התנהלות עם ילד בן 3 בשלבי גירושין
שלום, בעבר שיתפתי אתכם בתחילת תהליכי גירושין , מאז עברו כ"כ הרבה אילוצים ומעבר דירה, ושינויים. בעלי ואני לא הגענו להסכמה בניינו ואנחנו עומדים לפני תביעה משפטית. האוירה מאוד מתוחה בניינו, כמובן שהבן סופג , כלפי חוץ זה נראה כאילו ולא חל שינוי בחייו, בגן אומרים שלא רואים הבדל, אבל אני ממש רואה איך זה משפיע עליו, פחדים, כשהוא איתי ועם אנשים אחרים הוא לא עוזב אותי, קשה לו להיות עם אנשים אחרים בלעדיי, אפילו עם זו סבתא (אמא שלי ) שרגיל היה להיות אצלה, בדירה שעברנו הוא מפחד ללכת לשירותים לבד, הוא מתעורר בלילות עם פחדים והרבה פעמים אני לוקחת אותו לישון איתי, אני לא ממש יודעת מה עובר אצל אביו- אבל שם הסיפור יותר פשוט , הוא גר אצל אימו אז הילד רגיל לסבתא ושמח לבוא לשם, הוא ישן באותה מיטה עם האבא אז הפחדים לא מתעוררים, אני יודעת שהאבא פחות מקפיד על חינוך ממני ויותר מרצה את הילד, ואני לא חושבת שיש סיבה לא לעמוד איתו על דברים בגלל שהוא עובר משהו... מצד שני גם אני לפעמים מאבדת את הסבלנות ומוותרת לו... בחופש התחלקנו בזמן והבן בילה מחצית מהזמן איתי ומחצית מהזמן עם אביו, היה לו מאוד קשה כל פעם לחזור לבית , הייתה ממש דרמה ובכי ממש קורע את הלב, והאמת שבגלל שאני לא יודעת מה קורה אצל אביו זה מרגיש לי כאילו ויותר טוב לו אצל אביו, הוא יותר מתגעגע אליו מאשר אלי , והוא אפילו אמר לי משפט שקרע את ליבי - שהבית שלו הוא עם אבא שלו ולא עם אמא - מדובר בילד בן 3 ... אני חייבת לציין שבבית הוא שומע את הערוץ הרבה, לקחתי אותו גם לערב איחוד , אני מקריאה לו גם ספרים של ילדים של הקבלה. שמתי לב שגם עם אחי- דוד שלו הוא מאוד נהנה וממש דבוק אליו כשאנחנו יחד, אני משתדלת לא לקחת את זה אישית אבל אני לפעמים חושבת שאם הוא מעדיף להיות עם אביו אז שיהיה עם אביו , אני רק רוצה שיהיה לו טוב , זה ברור לי שילד בן 3 זקוק לאמא שלו , אבל אולי זה לא צריך להיות כ"כ ברור ואולי אם הוא אומר שיותר טוב לו אצל אביו אז שהמשמורת המלאה תהייה על אביו ... זה יהיה לי מאוד קשה אבל סה"כ אני הבאתי אותו לעולם והוא עוד חלקיק נשמה לתיקון , אני לא סומכת על אביו שיגרום לו להתפתח לכיוון טוב אבל אם זה מה שהוא בוחר אז זה מה שהוא בוחר, סביבה זה הדבר היחיד שיש לנו לבחור, אני לא אגביל אותו בזה . אני יודעת שאני עוברת תהליך לא פשוט וגם השינוי שאני עוברת מאז התחלתי ללמוד וגם כל התהליך גירושין הזה שמתארך מקשה אלי וכמובן ההתמודדות עם הבן אבל עדיין אני חושבת שלהישאר אמיתית בפניו עדיף מאשר לגדל מסכות שזה ברור שהוא רואה מתחתיהן . אני לא כ"כ יודעת מה לעשות , אשמח לעצותיכם , תודה
שלום, בעבר שיתפתי אתכם בתחילת תהליכי גירושין , מאז עברו כ"כ הרבה אילוצים ומעבר דירה, ושינויים. בעלי ואני לא הגענו להסכמה בניינו ואנחנו עומדים לפני תביעה משפטית. האוירה מאוד מתוחה בניינו, כמובן שהבן סופג , כלפי חוץ זה נראה כאילו ולא חל שינוי בחייו, בגן אומרים שלא רואים הבדל, אבל אני ממש רואה איך זה משפיע עליו, פחדים, כשהוא איתי ועם אנשים אחרים הוא לא עוזב אותי, קשה לו להיות עם אנשים אחרים בלעדיי, אפילו עם זו סבתא (אמא שלי ) שרגיל היה להיות אצלה, בדירה שעברנו הוא מפחד ללכת לשירותים לבד, הוא מתעורר בלילות עם פחדים והרבה פעמים אני לוקחת אותו לישון איתי, אני לא ממש יודעת מה עובר אצל אביו- אבל שם הסיפור יותר פשוט , הוא גר אצל אימו אז הילד רגיל לסבתא ושמח לבוא לשם, הוא ישן באותה מיטה עם האבא אז הפחדים לא מתעוררים, אני יודעת שהאבא פחות מקפיד על חינוך ממני ויותר מרצה את הילד, ואני לא חושבת שיש סיבה לא לעמוד איתו על דברים בגלל שהוא עובר משהו... מצד שני גם אני לפעמים מאבדת את הסבלנות ומוותרת לו... בחופש התחלקנו בזמן והבן בילה מחצית מהזמן איתי ומחצית מהזמן עם אביו, היה לו מאוד קשה כל פעם לחזור לבית , הייתה ממש דרמה ובכי ממש קורע את הלב, והאמת שבגלל שאני לא יודעת מה קורה אצל אביו זה מרגיש לי כאילו ויותר טוב לו אצל אביו, הוא יותר מתגעגע אליו מאשר אלי , והוא אפילו אמר לי משפט שקרע את ליבי - שהבית שלו הוא עם אבא שלו ולא עם אמא - מדובר בילד בן 3 ... אני חייבת לציין שבבית הוא שומע את הערוץ הרבה, לקחתי אותו גם לערב איחוד , אני מקריאה לו גם ספרים של ילדים של הקבלה. שמתי לב שגם עם אחי- דוד שלו הוא מאוד נהנה וממש דבוק אליו כשאנחנו יחד, אני משתדלת לא לקחת את זה אישית אבל אני לפעמים חושבת שאם הוא מעדיף להיות עם אביו אז שיהיה עם אביו , אני רק רוצה שיהיה לו טוב , זה ברור לי שילד בן 3 זקוק לאמא שלו , אבל אולי זה לא צריך להיות כ"כ ברור ואולי אם הוא אומר שיותר טוב לו אצל אביו אז שהמשמורת המלאה תהייה על אביו ... זה יהיה לי מאוד קשה אבל סה"כ אני הבאתי אותו לעולם והוא עוד חלקיק נשמה לתיקון , אני לא סומכת על אביו שיגרום לו להתפתח לכיוון טוב אבל אם זה מה שהוא בוחר אז זה מה שהוא בוחר, סביבה זה הדבר היחיד שיש לנו לבחור, אני לא אגביל אותו בזה . אני יודעת שאני עוברת תהליך לא פשוט וגם השינוי שאני עוברת מאז התחלתי ללמוד וגם כל התהליך גירושין הזה שמתארך מקשה אלי וכמובן ההתמודדות עם הבן אבל עדיין אני חושבת שלהישאר אמיתית בפניו עדיף מאשר לגדל מסכות שזה ברור שהוא רואה מתחתיהן . אני לא כ"כ יודעת מה לעשות , אשמח לעצותיכם , תודה