התפרצויות זעם בלתי לשלטות אצל בת 7

[חוט המחשבה]

גם חשבתי בכיוון הזה

אבל זה היה נראה נכון אם התפרצויות שלה היום אחרי בית הספר
אבל לרוב זה בשבתות כי יש הרבה אינטרקציה בינינו ובין אחיה
בימים רגילים זו תופעה נדירה.
&nbsp

 

[אמא חמסה]

בגלל זה כתבתי שדבר ראשון צריך לבדוק את הגורם

להתפרצות.
אדם לא מתפרץ סתם כך, אני מניחה, ויש משהו שגורם לה להתפרץ.
מצוקה כלשהי אולי.
אני לא יודעת כמובן מה.
אבל זה דבר שצריך לבדוק אותו. אולי בעזרת שיחות עם פסיכולוג, אולי בשיחות עם ההורים. אבל לפני הכל, לדעתי, צריך להבין מה הגורם למצוקה הזו.
ולדעתי, גם ללמוד לבטא מצוקה בדרך אחרת ולא של אלימות, אלא לגרום לסביבה להקשיב גם כשאתה לא מתפרץ. וכמובן, לסביבה להיות יותר קשובה לאדם (ואני בכוונה מציינת אדם ולא ילד, כי זה נכון לגבי כל אדם).

 

[alphadelta]

אולי...

גם אני הייתי חושבת שזה קשור לאגירה. אולי אפילו להפנמה שההתנהגות הזו לא מקובלת בבית הספר. יחד עם זה, הנה עוד נקודה למחשבה. שבת זו יציאה מהשגרה. ואלי זה מה שקשה. אין בית ספר, היום לא מובנה. אני חושבת שאיש מקצוע יכול לתת כלים ותשובות.

 

[חוט המחשבה]

התפרצויות זעם בלתי לשלטות אצל בת 7

אנחנו מהשרון (ליד כפר יונה)
בת שלי היא ילדה מדהימה תלמידה מצטיינת, אוהבת ומתחשבת עד שהיא מתעצבנת
מתעצבנת היא בעיקר כשמישהו עושה, אומר משהו שלא מתאים לה באותו רגע, מעיר לה על התנהגות, או כשהיא מפסידה במשחקים.
יש לה סף תסכול מאוד נמוך ואי יכולת לספוג ביקורת כלשהי.
כשהיא מתעצבנת היא לא רואה אף אחד ממטר, לא שומעת שום דבר ומעווטת מציאות לגמרי
שונאת את כולם וכל מה שעומד בדרכה
צורחת, מרביצה (היום הרימה מטעטע על בעלי) בועטת בכל דבר שבדרכה בורחת מהבית (בית פרטי)
לא מצליחה לשלוט בעצבים שלה בכלל לוקח לה חצי שעה להרגע ובזמן הזה אי אפשר לומר לה שום דבר לא חיובי ולא שלילי בלי שזה יגרום לפיצוץ נוסף.
לפעמים זה דומה יותר להתפרצות פסיכותי (יש לי קצת נסיון בנושא)
בעיוקר היא לא מאפשרת שום שיח בנדון, היא מפעילה מנגנוני הגנה (זה לא אני זה אתם, אתן לא לוקחים אותי אז מה גם ככה לא רציתי לבוא איתכם)
מה שבעצם לא מאפשר למידה מנסיון.
היא נמצאת בטיפול ריגשי אבל לא ממוקד בנושא הזה.
אני מחפשת טיפול שיכול לעזור לה בנושא.

 

[חוט המחשבה]

שאלה גם איזה איש מקצוע

באיזה תחום

 

[TikvaBonneh]

כמו שכתבתי קודם

כדאי לך מאוד לפנות לאיש מקצוע בתחום של ניתוח התנהגות. לדעתי עם ילדה כל כך צעירה כדאי לך לנסות דברים אחרים לפני שאת פונה לתחום התרופתי. אני עשיתי טעות במצב הזה ולקחתי את הילד לפסיכיאטר. הוא קיבל תרופות במשך שנים שפגעו לו בכבד. זו הסיבה שהלכתי ללמוד את התחום, לא כי התכוונתי לעבוד בו, אלא כי רציתי לדעת באילו סוגים של קשיים ניתן לטפל כך. אני לא יכולה להבטיח לך שזה יצליח, אבל יש סיכוי טוב, ואם תוך חודש-חודשיים את לא רואה שיפור משמעותי, אז תמיד את יכולה לפנות לפסיכיאטר.

 

[TikvaBonneh]

זה קורה גם בבית הספר או רק בבית?

בבתים של חברות?

 

[חוט המחשבה]

לרוב בבית

זה לא קורה בבית ספר
זה קורה לפעמים אצל חברה טובה
במקומות שהיא יכולה להרשות לעצמה.
&nbsp

 

[TikvaBonneh]

אתם צריכים הדרכת הורים

ממנתחת התנהגות מוסמכת שמתמחה בגיל הזה. זה ידרוש מכם ההורים התגייסות ומאמץ, אבל תראו שיפור מיידי.

 

[TikvaBonneh]

באתר הזה את יכולה למצוא אנשי מקצוע רלוונטיים

http://behavior-analyst.co.il/חיפוש/
אני ראיתי שם שני שמות באזור השרון שמתאימים לגיל שלכם.
ממליצה גם על הילה ענבר, 0543550577

 

[אמא חמסה]

אני חושבת שאולי ההתפרצויות שלה כן נשלטות

ואני מתארת לעצמי שאולי הדברים שאומר לא פופלריים, אבל זו דעתי.

היא בוחרת מתי להתפרץ ומתי לא.

אני חושבת שצריך להבין למה היא בכלל מרגישה צורך להתפרץ ולטפל בגורם.
ואחר כך אפשר לנסות ללמד אותה איך להביע כעס בלי התפרצות.
אני חושבת שכדאי מאוד להעזר בהדרכת הורים, כדי לדעת איך להגיב כשהיא מתפרצת.

 

[TikvaBonneh]

מהי שליטה ומהי בחירה

זה נושא מאוד סבוך.
הפעולות היחידות שאין לנו, בני האדם, שליטה עליהן הן הפעולות האינסטינקטיביות בהם לא מעורבים השרירים המסורגים שלנו, פעולות כגון הזעה, האצת דופק, מיצמוץ, ריור, וכן הלאה.
על שאר הפעולות אכן מה ששולט אלו הן התוצאות שהיו לפעולות אלו בעבר.
אם אני רואה עוגה ו"לא שולטת בעצמי" ואוכלת ממנה, זה בגלל שבפעמים הקודמות שעשיתי זאת, היה לי טעים. אם אני מזילה ריר למראה העוגה, זה לא קשור למה שקרה בעבר. עצם הריח של העוגה גורם לי לרייר, וזה סוג אחר של חוסר שליטה, שעליו באמת אי אפשר להתגבר.

 

[חוט המחשבה]

את צודקה

היא שולטת איפה להתפרץ
התכוונתי שהיא לא מצליחה לעצור את ההתפרצות שלה
הכוונה
שאין משהו שמרגיע אותה היא לא מצליחה להרגיע את עצמה, היא עושה דברים מסוכנים, מרביצה, צורחת, זורקת דברים.
לוקח לה יותר מחצי שעה להרגע וכל דבר יכול לפוצץ את זה

 

[אמא חמסה]

ומה גורם לה בסוף לעצור את ההתפרצות?

אני מבינה שאחרי שהיא מתפרצת, מרביצה, צורחת וזורקת דברים = היא כן נרגעת.
זה לקוח יותר מחצי שעה, אבל זה קורה.
לדעתי, כדא להתייעץ עם מדריך הורים.
כי יכול להיות שצריך לתעל את הרצון שלה להרביץ ולקנות בובת נחום תקום, שלה מותר להרביץ. יכול להיות שאפשר לתת לה להתפרץ על משהו אחר, כמו כדור שאפשר למעוך.
משהו שיגרום לה להוציא את הכעס שלה אבל בלי לפגוע באנשים.
צריך גם ללמד אותה להפוך את הכעס למילים ולהסביר מה מרגיז אותה
אולי אפשר לנסות להרגיע אותה במגע? יש ילדים שנרגעים מחיבוק או נישוק. לילדים כאלה חיבוק או ליטוף ברגע המתאים יכול לחולל נפלאות.
צריך לנסות ולמצוא את הדרך שכן תרגיע אותה ותגרום לה לבטא כעס בדרכים פחות קשות.
להסביר שרגש הוא לגיטימי אבל לא כל דרך ביטוי שלו היא לגיטימית.
למשל, אנחנו לא פוגעים באנשים ולא הורסים את הבית כשאנחנו כועסים, אלא אומרים את זה או מכים את בובת נחום תקום וכו'.
מה דעתך?