פברוק-פברוק, אבל איזה פרק...
ראובן דגן - ההתפרקות ליבי נכמר בי כשראיתי את הבהלה וההיסטריה שלו כשהוא חשב שהיא הולכת להשתמש בשירותים הפרטיים שלו. טשטוש הגבולות הזה במקום שהוא במילא כל כך מעורער הלחיץ אותו והוא זרק הכל ולגמרי איבד כיוון. בסוף הוא כמעט גירש אותה, זה היה מדהים. היה מעניין ובולט שהוא משתמש באותם ביטויים כדי לתאר את עצמו ואת נעמה, ואני כל הזמן הרגשתי שעד שהוא לא דיבר עם גילה הוא היה הרבה יותר בשליטה על עצמו בקשר עם נעמה... המטפאורה של השירותים המקולקלים מעניינת בעיני. בדיוק כמו שלפני איילה ראינו ילד מתחזה לילד חולה (כמטפאורה, לא שאיילה מתחזה במובן הפשטני של המילה). ונכון, זה לא ממש תסריט אמין של טיפול, אבל זה כן מראה יחסים ואני מצאתי שזה מרתק.