התנקות, הטהרות..

[ש איילת]

התנקות, הטהרות..

איך אתם מתנקים/מיטהרים/חוזרים להרגיש טוב ונעים ונינוח? נניח: כעסתם/כועסים, מתוחים, התרגזתם/מרוגזים, עצובים, חסרי מנוחה/ כואבים.. מה אתם עושים עם זה?

 

[סמסרה1]

לי יש שיטה משלי ../images/Emo151.gif

היה, כעסנו, רבנו, נפגענו, דברים נאמרו, אם אותו אדם חשוב לי אז אני ממשיכה הלאה, היה-מת. אני לא נשארת תקועה באותו כעס. אלא אם כן מישהו עשה לי משהו, שהזיק לי, אז קורה ,שאני מעדיפה להתרחק מאותו אדם. אולי אפילו לא ברוגז אלא שלום שלום ותו לא. או מנסה לשים הקלפים על השולחן לברר מה היה כאן בדיוק. כדי לא להשאיר לי דברים לא סגורים , שעלולים להטרידני. אך בדרך כלל אם אלה דברים לא חשובים כל כך אז אני זורמת הלאה, היה - ומת. ומשתדלת לא לגרור את הריב, ולא למתוח אותו כמו מסטיק , כי אז מקבעים את מצב הברוגז, ולפעמים אין דרך חזרה וחבל.

 

[סמסרה1]

ויכוחים...../images/Emo46.gif

כשיש קשר בין אנשים, זה לא נורמלי, כשאין חילוקי דעות, הרי כל אחד הוא אישיות בפני עצמו. אם אין ויכוחים בין שני אנשים שנמצאים הרבה ביחד זה משהו כמו "יס מן". ויכוחים אין זה אומר ברוגז.

 

[Deerest]

כמה דרכים

ברוב הפעמים אני מנסה להבין מהיכן זה נובע, מה מקור ההרגשה. ההבנה מביאה לשקט, יחסי. בפעמים אחרות אני שם את עצמי בפרופורציות - מגמד את נשוא הרגש לעומת מה שקורה לי. משהו בדומה ל: בגלל זה בכית? חלק מהפעמים אני חושב/מתעסק בדברים אחרים כדי להסיח את הדעת. וכששום דבר לא עוזר אני משכין כל רגש, הרוגע/הכעס/מתח/עצב/שמחה במקומו וממתין שהזמן יעשה את עבודתו והדברים יכנסו למימדים הטבעיים שלהם. ובכלל, אפשר לתת לכולם ביטוי בדיבור, כתיבה, פעילות, מחשבה. כל מה שתיארת אלו אנרגיות שזקוקות להתייחסות, להשתחררות אחרת הן פוגעות במערכת העצבים שלנו אם לא נעשה משהו.

 

[ש איילת]

תודה על התגובה

ועל ההארות. עניין מערכת העצבים מטריד ואכן דורש התייחסות. האם קרה לך שהפסקת לדבר עם אנשים בעקבות רגשות לא סימפטיים שהתעוררו אצלך בעקבות סיטואציות עם אותם אנשים שהרגיזו אותך מאוד?.. זה קורה לי.. (קרה גם ההיפך, שמישהי כ"כ הכאיבה לי ודוקא ניסיתי לדבר איתה כדי להבין למה היא אמרה לי עליי מה שהיא אמרה....מע' העצבים שלי לא תפקדה כראוי כמה ימים טובים בגלל זה. הנשימה שלי היתה מאוד כבדה. נראה לי שזה השפיע על הלב שלי= ממש מועקה. זה יותר גרוע בשבילי ממצב בו אני מפסיקה לדבר עם אנשים. הרבה פעמים התגובה הרגשית שלי תלויה גם עד כמה אני מעריכה את את האדם שמולי. ואולי לא תמיד. מה אתה חושב? האם קרה לך שהרגשת שאתה עומד להיכנס למצב מרגיז עם מישהו אבל מנעת מעצמך להיכנס למצב הזה שיכול להוביל למצב רגשי הרבה יותר גרוע ולאי נעימות גדולה הרבה יותר? (היום נכנסתי למצב לא נעים. הרבה פעמים כדאי לחשוב פעמיים אם כדאי בכלל להתעסק עם מישהו. כי אם נכנסים..יוצאים עקום..ונטולי אנרגיה..על משהו שיכל היה להיות כלום אם לא היית עונה.. למה יש לי פתיל קצר לאנשים מסויימים..? ) תודה וסליחה אם הנאמר מעיק... יום נעים וכל טוב.

 

[ש איילת]

יש קטע טוב על רגשות

בספר "סודות שעשירים יודעים" של צביקה ברגמן אני לא יודעת כבר אם מותר לצטט פה מספרים. פעם עשיתי את זה אבל אולי יש זכויות יוצרים וכו'.. עמוד 206 אם יצא לכם לראות

 

[אישה אורחת]

מדברת/נפגשת

עם חברה. שותים קפה ברד ונרגעים

 

[ש איילת]

קפה ברד אהבתי..

ומה שחשוב יותר זו החברה שמשתתפת איתך

 

[אישה אורחת]

צודקת ../images/Emo45.gif

איילת מצרפת לך קישור לאתר בחינות

 

[ש איילת]

אהלן! תודה רבה..

היה בסדר גמור..