התנהגות נורמאלית או טראומטית?

[צב רץ]

התנהגות נורמאלית או טראומטית?

ביתנו בת 4 מתנהגת באופן רגיל, אבל בימים האחרונים יש לה התנהגויות מיניות חריגות. היום אשתי נכנסה לחדר שלה וראתה אותה ללא בגדים מאוננת בעזרת בובה. היא שאלה אותה מה היא עושה עם הבובה. והתשובה- ככה החייל אמר שכדאי לעשות. אנחנו מכירים את ביתנו כבעלת דימיון מפותח מאוד בנושאים רבים, אבל כאן איננו יודעים אם זה עוד סיפור דימיוני או שמישהו תקף אותה מינית? לפני ימים אחדים אשתי נכנסה לחדר ומצאה שם את ביתנו עם שתי חברות בנות 4-5 והם התחלפו בתחתונים. כשאימא נכנסה ביתנו סיפרה לה שלא רק שהחליפו תחתונים, הם גם עשו ביחד משהו לא יפה. האם זה נורמאלי? האם ביתנו סובלת מטראומה בעקבות תקיפה מינית שעברה? אולי היא למדה התנהגות זו מחברה שעברה טרואמה מינית? האם יש גורם שאפשר להתייעץ בנושא? (אנחנו מגוש עציון)

 

[לב אם]

צב יקר

התנהגות כפי שאתה מתאר יכולה להיות טבעית בעקבות הסקרנות שעולה בילדים בגיל הזה לגבי גופם, אבל היא אכן יכולה גם להצביע על חשיפה לידע שלא צריך להיות לה (בין אם באמצעות דיבור, תמונה או פגיעה בה) כדאי לנסות לדובב אותה מעט לגבי "משהו לא יפה" שעשו הבנות, ולגבי החייל (האם היא נפגשה עם חייל, איפה, האם ביקש ממנה משהו, הראה לה משהו או נתן לה משהו) - חשוב שזה יהיה תוך כדי שיחה טבעית, בלי לשים מילים בפיה, בלי להנחות אותה לגבי מה שאנחנו חושבים שקרה - אלא לשמוע במילותיה שלה, וחשוב מאד לא להלחיץ אותה בנושא - לא לתת לה תחושה שקרה משהו נורא וכולם מצפים למוצא פיה, אלא נסיון לשמוע מה קרה באותו אופן שאנחנו שואלים אותה מה קרה היום בגן, האם ציירה, עבדה בחומר, שחקה עם דני ומה הוא אמר לה וכד' ... לעתים קרובות הורים אינם מיומנים בניהול שיחה כזאת, ואתה גם מספר שאתה רוצה להתייעץ עם גורם מקצועי, ויש לכך כמה אפשרויות: הטובה ביותר: אם יש פסיכולוגית חינוכית שעובדת באופן קבוע עם הגן בו מבקרת בתכם וחברותיה, אפשר לבקש שיחה אתה. לאחר שהיא תשמע מכם היא יכולה לבקר לתצפית בגן וגם לשוחח עם הבנות. אפשרות אחרת היא להתייעץ עם אנשי אל"י שנמצאים בטלפון 1-800-22-3966 או עם מרכז הסיוע לנפגעי תקיפה מינית 1202. אני התייעצתי עם אל"י בשלב שבו לא ידעתי אם היתה תקיפה או א - והם הפנו אותי וייעצו לי. אשמח אם תמשיך ותשתף אותנו אם הצלחתם לדבר עם הילדה, וכן אם פניתם לגורם מקצועי שסייע לכם. מקווה שאכן יסתבר שלא קרה דבר.

 

[צב רץ]

התחלנו להתקדם

תודה רבה רבה לך, לב אם. שמנו לב שההתנהגות שלה נורמאלית וגם הנושא המיני לא מתחבר אצלה למשהו רע או משהו שגורם לה תחושות רעות, אלא למשהו נעים, מסקרן. זה הוביל אותנו למחשבה שאולי הכל בסדר, ואם לא- יתכן שילדים גדולים מימנה "שיחקו" איתה בלי כוונה לתקוף ובלי כל אלימות , אלא דרך משחק. לפני כמה שנים ראינו ילד בן 5 מפשיט ילדה בת שלוש ונוגע בה בצורת משחק חברית ולא בצורה תוקפנית, מה שיכול לעורר אצל הילדה תחושה נעימה מוזרה אבל לא חשש ופחד ואפילו לא דחיה. זה כמובן חמור, אבל זה יכול להסביר מדוע היא לא מקשרת את זה למשהו שלילי. אשתי טרודה מאוד (בצדק, כמובן) ושוחחה עם כמה גורמים: 1. הפסיכולוגית לגיל הרך שאחראית על הגן הקשיבה. אמרה שלא להיבהל כי אולי לא קרה כלום. יתכן גם שהיא מדברת מדברים ששמעה מחברה שהיא נפגעה, וצריך לחשוש גם שהיא נפגעה. לסיכום: לא להילחץ ולא להלחיץ, בתחילת השבוע היא תחזור אלינו עם רעיונות. 2. אמא של חברה טובה של הילדה (סטודנטית לפסיכולוגיה). מסתבר שגם היא מוטרדת מהנושא בימים האחרונים ויחד הם שוחחו על הגישה לפיענוח ההתנהגות והפיתרונות. 3. שכנה אחרת, מסתבר, מתנדבת בארגון שעוסק בהסרבה לגיל הרך בנושאי זהירות מזרים סביב הנושא של תקיפות מיניות. היא כבר ניגשה לנושא ברצינות וציידה אותנו בכלים כיצד להגיע באופן פשוט לשיחה שתלמד אותנו האם ומה קרה. שכנה זו תלווה אותנו בנושא זה עד לפיתרון. שוב תודה וכל הכבוד על הפורום החשוב מאוד מאוד שלך

 

[לב אם]

אני מאד שמחה

שיש לכם כבר כיווני התקדמות כל כך טובים. בסך הכל מכל שלושת הכיוונים אתם מקבלים סיוע מגורמים מקצועיים עם נסיון. החשוב ביותר הוא שבנוסף לכך שתגלו אם קרה משהו (בתקווה שלא) תבנו גם דרך להדריך את הילדה לגבי כלים וכללים של זהירות, וכן לגבי הכרת גופה בצורה הטבעית תוך כדי שמירה על נורמטיביות מתאימה לערכי החברה הומשפחה. מאחלת לכם המון הצלחה - ואשמח אם תחזור לפורום ותשתף אותנו בטיפים נוספים שיעלו מהעבודה שלכם. יתכן שגם הורים אחרים יוכלו להיעזר במצבים דומים.

 

[0 אור 0]

לא להילחץ ולא להלחיץ

עצה מצויינת. חשוב מאד להמשיך את החיים של הילדה כרגיל ולתת לה להתפתח בלי להפוך את הנושא המיני לנושא מרכזי בחייה. רציתי להוסיף לדיון\ שלפעמים ילדים לא כל כך מספרים מילולית מה שעבר עליהם (גם אם כן היה), ולכן די חשוב להקפיד מעט יותר להשאר ברקע ולראות מה קורה עם הילדה. מכיוון שהיא בת 4 זה מאד טבעי שמישהו מההורים ישב בצד ויקרא עתון (או אפילו ישתתף) כשהיא משחקת עם חברות, זה מאד טבעי שמישהו ילווה אותה כשהיא הולכת לחברה וישאר ברקע - וכך תוכלו באמת לראות ולוודא שהכל בסדר. כל זה בלי לעשות מזה סיפור - פשוט השגחה טבעית של הורים על ילד קטן.

 

[צב רץ]

שמחתי לקרוא תגובותיכם