התערבויות רפואיות, שר״פ , מחשבות וצורך לשתף
שבוע 41 ושלושה ימים, הבייבי עדיין לא מוכנה לצאת. אני מאוד משתדלת לשמור על מורל גבוה , להיות בשמחה ובשלווה ולהנות. הלידה אמורה להיות בלניאדו, את המעקב אני בוחרת לעשות במעייני הישועה בגלל המרחק מלניאדו. ביום א׳ הגעתי לראשונה למעייני הישועה התרשמתי מאוד מהסדר, מאור הפנים של הצוות , והגישה. לצערי לא חיברו אותי טוב למוניטור והוא ערך זמן רב מהרגיל. אתמול הגעתי שוב למעקב ושוב המוניטור עושה בעיות, מנסים מספר פעמים. קוראים לרופא שמחליט להעביר למיון מתוך חשש לעובר. אני עוברת למיון ושם המוניטור נראה יותר טוב . אני פוגשת רופאה צעירה שאומרת שלדעתה הכל בסדר, היא מציעה בדיקה וגינאלית ואני מסרבת, רגע לפני שמסיימים היא אומרת שהיא רוצה להתייעץ עם הרופא האחראי לפני שחרור. היא פונה לרופא וחוזרת עם המלצה לעשות oct- מתן פיטוצין ומוניטור. היא טוענת שיש סיכון לעובר ומנסה לשכנע אותנו. אנחנו מתקשרים לאביגיל המיילדת שלנו , שולחים לה את תוצאות המוניטור, היא מציעה שנגיע ללניאדו והיא תיעשה לנו מוניטור ותבדוק אותנו. בלניאדו המוניטור מצויין , הרופא אומר ״ הלוואי עליי ועל כולן״ , נראה שהם די המומים מההמלצה של מעייני הישועה.
אז מאתמול יש לי הרבה מחשבות, על התערבויות רפואיות מיותרות שיוצרות לידות טראומטיות טרם זמנן, על יולדות צעירות שמכניסים אותן ללחץ, על הכוח שלי ושל בן זוגי לומר לא. על שר״פ שסייע לנו לומר לא. ו
שבוע 41 ושלושה ימים, הבייבי עדיין לא מוכנה לצאת. אני מאוד משתדלת לשמור על מורל גבוה , להיות בשמחה ובשלווה ולהנות. הלידה אמורה להיות בלניאדו, את המעקב אני בוחרת לעשות במעייני הישועה בגלל המרחק מלניאדו. ביום א׳ הגעתי לראשונה למעייני הישועה התרשמתי מאוד מהסדר, מאור הפנים של הצוות , והגישה. לצערי לא חיברו אותי טוב למוניטור והוא ערך זמן רב מהרגיל. אתמול הגעתי שוב למעקב ושוב המוניטור עושה בעיות, מנסים מספר פעמים. קוראים לרופא שמחליט להעביר למיון מתוך חשש לעובר. אני עוברת למיון ושם המוניטור נראה יותר טוב . אני פוגשת רופאה צעירה שאומרת שלדעתה הכל בסדר, היא מציעה בדיקה וגינאלית ואני מסרבת, רגע לפני שמסיימים היא אומרת שהיא רוצה להתייעץ עם הרופא האחראי לפני שחרור. היא פונה לרופא וחוזרת עם המלצה לעשות oct- מתן פיטוצין ומוניטור. היא טוענת שיש סיכון לעובר ומנסה לשכנע אותנו. אנחנו מתקשרים לאביגיל המיילדת שלנו , שולחים לה את תוצאות המוניטור, היא מציעה שנגיע ללניאדו והיא תיעשה לנו מוניטור ותבדוק אותנו. בלניאדו המוניטור מצויין , הרופא אומר ״ הלוואי עליי ועל כולן״ , נראה שהם די המומים מההמלצה של מעייני הישועה.
אז מאתמול יש לי הרבה מחשבות, על התערבויות רפואיות מיותרות שיוצרות לידות טראומטיות טרם זמנן, על יולדות צעירות שמכניסים אותן ללחץ, על הכוח שלי ושל בן זוגי לומר לא. על שר״פ שסייע לנו לומר לא. ו
