התנצלות + תגובות
היי שוב!... אני מה זה מצטערת שלא עניתי לכם על התגובות. שכחתי שאנחנו טסים לפאריז לשבוע... וכשחזרנו אבא שלי לקח את המחשב בשביל לתקן בו את הצורב, ורק אתמול החזירו לנו אותו. אז ככה - דבר ראשון, dawn35 -התגובות מהאימהות הן אלה שהכי נפלאות בשבילי. כמה אימהות אפילו אמרו לי שבזכות הספר שלי הבנות שלהן, שרופות-הטלויזיה-והמחשב, התחילו לקרוא סופסוף
... יש לך מושג איזה כיף לי לשמוע כאלו דברים?? תגידי לבתך ולחברותיה שכבר יש ספר המשך... אבל צריכים לקרות שני דברים: 1. ההוצאה צריכה לבקש ממני לכתוב ספר המשך, כי זה לא משהו שאני מחליטה על דעת עצמי. זה לא כמו ספר חדש ומחודש, זה מצריך אישור שמותנה בהצלחה כבירה של הספר הראשון... עוד כמה רכישות של הספר ברחבי הארץ ואולי זה באמת יקרה... 2. צריך לערוך את השני מחדש, כי הגרסא שלו מותאמת לגרסת הספר הראשון לפני העריכה שלו בתהליך ההוצאה. בקיצור, מדובר בשנה של עבודה... כך שאם זה יקרה זה לא יקרה בקרוב, אבל הי, גם לספרי ההמשך של הארי פוטר אנו מחכים לפעמים יותר משנה, כך שגם כאן אני מאמינה בהכל... לדרקונית מזל - כמו כל סופר, ובעיקר סופר צעיר, המבט לאחור על יצירות שלי מעורר בי מעט-מעט מבוכה קלה... במיוחד אצלי, שאני פרפקציוניסטית משהו... זה לא שהייתי משנה משהו. אני מתה על הספר, על הבייבי הזה יציר כפיי (
...) אבל זה פשוט - איך לומר זאת בפשטות -מוזר לקרוא את זה שוב! וכן, אני אוהבת לקרוא, ועכשיו סוף סוף סוף סוף הסתיימו הבגרויות ויש לי זמן לכך... טלויזיה בד"כ משעממת אותי (אולי לא ערוץ 3 וערוץ 8). אין סופרים ספיציפים. אני מעריכה את סגנון הכתיבה של סטיבן קינג, אפרים קישון, נעמי רגן ויונה טפר. אבל זה לא אומר שאני אבלע את כל הספרים שלהם. shv2004g - ההשראה שלי באה מהמציאות... מהדאחקות שלי עם חברותיי, מהמשברים שלי עם חברותיי, ומהמריבות שלי עם משפחתי. וכמובן, כמובן, גם מהעולם החיצון - לפעמים אני צופה בדרמה ממש אבל ממש טובה בטלויזיה, ופתאום יש לי השראה. לא, אני לא משתמשת באותה העלילה, באותו הרעיון או אפילו באותן דמויות - אבל ההתרחשות שעל המסך ממלאת אותי בהתלהבות ובאנרגיה ליצור גם כן התרחשות משלי. זו בעצם ההשראה. כעת המוזה שלי די רדומה כי המוח שלי מותש מהבגרויות ואין בי מספיק יצירתיות ליצור התרחשות מעניינת מספיק... כך שאני די במחסום כתיבה עכשיו. אך אל דאגה, בקרוב היצר יתעורר מחדש ושוב יתחשק לי ללהג על אנשים שמעולם לא פגשתי אבל שחיים אצלי בראש... sisty - תודה תודה ושוב תודה... איי אם בלאשינג! האהבה שלכם לקריאה מחזקת אצלנו הסופרים את האהבה לכתיבה... המשיכו באהבה הזו. זה דבר יקר בתקופתנו המתועשת! (אני אחזור שוב בקרוב. תוכלו להשאיר לי הודעות במסרים... או פה!)
היי שוב!... אני מה זה מצטערת שלא עניתי לכם על התגובות. שכחתי שאנחנו טסים לפאריז לשבוע... וכשחזרנו אבא שלי לקח את המחשב בשביל לתקן בו את הצורב, ורק אתמול החזירו לנו אותו. אז ככה - דבר ראשון, dawn35 -התגובות מהאימהות הן אלה שהכי נפלאות בשבילי. כמה אימהות אפילו אמרו לי שבזכות הספר שלי הבנות שלהן, שרופות-הטלויזיה-והמחשב, התחילו לקרוא סופסוף
