חברים", קורה שאדם משקיע המון בחבריו ומצפה שהם ישקיעו בחברות שביניהם לא פחות ממנו, כשאותה חברות ניצבת בפני מבחן ומתגלה שאינה בדיוק אותה חברות שציפו לה, יגרום הדבר למשבר בין אותם חברים. דוגמה שעולה לי לראש: קשר הדוק וטוב בין שני בני אדם או יותר, אחד מהם צריך לקחת הלוואה ומבקש מחבריו לחתום לו ערבות בבנק, החברים מתחמקים בזה אחר זה, כל אחד מסיבות אחרות, זה בגלל שבאופן עקרוני לא חותם ערבות להלוואות, השני כי הוא כבר חתום לכמה חברים ולא יוכל לעמוד בהתחייבויות נוספות, שלישי הסתכסך בעבר עם אשתו כי חתם ערבות. בסיכומו של דבר אף אחד לא חתם והדבר גרם כמובן למשבר אמון בין החברים.

הדבר מזכיר לי סיפור מעשייה שקראתי לפני שנים רבות באיזה ספר מעשיות:
לאדם מאד עשיר בעל עסקים חובקי עולם היה בן יחיד. הבן בגר ומשום שהיה בן יחיד ולא חסר לו דבר בבית לא הצטרך לצאת לעבוד. ביו העמיד לרשותו כסף ככל שרצה בלי לדרוש ממנו מחוייבות כלשהי. הבן לקח את כל הטוב שיכל ויצא יום יום (או למעשה: לילה לילה) לבלות עם חבריו. כמובן שבכל המקרים שיצא עם חבריו הוא זה ששילם עבורם והזמין אותם על חשבונו לכל מה שרצו.
באחת הימים ישב הבן עם אביו, ותוך כדי שיחה ביניהם שאל האב על הקשרים עם חבריו, הבן שיבח והילל את חבריו ואמר שהם ממש בסדר והוא סומך עליהם בעיניים עצומות. האב הטיל ספק בדברים ושאל את הבן אם הוא חושב שחבריו אלה יעמדו במבחן שיציב בפניהם ? האם הם חברי אחת או חברים עם אינטרסים שמבלים איתו וחיים על חשבונו. הבן ענה שאין לו ספק שחבריו יעמדו בכל מבחן שיציב בפניהם. האב שרקח קודם תוכנית לבחון את חבריו של הבן אמר לבן שהוא מציע שהבן ישחט כבש מהעדר, יכניס את אברי הכבש לתוך שק וידאג שסימני הדם ייראו בחוץ, שילכלך את בגדיו בדם ויילך לחבריו, מהחבר הטוב ביותר ועד החבר הפחות טוב ויספר להם שהוא הסתכסך עם מישהו ותוך כדי מריבה הוא הרג את אותו מישהו, עכשיו הוא ברח ופוחד מהמשטרה, האב הורה לבן להגיד הוא מבקש מהחבר לעזור לו להסתתר וכן להעלים את השק עם סימני הדם.
הבן התלהב מהרעיון שייאפשר לו לבחון את חבריו ועשה את מה שאביו הציע. האב והבן סיכמו שלמחרת בלילה הבן יבצע את התוכנית ועד אז ישמרו אותה בסוד.
למחרת הבן ביצע את מה שהאב ייעץ לו. הוא הלך עם שק מלוכלך בדם ודפק על דלת של החבר הכי טוב, החבר יצא אליו והוא סיפר שהסתכסך עם אדם ותוך כדי מריבה הוא נאלץ להרוג אותו ומבקש מהחבר שיסתיר אותו ויעזור לו להעלים את השק עם הגופה. החבר סיפר שהוא לא יוכל לעשות זאת כי אשתו בהריון והיא עלולה להפיל, החבר עשה הכל כדי להתחמק, נכנס לביתו ונעל מייד את הדלת. הבן הלך לחבר נוסף גם לו סיפר את הסיפור ובתשובה החבר ענה שלא יוכל לסייע לו כי המשימה כבדה מאד, וכך עבר חבר חבר והציג בפניהם את בעייתו, מכל חבריו לא נמצא אחד שהסכים לסייע לו.
בבוקר, לאחר לילה של נידודים בין חבריו ואכזבה רבה הוא חזר הביתה, אביו המתין לו לראות מה התוצאה.
הבן המאוכזב סיפר לאב על תוצאות הבדיקה ושאל את האב לך יש בכלל חברים ? אף פעם לא שמעתי אותך מדבר על חבר או חברים ? האב ענה לו: לי יש רק חבר וחצי, לא יותר. הבן גיחך ואמר לאב, מה זה חבר וחצי ? וזה מספיק לך ? האם מישהו מהחברים שלך יעמוד במבחן כזה ?
האב ענה שהוא בטוח שכן, אבל אם הבן רוצה הוא מוזמן ללכת קודם לחצי חבר שלו ולהעמיד אותו באותו מבחן.
הבן קיבל את האתגר ולמחרת, לאחר שנח מליל שימורים לקח ספינה עם צוות ושט לעיר אחרת שם גר ה"חצי" חבר של האב. האב נתן לו את כל הפרטים איך לאתר את חצי החבר.
הבן הגיע לבית החצי חבר, הבית היה מאד מפואר מוקף בגינה ענקית עם המון עצי נוי ופרי. הבן דפק על הדלת, כשפתחו לו ביקש לדבר עם בעל הבית, המשרת הלך לקרוא לבעל הבית, הבן הזדהה בני בעל הבית וביקש לדבר איתו בדיסקרטיות, אחרי שבעל הבית חיבק ונישק אותו הציע לו לצאת החוצה לגן ולדבר בדיסקרטיות. כשהיו בחוץ לבד הבן הציג בפני חצי החבר את "בעייתו", ראשית אותו חצי חבר הרגיע אותו שהוא איתו ויעזור לו להתגבר על הבעיה, לקח מידיו את השק והחביא אותו, הכניס את הבן אליו הביתה, הכניס אותו לחדר הרחצה והביא לו בגדים להחלפה, כשסיים להתרחץ הושיב אותו לאכול כי שיער שמרוב הלחץ לא אכל. בזמן שהבן אכל החצי חבר יצא מהבית אל המקום בו החביא את השק, לקח אותו לתוך הפרדס, שם חפר בור וקבר בו את השק בלי לפתוח ולבדוק מה יש בו או מי יש בו.
הבן היה המום מהתנהלותו של "חצי חבר", הוא נשאר לישון אצל חצי החבר ולמחרת חזר הביתה, סיפר לאביו את מה שקרה ואמר לו: אם זה חצי חבר, לא ברור לי מה עוד צריך לקרות כדי שהוא ייחשב לממש חבר שלך.
יש לסיפור המשך על המבחן שעשה לחבר ממש אבל זה הפך להיות ארוך מדי.

בכל אופן. בדרך כלל ישנם אינטרסים המכתיבים את מידת החברות.
אם נשליך "חברוּת" ל"אהבה" נראה שבמשנה (מסכת אבות) נאמר: כל אהבה שהיא תלויה בדבר, בטל דבר, בטלה אהבה. ואהבה שאינה תלויה בדבר, אינה בטלה לעולם.
(דבר = אינטרס)
 
סיפור יפה

תמים למדי לחשוב כמו פעם ,לפעמים מתאכזבים כי מצפים ליותר או לפחות להתנהגות חברית לא חייב להיות טוטאלי או מושלם אבל לפחות משהו אבל איך אומרים שלא מצפים לא מתאכזבים
 
מקפיצה

 
למעלה