הייתי פשוט חייבת להגיב
תסלח לי אורי, אבל אתה ממש לא מדייק. אני חיה עם הילדה, אוהבת אותה מאוד ומאמינה בה ולשניה לא מזלזלת ביכולות שלה ושל שכמותה אבל - הייתי עדה למסלול הקשה מאוד שהיא עברה, החל מהתיאוריה שהייתה בעייתית עבורה (בגלל שהיא רואה את העולם אחרת היה לה קשה להבין את השאלות), ובהמשך עם הדרך להבנה של איך להתמודד בכביש עם התנועה. עוד דבר שחשוב שתדע, שבין חבריה האספרגרים היא שייכת למיעוט של האוחזים ברשיון, כשמרבית חבריה פשוט חוששים מהקטע - אספרגר מאופיינים בחרדות ובקשיי התמודדות, ככה שעצם העובדה שאין לה חרדות והיא הייתה מוכנה להשקיע ולא התייאשה למרות כל הזמן שזה לקח לה, כן מעיד על הישג משמעותי והתקדמות. מהודעה כמו זו שלך ניתן להבין שהם מסוגלים להכל בקלות, והלוואי שזה היה ככה.