אני רואה כפול
New member
התפוז לא נופל רחוק מהתאומות/פרק 6
"5,6,7,8", ספרה אלקסיס. "FAME, IM GONNA LIVE FOREVER, IM GONNA LEARN HOW TO FLY…HIGH! "I FEEL IT COMING TOGETHER "PEOPLE WEEL SEE ME AND CRY", ניגנה המערכת באולם הספורט שם נערכו בחינות הקבלה לקבוצת המעודדות של בית הספר. "נהדר בנות, כולכן וקדות פשוט מקסים!", אמרה אלקסיס. אלונה, שלי, הילה, רחלי, עינת, שרון ומנדי עמדו ברחבה מותשות מרב חזרות. לפתע נשמעו צעדי ריצה המתקרבים לאולם הספורט. "אני מקווה שלא איחרתי!", אמרה עמר והתנשפה. "אני מצטערת חמודה אבל... הבחינות כבר הסתיימו", אמרה אלקסיס בהתנשאות. "יאללה אלקסיס... תני לה הזדמנות", התערבה נועה. אלקסיס חשבה לכמה שניות. "טוב! ואני מקווה שאת לא סתם מבזבזת את זמני!", אמרה אלקסיס בכעס. ----- "טוב בננות, אחרי שראינו את כולכן אני שמחה לבשר שכולכן הצטרפתן לקבוצת המעודדות של בית הספר! בואו מחר אחרי הלימודים לאולם לתדרוך נוסף", הודיעה קארין. "היי אלונה! מה המצב?", שאל אסף. "בסדר... עייפה", אמרה אלונה. "ומדוע זה?", תהה אסף. "כרגע חזרתי מהבחינות קבלה לקבוצת המעודדות... התבלתי!", אמרה אלונה בסנוביות. "מה את אומרת?! כל הכבוד! צריך לחגוג את זה...", אמר אסף. "מה אתה מציע?", שאלה אלונה בצפייה. "כוס קפה על חשבוני?", שאל אסף. "בשמחה", צחקקה אלונה. והשניים הלכו לבית הקפה שליד בית הספר. נטע ואור הלכו באחד ממסדרונות בית הספר. "היי הדסוש, את באה לחזרה?", שאלה אור את הדס שעמדה ליד דלת חדרה. "אהה... כן! אני רק מחכה שאליסה תבוא לנעול את החדר כי המפתח אצלה", אמרה הדס. "חפיף, זה לא שמישהו הולך לגנוב לך משהו! כולם פה מליינים!!!", אמרה נטע בלגלוג. "טוב את צודקת... ואני באמת לא רוצה לאחר לחזרה... טוב בואו!", החליטה הדס. השלוש התרחקו ומאחורי אחת הדלתות הופיעה עינת. "אז כולם פה מליינים אה?... הם לא יגנבו?", שאלה עינת בציניות. "חוץ ממנדי כמובן....", תכנית החלה להתבשל בראשה הזדוני של עינת. עינת נכנסה לחדר וסגרה את הדלת. "אלקסיס... איזה יופי שאני פוגש אותך!", אמר מוטי בשמחה. "היי מוטי מה המצב?", אלקסיס נשקה למוטי על לחיו. מוטי השתתק לכמה שניות. "אהההה... תראי מה יש לי!", אמר מוטי והוציא מכיס חולצתו שני כרטיסים למופע של נטליה אוריירו ליום למחרת. "אני בשוק אני בהלם אני ה-מו-מה! נטליה אוריירו! שורה 2! באמצע!... I LOVE YOU מוטי", התלהבה אלקסיס. "חחחחחחח... המופע בשעה 19:00 מחר, אז נצטרך לצאת בערך בשעה 18:00", אמר מוטי. "אין בעיה!", אמרה אלקסיס ורצה לחדרה לבחור את בגדיה להופעה. "אוףףףףףףף", התעצבנה שלי שישבה בספרייה והכינה את שיעורי הבית במתמטיקה. רועי ששמע את "זעקתה" של שלי פנה אליה: "מה קרה חמודה?". שלי הסתובבה אליו ואמרה: "מתמטיקה! צריך להוסיף? אני לא מאמינה שנתנו לנו שיעורי בית על היום הראשון!". רועי התיישב לצידה של שלי. "צריכה עזרה?", שאל והתקרב אליה יותר. "בהחלט", אמרה ששלי שלא שמה לב בכלל שרועי מנסה להתחיל איתה. "אז ככה....", רועי התחיל להסביר לשלי את התרגיל ובו זמנית שם על כתבה את ידו. באותו רגע נכנסה אריאלה לספריה כדי לקחת את הספר "בעל זבוב" שאליה לקרוא לקראת שיעור ספרות וראתה את רועי ושלי. "מה נראה לך שאתה עושה?!", שאלה אריאלה ברוגז את רועי. "אני עוזר לשלי במתמטיקה", רועי ענה במבט מבולבל. "היד שלך היא חלק מהתרגיל??", שאלה אריאלה. "מה הבעיות שלך?!", צעקה שלי. "ששששששששששששששששש", לחשה הספרנית. "אריאלה, אנחנו כבר לא חברים. את לא יכולה להיות כל כך רכושנית", אמר רועי ברוגע. "אני?! רכושנית??", אריאלה רתחה. אריאלה הניפה את ידה כדי לתת לרועי סטירה אך מישהו החזיק אותה. אריאלה הסתובבה וראתה את דניאל. "שוב אתה?!", שאל רועי בכעס וקם מהכיסא. "רועי, באמת, אנחנו כבר לא חברים. אתה לא יכול להיות כל כך רכושני", אמרה אריאלה בציניות. דניאל לקח את ידה של אריאלה והוציא אותה מהספרייה. "אנחנו חייבים להפסיק להיפגש בנסיבות כאלו", אמר דניאל בצחוק. "מזל שעצרת אותי, אחרת רועי היה מקבל ממני כהוגן", אריאלה שוב רתחה. "טוב טוב... העיקר שתירגעי עכשיו... אז אולי תספרי לי מה הסיפור של שניכם?", התעניין דניאל. אריאלה הסתכלה על עיניו של דניאל והחלה לספר: "רועי היה חבר שלי שנה שעברה, ובשלב מסוים בגלל שלא הייתי מוכנה להתנשק איתו אז הוא הלך לחברה טובה שלי ובגד בי איתה", התעצבה אריאלה. "אני מצטער", אמר דניאל במבט עצוב. "גם אני....", אמרה אריאלה. השניים הגיעו לחדרה של אריאלה. "מה קרה פה?!", שאלה אריאלה בפחד כשפתחה את דלת חדרה.
"5,6,7,8", ספרה אלקסיס. "FAME, IM GONNA LIVE FOREVER, IM GONNA LEARN HOW TO FLY…HIGH! "I FEEL IT COMING TOGETHER "PEOPLE WEEL SEE ME AND CRY", ניגנה המערכת באולם הספורט שם נערכו בחינות הקבלה לקבוצת המעודדות של בית הספר. "נהדר בנות, כולכן וקדות פשוט מקסים!", אמרה אלקסיס. אלונה, שלי, הילה, רחלי, עינת, שרון ומנדי עמדו ברחבה מותשות מרב חזרות. לפתע נשמעו צעדי ריצה המתקרבים לאולם הספורט. "אני מקווה שלא איחרתי!", אמרה עמר והתנשפה. "אני מצטערת חמודה אבל... הבחינות כבר הסתיימו", אמרה אלקסיס בהתנשאות. "יאללה אלקסיס... תני לה הזדמנות", התערבה נועה. אלקסיס חשבה לכמה שניות. "טוב! ואני מקווה שאת לא סתם מבזבזת את זמני!", אמרה אלקסיס בכעס. ----- "טוב בננות, אחרי שראינו את כולכן אני שמחה לבשר שכולכן הצטרפתן לקבוצת המעודדות של בית הספר! בואו מחר אחרי הלימודים לאולם לתדרוך נוסף", הודיעה קארין. "היי אלונה! מה המצב?", שאל אסף. "בסדר... עייפה", אמרה אלונה. "ומדוע זה?", תהה אסף. "כרגע חזרתי מהבחינות קבלה לקבוצת המעודדות... התבלתי!", אמרה אלונה בסנוביות. "מה את אומרת?! כל הכבוד! צריך לחגוג את זה...", אמר אסף. "מה אתה מציע?", שאלה אלונה בצפייה. "כוס קפה על חשבוני?", שאל אסף. "בשמחה", צחקקה אלונה. והשניים הלכו לבית הקפה שליד בית הספר. נטע ואור הלכו באחד ממסדרונות בית הספר. "היי הדסוש, את באה לחזרה?", שאלה אור את הדס שעמדה ליד דלת חדרה. "אהה... כן! אני רק מחכה שאליסה תבוא לנעול את החדר כי המפתח אצלה", אמרה הדס. "חפיף, זה לא שמישהו הולך לגנוב לך משהו! כולם פה מליינים!!!", אמרה נטע בלגלוג. "טוב את צודקת... ואני באמת לא רוצה לאחר לחזרה... טוב בואו!", החליטה הדס. השלוש התרחקו ומאחורי אחת הדלתות הופיעה עינת. "אז כולם פה מליינים אה?... הם לא יגנבו?", שאלה עינת בציניות. "חוץ ממנדי כמובן....", תכנית החלה להתבשל בראשה הזדוני של עינת. עינת נכנסה לחדר וסגרה את הדלת. "אלקסיס... איזה יופי שאני פוגש אותך!", אמר מוטי בשמחה. "היי מוטי מה המצב?", אלקסיס נשקה למוטי על לחיו. מוטי השתתק לכמה שניות. "אהההה... תראי מה יש לי!", אמר מוטי והוציא מכיס חולצתו שני כרטיסים למופע של נטליה אוריירו ליום למחרת. "אני בשוק אני בהלם אני ה-מו-מה! נטליה אוריירו! שורה 2! באמצע!... I LOVE YOU מוטי", התלהבה אלקסיס. "חחחחחחח... המופע בשעה 19:00 מחר, אז נצטרך לצאת בערך בשעה 18:00", אמר מוטי. "אין בעיה!", אמרה אלקסיס ורצה לחדרה לבחור את בגדיה להופעה. "אוףףףףףףף", התעצבנה שלי שישבה בספרייה והכינה את שיעורי הבית במתמטיקה. רועי ששמע את "זעקתה" של שלי פנה אליה: "מה קרה חמודה?". שלי הסתובבה אליו ואמרה: "מתמטיקה! צריך להוסיף? אני לא מאמינה שנתנו לנו שיעורי בית על היום הראשון!". רועי התיישב לצידה של שלי. "צריכה עזרה?", שאל והתקרב אליה יותר. "בהחלט", אמרה ששלי שלא שמה לב בכלל שרועי מנסה להתחיל איתה. "אז ככה....", רועי התחיל להסביר לשלי את התרגיל ובו זמנית שם על כתבה את ידו. באותו רגע נכנסה אריאלה לספריה כדי לקחת את הספר "בעל זבוב" שאליה לקרוא לקראת שיעור ספרות וראתה את רועי ושלי. "מה נראה לך שאתה עושה?!", שאלה אריאלה ברוגז את רועי. "אני עוזר לשלי במתמטיקה", רועי ענה במבט מבולבל. "היד שלך היא חלק מהתרגיל??", שאלה אריאלה. "מה הבעיות שלך?!", צעקה שלי. "ששששששששששששששששש", לחשה הספרנית. "אריאלה, אנחנו כבר לא חברים. את לא יכולה להיות כל כך רכושנית", אמר רועי ברוגע. "אני?! רכושנית??", אריאלה רתחה. אריאלה הניפה את ידה כדי לתת לרועי סטירה אך מישהו החזיק אותה. אריאלה הסתובבה וראתה את דניאל. "שוב אתה?!", שאל רועי בכעס וקם מהכיסא. "רועי, באמת, אנחנו כבר לא חברים. אתה לא יכול להיות כל כך רכושני", אמרה אריאלה בציניות. דניאל לקח את ידה של אריאלה והוציא אותה מהספרייה. "אנחנו חייבים להפסיק להיפגש בנסיבות כאלו", אמר דניאל בצחוק. "מזל שעצרת אותי, אחרת רועי היה מקבל ממני כהוגן", אריאלה שוב רתחה. "טוב טוב... העיקר שתירגעי עכשיו... אז אולי תספרי לי מה הסיפור של שניכם?", התעניין דניאל. אריאלה הסתכלה על עיניו של דניאל והחלה לספר: "רועי היה חבר שלי שנה שעברה, ובשלב מסוים בגלל שלא הייתי מוכנה להתנשק איתו אז הוא הלך לחברה טובה שלי ובגד בי איתה", התעצבה אריאלה. "אני מצטער", אמר דניאל במבט עצוב. "גם אני....", אמרה אריאלה. השניים הגיעו לחדרה של אריאלה. "מה קרה פה?!", שאלה אריאלה בפחד כשפתחה את דלת חדרה.
)
