החיים כידוע לא בשחור לבן.
ואם כבר בקלישאות, אז עוד קלישאה (ואחר כך ארני אחבר את שתי הקלישאות....): It is what it is
או בעברית תלמודית: זה מה יש.
אז מה אני אומר בעצם?
ההתנהגות שלו לא אידיאלית. בהחלט לא.
מצד שני, לכולנו יש יתרונות וחסרונות.
אחד (לדוגמה) מרעיף אהבה ותשומת לב, אבל לא יודע לקחת אחריות. או אחד אחר לא מרעיף אהבה אבל נאמן ואמין.
איזה מהם עדיף?
לא יודע. אנחנו בוחרים בני זוג בידיעה שהם לא מושלמים. יש להם יתרונות וחסרונות.
אין תו תקן שמגדיר בכל נושא מהי התנהגות תקינה ומה לא. יש כמובן גבולות אדומים, אבל אנחנו כאמור לא שם, אלא בתחום הגוונים האפרפרים.
או בקיצור: זו הכלה (סליחה, זה החתן...).
החבילה בכללותה טובה לך? מה טוב.
לא מספיק טובה? אפשר לשחרר.
נכון שבאמצע יש את מצבי הביניים, שקצת טוב וקצת לא טוב ולא ברור מה לעשות...
Welcome to real life
אם יש לי טיפ אחד בכל העניין, הוא לראות דברים בהקשר רחב. לא להסתכל על ארוע בודד פה וארוע בודד שם.
האם האדם מספיק מסור לך? האם הוא רואה אותך? האם הוא מתנהל יותר בצורה סבירה מאשר לא סבירה? האם הוא גורם לך להרגיש טוב עם עצמך?
תמיד תחשבי על התמונה הגדולה, ואז את פחות מיטלטלת על כל ארוע בודד.
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי
