התעללות בנכים שכלית בישראל
מיהם החלשים שהחזקים עושקים אותם ? בטבע, ובמיוחד בטבע הפראי, בולטת האכזריות של החזקים בחלשים. לבני אדם יש שכל להבחין ולמנוע מעצמנו להתעלל בחסרי אונים. ובמהלך אלפי שנים פיתחנו כללים שיאפשרו לנו להיות נבדלים מהחיות האכזריות, ורק כאשר מוסכם על מלחמה נהיה אכזריים. אולם, יש גם תרבויות שאפילו במלחמה לא מתאכזרים לחסרי האונים. אבל, פתאום בשנות ה 1850 התפתחה ההשכלה שהביאה לאקדמיה. כיום, אקדמאים הפכו את חסרי האונים למנוצלים חסרי תועלת. המועצה להשכלה גבוהה אחראית על חיי הסבל של חסרי היכולת. מדובר כאן על חוכמת החזקים על החלשים. החזקים הם הרוב בישראל כנראה. אלה אותם אנשים שיש להם יכולת ריכוז גבוהה, זיכרון חזק ויכולות קוגניטביות טובות יותר שמתבטא בהבנת חומר כתוב מהר יותר ובתעודת בגרות ותואר אקדמי. האקדמאיים יושבים בועדות לקביעת אחוזי נכות, ומוכנים להכיר רק במי שלא עבר מבחנים מסויימים כמפגר לצורך קבלת קיצבה. מנגד, הם גם פועלים שהקיצבה תהיה נמוכה ביותר כדי לחדד את הפער הכלכלי שממנו הם נבנים. אולם, חסרי יכולות אחרים נופלים לפח. הפח הוא האפליה שהאקדמאיים יודעים היטב שחסרי היכולות הנותרים הם אנשים שקל יותר לנצל אותם. אז מעבידים אותם בעבודות השחורות תמורת שכר נמוך שלא מאפשר קיום בכבוד ומי שלא מסכים לגזירה יקבל סנקציה חברתית של פגיעה בשמו הטוב (עצלן). המועצה להשכלה גבוהה דואגת שחסרי היכולות לא יוכלו להתקבל ללימודים גבוהים על ידי הצבת דרישות סף. דרישות הסף בם בדיוק החולשה של חסרי היכולות שלא מסוגלים להצליח להבין מתמתטיקה, אנגלית ולא מסוגלים בפסיכומטרי ותעודת בגרות. הלימודים באוניברסיטה מועברים בצורה כזאת, שיהיה קשה לחסרי היכולות הקוגניטיביות להבין את החומר, וחסרי היכולות נושרים בחודשים הראשונים מייאוש וכך הסינון מופעל פעם נוספת. החלשים והחזקים נפגשים כל הזמן. לרוב מדובר על ניצול. החזקים מוכרים שירותים ונכסים, וחסרי היכולות שלא ניתנה להם הזדמנות ללמוד נופלים בפח הקרטלים הסמויים ומשלם הרבה כסף שאין להם. בסוף החלשים גם חוטפים הטחת אשם שהם לא טרחו ללמוד. אובדן ההזדמנות ללמוד הוא לא בגלל עלות הלימודים אלא בגלל שחסרי היכולות לא מסוגלים להבין ולהיות מרוכזים באותם תנאי הנגשת החומר שלחזקים יש. הואיל והחלשים לא למדו, אז מתחיל מעגל שאין להם כסף ואז מבינים אותם לא נכון ואירגונים שמעוניינים לעזור להם מפרשים את העוני שלהם בכך שלא ניתנה להם הזדמנות כלכלית למממן לימודים. בקיצור, האקדמאיים הם החזקים והם דופקים את חסרי היכולות.
מיהם החלשים שהחזקים עושקים אותם ? בטבע, ובמיוחד בטבע הפראי, בולטת האכזריות של החזקים בחלשים. לבני אדם יש שכל להבחין ולמנוע מעצמנו להתעלל בחסרי אונים. ובמהלך אלפי שנים פיתחנו כללים שיאפשרו לנו להיות נבדלים מהחיות האכזריות, ורק כאשר מוסכם על מלחמה נהיה אכזריים. אולם, יש גם תרבויות שאפילו במלחמה לא מתאכזרים לחסרי האונים. אבל, פתאום בשנות ה 1850 התפתחה ההשכלה שהביאה לאקדמיה. כיום, אקדמאים הפכו את חסרי האונים למנוצלים חסרי תועלת. המועצה להשכלה גבוהה אחראית על חיי הסבל של חסרי היכולת. מדובר כאן על חוכמת החזקים על החלשים. החזקים הם הרוב בישראל כנראה. אלה אותם אנשים שיש להם יכולת ריכוז גבוהה, זיכרון חזק ויכולות קוגניטביות טובות יותר שמתבטא בהבנת חומר כתוב מהר יותר ובתעודת בגרות ותואר אקדמי. האקדמאיים יושבים בועדות לקביעת אחוזי נכות, ומוכנים להכיר רק במי שלא עבר מבחנים מסויימים כמפגר לצורך קבלת קיצבה. מנגד, הם גם פועלים שהקיצבה תהיה נמוכה ביותר כדי לחדד את הפער הכלכלי שממנו הם נבנים. אולם, חסרי יכולות אחרים נופלים לפח. הפח הוא האפליה שהאקדמאיים יודעים היטב שחסרי היכולות הנותרים הם אנשים שקל יותר לנצל אותם. אז מעבידים אותם בעבודות השחורות תמורת שכר נמוך שלא מאפשר קיום בכבוד ומי שלא מסכים לגזירה יקבל סנקציה חברתית של פגיעה בשמו הטוב (עצלן). המועצה להשכלה גבוהה דואגת שחסרי היכולות לא יוכלו להתקבל ללימודים גבוהים על ידי הצבת דרישות סף. דרישות הסף בם בדיוק החולשה של חסרי היכולות שלא מסוגלים להצליח להבין מתמתטיקה, אנגלית ולא מסוגלים בפסיכומטרי ותעודת בגרות. הלימודים באוניברסיטה מועברים בצורה כזאת, שיהיה קשה לחסרי היכולות הקוגניטיביות להבין את החומר, וחסרי היכולות נושרים בחודשים הראשונים מייאוש וכך הסינון מופעל פעם נוספת. החלשים והחזקים נפגשים כל הזמן. לרוב מדובר על ניצול. החזקים מוכרים שירותים ונכסים, וחסרי היכולות שלא ניתנה להם הזדמנות ללמוד נופלים בפח הקרטלים הסמויים ומשלם הרבה כסף שאין להם. בסוף החלשים גם חוטפים הטחת אשם שהם לא טרחו ללמוד. אובדן ההזדמנות ללמוד הוא לא בגלל עלות הלימודים אלא בגלל שחסרי היכולות לא מסוגלים להבין ולהיות מרוכזים באותם תנאי הנגשת החומר שלחזקים יש. הואיל והחלשים לא למדו, אז מתחיל מעגל שאין להם כסף ואז מבינים אותם לא נכון ואירגונים שמעוניינים לעזור להם מפרשים את העוני שלהם בכך שלא ניתנה להם הזדמנות כלכלית למממן לימודים. בקיצור, האקדמאיים הם החזקים והם דופקים את חסרי היכולות.