התנהגות ילד לאחר הבעת כעס עליו

ozcon

New member
התנהגות ילד לאחר הבעת כעס עליו

שלום רב, יש לנו בן בגיל שנה וחמישה חודשים. לפני כחודש וחצי נולד לנו בן נוסף. בננו בגדול החל גן חדש בתחילת ספטמבר ועדיין נמצא בתהליך הסתגלות לגן (הפרידה בבקרים מלווה בבכי, וכאשר הוא רואה אותנו אחר הצהריים מתחיל לבכות גם כן). בשנת הלימודים הקודמת הוא היה במשפחתון ובו 4 ילדים ושתי מטפלות. היום אחר הצהריים, השליך הבן הגדול חלק מפאזל על אימו. הערנו לו בכעס והוא בתגובה החל להכות את עצמו בראשו מספר פעמים. תגובתו נראית לנו מדאיגה מאוד - מתעורר אצלנו החשש כי הוא משייך את הכעס עליו עם מכות, כיוון שכך התנהגו כלפיו באחת המסגרות בהן היה. כמובן, אנו מעולם לא הרמנו עליו יד, קל וחומר לא הכינו אותו בראשו. בנוסף יש לציין כי כאשר אמרנו לו "הנה אח" (כאשר הכוונה היא שישים לב לאחיו הקטן), במספר הזדמנויות הוא היכה בראשו ואמר "אח", כאילו קישר את המילה "אח" למכה או לקול שמשמיעים כארש מקבלים מכה. איננו יודעים האם כדאי לפנות לגננת, לנסות לנהל מעקב סמוי אחרי הפעילות בגן או לפעול בדרך אחרת כדי לוודא שבננו אינו נופל קורבן להתנהגות אלימה בגן. אנו מאוד מוטרדים מהענין ומבקשים את עצתך באופן דחוף.
 

ravitgu

New member
שלבי התפתחות

הבן שלכם חווה שינויים רבים בתקופה האחרונה וכולם מבורכים. כפי שילד לא מגיע לעולם עם הוראות הפעלה, כך גם ארגז הכלים שלו להתמודדויות שונות הוא דל מתוכן. המשמעות היא שאנו צריכים ללמד אותו , להכיל תסכול, להביע כעס, לדבר על רגשות/ פחדים וכו'. תגובת הכעס שלו אינה בהכרח נלמדת מהגן או מהבית. אלא היא בהחלט תואמת את השלב ההתפתחותי בו הוא נמצא. שלב המעבר מתלות לעצמאות, שלב הגילוי מי אני ומהן יכולותי בעולם. כיוון שבגיל זה היכולת הורבלית אינה מפותחת דיה, בנכם פועל באופן הכי אוטומטי להבעת כעס- הכאה. אם נתייחס באימה, או בדאגה ונפגין אותה בהתנהגות שלנו, הוא עלול להבין שבדרך זו הוא משיג מאיתנו התייחסות. ועל כן אני מזמינה אתכם ללמד אותו את הדרכים האחרות להבעת רגשות. אין בידינו אלא, להכיל את התסכול שלו, לחבק אתהפחדים שלו ולעשור לו לנווט את הכעסים שלו. זאת אפשר לעשות על ידי שיקוף- אני רואה שאם אתה מכה את עצמך אתה מאד כועס, אתה רוצה לספר לי למה אתה כועס? חיבוק יכול לעזור? עידוד- להאיר את הנקודות היפות שבו, לספר לו כמה אנו רואים את הקוי שלו וההתמודדויות שלו עם האח, הגן, החברים, והצוות. לצד כל אלו, תם יכולים לפנות לגננת, להתעניין בהתמודדות שלו בשעות הגן, למי הוא התחבר מהילדים, אצל איזו גננת/סייעת הוא מוצא נחמה כשקשה לו וכו'. מעקב בשלב זה נראה לי לא נחוץ אך הכל כמובן לשיקול דעתכם אתם מוזמנים להמשיך ולשתף בהצלחה רוית
 
למעלה