התפתחות רגשית בצל זוגיות במשבר
אנחנו זוג עם תינוקת בת 10 חודשים. הזוגיות שלנו מלאת ריבים, קשיים ותחרות, אנחנו לא חיים חיי שיתוף מבחינה כלכלית, אין לנו יחסי מין כמעט אף פעם. התחלנו טיפול זוגי. בינתיים יש בבית רוב הזמן אווירת נכאים, הרבה שתיקות ושיחות כעוסות. אנחנו מאוד משתדלים "להסתיר" את זה מהתינוקת שלנו, לחייך ולצחוק אליה וכו', אבל קשה לי להאמין שאפשר באמת להסתיר. אני חוששת מההשפעה שיש לזה עליה. כמובן שהיא משחקת ומחייכת וצוחקת, אבל נדמה לי שאני כבר רואה עליה מידה של רצינות ועצבות. מה דעתכם? עד כמה יכולה ההשפעה להיות הרסנית ועד כמה זה קריטי בגילאים כל כך מוקדמים (בהנחה שנצליח לשפר בהמשך)? ומה בכלל אפשר לעשות כדי להפחית את הנזק?
אנחנו זוג עם תינוקת בת 10 חודשים. הזוגיות שלנו מלאת ריבים, קשיים ותחרות, אנחנו לא חיים חיי שיתוף מבחינה כלכלית, אין לנו יחסי מין כמעט אף פעם. התחלנו טיפול זוגי. בינתיים יש בבית רוב הזמן אווירת נכאים, הרבה שתיקות ושיחות כעוסות. אנחנו מאוד משתדלים "להסתיר" את זה מהתינוקת שלנו, לחייך ולצחוק אליה וכו', אבל קשה לי להאמין שאפשר באמת להסתיר. אני חוששת מההשפעה שיש לזה עליה. כמובן שהיא משחקת ומחייכת וצוחקת, אבל נדמה לי שאני כבר רואה עליה מידה של רצינות ועצבות. מה דעתכם? עד כמה יכולה ההשפעה להיות הרסנית ועד כמה זה קריטי בגילאים כל כך מוקדמים (בהנחה שנצליח לשפר בהמשך)? ומה בכלל אפשר לעשות כדי להפחית את הנזק?