התנעגות המוזרה של הילד שלי

adul1978

New member
התנעגות המוזרה של הילד שלי

שלום לכולם!!! בני הוא בן כמעט 5 מדאיג אותי מאוד עם התנהגות המוזרה שלו. 1.הבעיה הראשונה שלו שהוא נמנע מתקשורת עם אנשים החדשים.למשל כשמישהו לא משנה מבוגר או ילד פונה אליו הוא מתעלם ממנו,לא עונה בחזרה ועושה את עצמו שכאילו הוא לא רואה את האיש שמנסה ליצור קשר איתו..אותו הדבר הוא עושה כשבא לגן,בדקות הראשונות הוא לא מדבר עם אף אחד וכעבור זמן קצר מתחיל רגיל לשחק עם הילדים.גם כן אם מישהו בא אלינו הביתה (אפילו מישהו שהוא ראה אותו כמה פעמים)הבן שלי מתחבא במטבח ומסרב לצאת עד שהאורח עוזב את הבית . כל זה נמשך בערך כ-8-9 חודשים.ניסיתי למצאו איזשהו סיבה להתנהגות הנ"ל,אך לא הצלחתי.בבקשה ,תגידו לי האם התנהגות שלו זו באמת בעיה ואם יש דרכים לטפל בה . 2.הבעיה השנייה היא שהבן שלי נמנע לעשות יציאה באף מקום חוץ מהבית שלו.הוא מתאפק בגן כל היום עד שהוא מגיעה הביתה.הסברתי לו שהוא צריך לעשות את צרכיו ברגע שהוא מרגיש,אך הסברים לא עזרו. אני דואגת שהרגל יציאה הזה יישאר לכל החיים(כמו אצל אבא שלו).האם ישנה שיטה ללמד את הילד להתפנות ברגע שהוא צריך ולא להתאפק עד הגעתו הביתה. תודה רבה מראש!
 
שאלות...

שלום רב, לשאלתך הראשונה. איך טיפלת עד היום בדרך שבנך בחר ליצור קשר עם אנשים חדשים. בנוגע לשאלה השניה עד כמה את מוטרדת? כמה פעמים הסברת לילד ש"הוא צריך לעשות את צרכיו ברגע שהוא מרגיש"? אשמח לעזור לך אחרי שאקבל תשובות לשאלות אלו. להשתמע, עינת גבע, מכון אדלר.
 
יש בעולם כל מיני ילדים

תשובות לשאלותו adul1978 ו 00:43 | 30/01/10 1.הבן שלי לא בוחר את האנשים חדשים.ילדים אחרים מתחילים איתו קשר .הם ראשונים שואלים אותו למשל איך קוראים לו או בן כמה הוא והוא לא עונה להם.אני תמיד אמרתי לו שזה לא מנומס לשתוק ו לא לענות כשמישהו פונה אליו.תמיד עודדתי אותו שילדים אוהבים אותו ורוצים לשחק איתו.בכול זאת בהתחלה הוא שותק ומתעלם מהם . 2.בנוגע להרגלי יציאה,הסברתי לו לפחות 10-20 פעמים .האמת אני חושבת שהוא נמנע מלהתפנות בגן ,כי הוא עדיין לא יודע להתנגב לבד . היא כנרא מפחד שלא ינקו לו בגן.הוא גם לא רוצה ללמוד אך מתנגבים בשום פנים .גם כן זה בעיה,אין לי מוסג איך אפשר לגרום לו לרצות ללמוד להתנקות לבד. תודה שלום רב, כל ילד וכל אדם מסגל לעצמו את הדרך הנוחה עבורו לתקשר , להיענות לקשר ולהשתלב במעגלי חיברות. בדומה כל ילד בוחר ומחליט איפה ומתי לפנות את צרכיו. ברצוני להקדיש לך שיר: יש בעולם כל מיני ילדים/לאה גולדברג יש אמיצים ויש נפחדים יש עליזים ויש נרגזים יש מהססים ויש המנסים יש עצורים ויש פתוחים יש שחוששים ויש שבטוחים יש מהירים ויש איטיים יש עצובים ויש צוחקים ויש בידינו ציבור ההורים צרור מפתחות שפותחים וסוגרים ועלינו להתאים בידע ובטחון ללבו של כל ילד את המפתח הנכון. ועכשיו נשאלת השאלה מיהו בנך? איך הוא בוחר להתנהל? מה המפתח לליבו? אני חושבת שבנך זקוק לאם שמכבדת את בחירותיו, בוטחת בו וסומכת עליו. אם שמאפשרתלו לבחור את התנהגותו, אם שמקבלת אותו כמו שהוא, אם שיכולה להעביר לו את המסר זכותך ואני סומכת עליך שאם וכאשר תרצה תוכל לשנות התנהגות ואם לא גם זה בסדר. מסרים מסוג זה יאפשרו לבנך ללמוד מניסיונו. לחוות את החיים. להרוויח ולשלם את המחירים ולנסות אולי גם דרכים אחרות. כאשר את מטיפה, מסבירה, מבקרת, מנסה לשנות את התנהגותו הוא עולה על רווח שלא יסולא בפז. הוא משיג הרבה התייחסות ממך ואז במקום להיות עסוק במשימותיו : להתפתח, להסתגל, לעשות את צרכיו וכיו"צב הוא עסוק בלהעסיק אותך, להדאיג אותך, להפעיל אותך. למה? כי בטעות הוא מבין שזו דרך טובה ליצור איתך אינטראקציה. מה אני ממליצה? "להוציא את המפרשים מהרוח", "לצאת מהתמונות "האלה לאפשר ולהאמין שהוא יבחר דרך טובה עבורו. תפקידך לעודד אותו, לחזק אותו ולהעצים את הכוחות והיכולות הטמונים בו. מה דעתך? עינת גבע, מכון אדלר.
 
למעלה