התקדמות?
למען האמת, אני לא כל כך תומכת בעצמי בכל מה שקשור להתקדמות בנושא הזה... בכמה החודשים האחרונים, אני נמצאת במערכת יחסים עם מי שבעצם כבר שנתיים שלמות נחשב לחבר הכי טוב שלי, לבחור שיודע ומכיר ושמע ממני לילות על הטראומות, הכאבים, על הכל... במס´ החודשים האחרונים קרה בינינו משהו ואנחנו כעת בעיצומה של מערכת יחסים רצינית אשר בעיני, נחשבת להכי רצינית שהייתה לי (למרות שהיו לי מערכות יחסים ארוכות יותר מבחינת הזמן, הזמן הוא לא תמיד פונקציה). הבחור הזה, הוא האהבה הכי גדולה שהיתה לי, או שיש לי, בכל מקרה אני כאן מתרחקת מהשאלה האמיתית... בהיותי ילדה, עברתי התעללות מינית (משהו שלא הודיתי בו בכתב אף פעם באופן ישיר למרות שאני כותבת המון) משהו אשר כמובן השפיע על חיי המין שלי בהווה...הקשר הפיזי, המיני שיש לי עם החבר שלי הוא הכי טוב שהיה לי...אני לא מקיימת איתו יחסי מין כי אני יודעת שמצפים ממני, או כי אני פוחדת שיכריחו אותי, אני עושה את זה כי אני רוצה, באופן מלא, ואני עושה גם דברים שהוכרחתי לעשות בעבר ללא כל פחד, וזו הפעם הראשונה שאני מרגישה כל כך טוב במערכת יחסים, נפשית ופיזית. זה סוג של התקדמות? הכוונה היא..אני יודעת שהכל יחזור אליי בשלב מסויים, הרי זה אף פעם לא מרפה, אבל אני מרגישה כאן שאיכשהוא ניצחתי כאן בכך שאני לא נותנת לאלו שפגעו בי להרוס לי... אני מבולבלת מאושר, אני חושבת... למרות כל הפלאשבקים שחוזרים לעיתים, אני עדיין מרגישה מאושרת, יותר מתמיד...
למען האמת, אני לא כל כך תומכת בעצמי בכל מה שקשור להתקדמות בנושא הזה... בכמה החודשים האחרונים, אני נמצאת במערכת יחסים עם מי שבעצם כבר שנתיים שלמות נחשב לחבר הכי טוב שלי, לבחור שיודע ומכיר ושמע ממני לילות על הטראומות, הכאבים, על הכל... במס´ החודשים האחרונים קרה בינינו משהו ואנחנו כעת בעיצומה של מערכת יחסים רצינית אשר בעיני, נחשבת להכי רצינית שהייתה לי (למרות שהיו לי מערכות יחסים ארוכות יותר מבחינת הזמן, הזמן הוא לא תמיד פונקציה). הבחור הזה, הוא האהבה הכי גדולה שהיתה לי, או שיש לי, בכל מקרה אני כאן מתרחקת מהשאלה האמיתית... בהיותי ילדה, עברתי התעללות מינית (משהו שלא הודיתי בו בכתב אף פעם באופן ישיר למרות שאני כותבת המון) משהו אשר כמובן השפיע על חיי המין שלי בהווה...הקשר הפיזי, המיני שיש לי עם החבר שלי הוא הכי טוב שהיה לי...אני לא מקיימת איתו יחסי מין כי אני יודעת שמצפים ממני, או כי אני פוחדת שיכריחו אותי, אני עושה את זה כי אני רוצה, באופן מלא, ואני עושה גם דברים שהוכרחתי לעשות בעבר ללא כל פחד, וזו הפעם הראשונה שאני מרגישה כל כך טוב במערכת יחסים, נפשית ופיזית. זה סוג של התקדמות? הכוונה היא..אני יודעת שהכל יחזור אליי בשלב מסויים, הרי זה אף פעם לא מרפה, אבל אני מרגישה כאן שאיכשהוא ניצחתי כאן בכך שאני לא נותנת לאלו שפגעו בי להרוס לי... אני מבולבלת מאושר, אני חושבת... למרות כל הפלאשבקים שחוזרים לעיתים, אני עדיין מרגישה מאושרת, יותר מתמיד...
