התפרצויות וזעם

[אסתר סתיו]

התפרצויות וזעם

בני בן ה-3 החל לאחרונה להתפרץ בזעם ובצעקות על כל דבר אפשרי, אבל השיא הנו בבוקר כאשר אני מעירה אותו לקום לגן. חשוב לציין שאני בהריוני השני חודש שמיני והוא יודע כי עומד להיולד לו אח. הצעקות והבכי אינם פוסקים לעיתים גם שעה רצופה. שום דבר אינו מספק אותו או מרגיע, הוא זורק עצמו ומשתולל על כלום. אם מראים כעס זה מחמיר. אני ממש מיואשת. מה יכולה להיות הסיבה? כיצד לפעול? ניסיתי ברכות בעונשים בהתעלמות וכלום לא עוזר - עזרתכם הדחופה! תודה

 

[עינת גבע]

התפרצויות וזעם

שלום אסתר סתיו, התשובה לשאלתך טמונה במשפט האחרון של דברייך. " ניסיתי ברכות בעונשים בהתעלמות וכלום לא עוזר". ילדים זקוקים להורים בטוחים, שקולים, נחושים ועקביים. כאשר אנחנו לא ממוקדים במטרות חינוכיות איננו יודעים איך להגיב באופן מושכל ומותאם להתנהגות הילדים. מה קורה אז? אנחנו מנסים כל מיני דרכים בהתאם לשעה ביום, לכוחות הנפש שלנו ברגע נתון וכיו"ב. הילדים מתבלבלים, לא ברור להם מה ההתנהגות המצופה מהם. לכן אני מציעה לך להיכנס לתהליך חשיבה ולהחליט מה את רוצה? מה את רוצה להשיג? ואז תוכלי לבדוק האם ההתייחסות שלך מקדמת אותך ליעד או מרחיקה אותך ממנו? ומהי ההתייחסות שתסלול את הדרך להגיע ליעד שלך? קווים מנחים נוספים: הבוקר אינו שעה מתאימה לחינוך. את כותבת שבבוקר הוא זועם וצועק על כל דבר אפשרי. על מה? אולי חלק מהזעם ניתן לפתור ערב קודם למשל, בבחירת בגדים. רצוי לבלות אחה"צ בשקט וברוגע. לדאוג ששעת ההשכבה תלווה שטכס חוזר ונעים. נדמה לי, שבנך רוצה לקבוע ולהחליט. תחשבי איך את יכולה להגדיל את המצבים בהם תינתן לו זכות הבחירה. למשל, לשאול אותו מה אתה מעדיף להתקלח או לאכול קודם? נסי לעודד אותו, לבקש ממנו עזרה. להכיר ולהעריך את עזרתו. הילד מבקש בהתנהגותו שתקבלו אותו ללא תנאים. חשבו איך תוכלו להעביר לו את המסר אתה חשוב, אתה נחוץ אתה רצוי. שאלות נוספות יתקבלו בברכה , עינת גבע, מכון אדלר.