התפתחות (אביבה)

mga-abir

New member
התפתחות (אביבה)

החיפוש אינו מפני שלא היה קיים. ההבנה נוצרת. ברגע של אבחנה שכל הנחווה באמצעות החושים והינו תוצרנו שלנו, אם מתוך רצון לעצמי אם מתוך תגובה, ואין זה מתוך מהותנו הטהורה, נוצרת ההבנה. הרצונות והתשוקות הינן דרגה נמוכה של ביטוי. עלינו לפתח מודעות רוחנית שאין לה נגיעה בחוויות אלו, חוויות אלו המתעוררות והמתהוות מתוך הכרה של אגו אינן טהורות ואינן מועילות להתפתחות רוחנית. עצם ידעה זו כבר מהווה התפתחות רוחנית מסוימת. בנוסף כאשר מטרת הרוח היא אחדות הקיום, תיקון ועזרה לזולת מבלי לשמור על זהות "שאולה" המזוהה כאני, ואין היא מכילה אף מחשבות מהסוג המאפיין את החוויות מהדרגה הנמוכה מתחיל האדם להתעצם ויכול הוא להכיל כוחות אדירים ומשאבים על מנת לגאול את עצמו ואת זולתו. כל עוד הינו מכיל מחשבות כאלו אפילו בהכרתו והינו "נסחף ומגיב בגינן, אין חירותו בידיו. המחשבה=מילה=תגובה/מעש, לכן עדיף להכיל מחשבות טהורות, מניעים טהורים, תודעה טהורה. כן זו עבודה לכל החיים. בברכה אביר
 

*אביבה*

New member
מה אומר לך אביר

קריאת דבריך מזכירה לי לידה. קוראים ספרים, שומעים סיפורים, ותאורים, מחשבות, תמונות סרטים, ועוברים קורסים לקראת... ובכל זאת כשהרגע האמיתי מגיע, השימוש בכל ה"ידע" מועט. אז זה את/ה עם עצמך! אין חזרה, אין בדיקה ואין "הסתכלות מהצד ואי ההשתתפות בדיאלוג" איך אדע מה הן המחשבות של החויות מהדרגה הנמוכה? מי מגדיר אותן כך? מה היא מחשבה טהורה? מה היא לא טהורה? כיצד אדע שברגע מסוים זה טהור? אולי זו שניה קטנה אולי שעה? האם אפשר לומר שלכל אדם הדרגה שלו? הרי לא יתכן מצב שבו כולם עומדים באותה הדרגה. ואולי כן? איפה הסולם הזה שמדרג? ככל שאני יותר קוראת "על" הדבר, אני מבינה שאני לא מבינה. ולאט לאט אני חיה גם בשלום עם ההרגשה שאני לא מבינה, כי הצורך להבין פוחת. בבחינת "זה מה יש".... האם ניתן "להבין" את דבריך? איך אפשר להבין התנסויות?
 
מחשבות בעקבות

בעקבקות הדברים הכתובים כאן עלו לי התשובות הבאות: היכולת של אביר להגדיר את הדברים היא באמת אדירה ועוזרת. בימים שקשה לי אני שואבת הרבה אופטימיות בפורומים האלה. הרגשת תחרות, או השוואות לאחרים, זה דבר שמאוד עוצר ומיותר. אביבה יקרה, תבדקי אם הדברים שאת עושה, חושבת עושים לך טוב ואם כן תמשיכי הלאה, כי זו הדרך. את הדברים שעושים פחות טוב צריך לבדוק ומהם להיבנות ולפי מה שאת כותבת את כבר בשביל. כשמתחילים באמת אין דרך חזרה ומוצאים שאנחנו אחראים לכל מה שקורה לנו לטוב ולרע. אבל יש לנו זכות בחירה. (יצא לי חרוז) שנמשיך לחרוז אם כן ושיהיה יום נהדר עופרה
 

mga-abir

New member
אביבה יקרה עופרה השיבה בדבריה

בבסיסם של דברים אנו מבחינים בהשפעתם על גופנו ונפשנו. התחושה הטובה אומרת פעלתי נכון ולהיפך, הרעה אומרת פעלתי לא נכון. נוסיף לכך את הסביבה ונשקול אם תוצאות הדברים לא חוללו השפעה רעה או טובה על הזולת ועל הסביבה. אם נצא מנקודת הנחה שעלינו לחוש טוב ונכון כלפי העצמי וכלפי הסביבה הרי שהצלחנו להבין בסיס מסויים. לענין האכויות אוסיף: כל רצון ותשוקה למען ההנאות האשיות הגופניות והנפשיות היוצרות מניעים לפעולות הינן כבלים. למעט צרכי קיום בסיסי. הכרת העצמי על חולשותיו יאפשר לנו לתקן. אין זה אומר שלא תדרש "עבודה" רבה ומאמץ מתמשך, אך התוצאה שווה כל השקעה. לחיות בהרמוניה עם הכרתי משפיעה על הנפש ועל הגוף. מחשבות שליליות יש לפחות להמיר במחשבות חיוביות לשם התחלה. בחיים עצם חוסר יכולת מימוש רצון פוגעת בנו. (מחשבות רגשות תחושות) יש לשקול את המטרה אם היא הכרחית ורצויה, אם תוצאותיה אינן למען האגו האנוכי. אומנם סיפוק האגו נותן תחושה טובה אך מאחר ומדובר בשגיונות מתחלפים התהליך הוא של חיפוש אינסופי לאורך החיים, ויש להפסיק זאת. בברכה אביר בברכה אביר
 
השביל בו אני צועדת

אביר, אני רוצה להתייחס לדברים שכתבת: נוסיף לכך את הסביבה ונשקול אם תוצאות הדברים לא חוללו השפעה רעה או טובה על הזולת ועל הסביבה. בתחילת תהליך עבודה עצמית אנחנו לומדים את עצמנו והרבה פעמים דפוסי ההתנהגות שלנו עושים טוב לסביבה והם ראים לנו (כל מי שגדל במשפחה פולניה טובה יודע) ולכן ההתיחסות הראשונה צריכה להיות ל"עשה טוב לנו". בתהליך הצמיחה שאני עברתי הייתי גם בקטע של מרד במה שלמדתי בבית, במרד בדפוסי ההתנהגות עליהם גדלתי, מתוך הצורך ללמוד איפה אני מתחילה ואיפה אני נגמרת -גבולות. רק מתוך הידיעה מי אני, מה אני רוצה, מה אני אוהבת, איפה אני מתחילה ואיפה אני נגמרת יכולתי להמשיך להתיחס לסביבה. היחס לא שונה אבל המקום ממנו זה יצא. אני לא יודעת אם מה שכתבתי מתאים למקום ממנו הדיון הזה יצא לדרך אבל זה ה"שביל" שבו מצאתי את עצמי הולכת בו כרגע. ערב טוב לכולם עופרה
 

mga-abir

New member
עופרה יקרה

את צודקת, מתוך התנסות והשוואה אנו למדים תחילה. גם דרכך נכונה. יתרה מזאת לא היתה בדברי בקורת כלל, אלא ההיפך. תודה על רגישותך. בברכה אביר
 
חג שמח עופרה- וברוכה המצטרפת

לפורום המשפחתי המואר שלנו מקווים שתיגלשי אצלנו הרבה ותמיד תשמיעי את קולך- ותתני דעתך שיהיה המשך מאושר ומואר לך ולכל בני ביתך אביגיל
 
למעלה