הנה ביקורת שאני ממציא ברגעים אלו...
התפוז המכני הוא אחת מיצירות המופת של הבמאי הגאוני סטנלי קובריק. הסרט מספר את סיפורו של אלכס, ראש כנופיית פשע קטנה שחבריה (3 במספר נראה לי) עושים כל מה שבא להם, בלי לחשוב יותר מדי, ובכך גורמים הרבה מאוד צרות! אם זה לפוצץ במכות שיכור מסכן, להיכנס למריבת ענק עם כנופייה אחרת באמע אונס קבוצתי אכזרי, לאנוס אישה לעיני בעלה הנכה תוך כדי זימור השיר "שיר אשיר בגשם" או להרוג אישה שגרה לבד...כל עוד זה אסור - הכל הולך! אחרי הרצח הנ"ל, נשלח אלכס לכלא ואחרי זמן מה שם הואמ גלה על פרוייקט חדש לשיקום אסירים ומצטרף אליו. הפרוייקט מסתבר, משתמש בטיפולים אכזריים הגורמים למטופל, בסופו של דבר, לקבל כאבים נוראיים בכל פעם שהוא בא במגע\חושב\שומע משהו שקשור למה שראה\שמע בטיפול. וכך, "נגמל" אלכס מהפשע...אבל הפך לחסר אונים. קובריק מאמין בשני דברים: "אתיקה לא באה עם אסטתיקה" "יצר האדם רע מהיוולדו" - אותן אמונות באות ידי ביטוי בכל אחד מסרטיו הרבים והטובים (אודיסאה בחלל, ד"ר סטריינג'לאב, ההרג, לוליטה, פול מטאל ג'קט ועוד) בתפוז המכני מגיעה המחשבה על יצרי האדם לשיא - אני רואים אונס לצלילי "שיר אשיר בגשם" שהוא שיר בידורי ותו לא - קובריק זורק לנו את האמת בפרצוף בדרך הכי יפה שיש - אתם נהנים! זה בידור, ואתם נהנים! אתם רואים אונס - ואתם נהנים! אתם רואים מכות - ונהנים! אתם רואים קצת בצע על המסך - ונהנים! סרט חובה!
