רוצה להגיב לדבריך.
אני חושבת שיש דוקא יתרון גדול בלהרגיש את הכאב. כן זה נשמע פתטי, אך אם תחשוב על כך, ברגע שיש בך את היכולת לחוש את הכאב, יש בך היכולת לשוחח עליו, לפרוק אותו. נמנעתי במשך שנים מלתת לכאב לעבור דרכי, לכל אחת יש את הצורה שלו כיצד להימנע מלפגוש בכאב. אני מפנטזת. ואני חושבת שעצם היכולת להחיל כן להסתכל לכאב בעיניים, לחוש אותו, מעניק גם את האפשרות להגיע להחלמה. מאוד כואב. כואב עד כדי השפעות פיזיות. אך כשם שלרוב המכאובים הפיזיים יש תרופה, כן גם למכאובים הנפשיים יש. מכאובים, שבד"כ ניגרמו לנו על לא עוול בכפינו. יש המון סוגי ריפוי לכאבים בנפש. אחד שאני מכירה טוב, זה לשוחח על הדברים. לתת פורקן לדמעות שהצטברו. להבין שאנחנו לא אשמים. וללמוד לפרגן לעצמינאני חושבת שיש דוקא יתרון גדול בלהרגיש את הכאב. כן זה נשמע פתטי, אך אם תחשוב על כך, ברגע שיש בך את היכולת לחוש את הכאב, יש בך היכולת לשוחח עליו, לפרוק אותו. נמנעתי במשך שנים מלתת לכאב לעבור דרכי, לכל אחת יש את הצורה שלו כיצד להימנע מלפגוש בכאב. אני מפנטזת. ואני חושבת שעצם היכולת להחיל כן להסתכל לכאב בעיניים, לחוש אותו, מעניק גם את האפשרות להגיע להחלמה. מאוד כואב. כואב עד כדי השפעות פיזיות. אך כשם שלרוב המכאובים הפיזיים יש תרופה, כן גם למכאובים הנפשיים יש. מכאובים, שבד"כ ניגרמו לנו על לא עוול בכפינו. יש המון סוגי ריפוי לכאבים בנפש. אחד שאני מכירה טוב, זה לשוחח על הדברים. לתת פורקן לדמעות שהצטברו. להבין שאנחנו לא אשמים. וללמוד לפרגן ו. מקווה שנתתי נקודה למחשבה. באהבה, שם ים
