מוטי פרנסיס
New member
התקווה..לרדיו טוב יותר
מאז ומתמיד אהבתי את מירב מיכאלי. שתיקה של כמה שנים רק גרמה לי להבין עד כמה אני אוהב אותה ועד כמה היא חסרה בעולם התקשורת הישראלי, ובעיקר הרדיופוני. השבוע שבה מיכאלי, בשעה טובה, לשדר ברדיו. הפעם ב103FM. מי שעקב אחר מיכאלי כאשת רדיו ירגיש שמיכאלי כתמיד, שומרת על הקו הקבוע, הברור והמצויין שלה. אם זה בנוחות המאוד בולטת שלה מול המיקרופון, אם זה בביטויים הקבועים שלה ..."בגלל"..."כי"...(אשת הסיבות!), צוות שלא מרבה להתחלף (שחר סגל למשל) ועוד. והאמת שבצדק. נוסחה מנצחת לא מחליפים. מיכאלי פותחת את התוכנית בשבע, ולמרות שקרוב לודאי קראה את עיתוני הבוקר שעה לפני ולא יותר, נשמע כאילו היא כבר יודעת את כל תוכנם בע"פ והספיקה לסכם, לעבד ובסופו של דבר להגיש לכם אותם בצורה הטובה ביותר, כמו שרק מיכאלי יודעת. הזכרתי קודם את הקלילות שנובעת מהכישרון הגדול של מיכאלי מול המיקרופון. כאן אני מגיע אל 103FM. אנחנו רוצים את מיכאלי עוד יותר נינוחה, יותר קלילה, בלי לחץ. ושעה ככל הנראה, מאוד מקשה עליה. תנו לה קצת להתענג על שירי בוקר, תנו לה להביע את עצמה בלי לחץ של עוד 10 שניות פרסומות, עוד 2 וחצי דק' חדשות, בקיצור..תנו לה עוד שעה. קדימה או אחורה זה לא חשוב. העיקר, תנו לה עוד קצת זמן. מיכאלי מקפידה גם בתוכנית הזאת לבקר את "הטלויזיה של אתמול", פינה שמאוד מעניינת וראויה מאוד לתוכנית בוקר. בדר"כ מגישה אותה שחר סגל אבל היום במקרה ההאזנתי ונפל לאוזניי בחור שיסלח לי אבל אני לא ממש זוכר את שמו..נשמע נחמד אבל..זה לא זה, שחר סגל זאת שחר סגל ועם מיכאלי השילוב בכלל הופך להיות מוצלח... "שיחת בוקר מקסימה" בכל יום עם מפורסם אחר אכן מקסימה, אבל שוב, קצת לחוצה (תנו לה עוד שעה כבר אמרתי?!?!) והרעיון לסיים בכל יום עם "התקווה" רעיון מוצלח מאוד. הביצוע הראשון של מאיה בוסקילה, גם הוא מיוחד ונשמע מעולה וכאן הקרדיט לתומר בירן ולצינוביץ'. מרב מיכאלי היא בין השדרניות הבודדות היום בארץ שנותנות, לפחות לי באופן אישי, תחושה שעוד לא אבדה תקוותנו ועוד יש פה ושם ניצוצות של שידור שנון, אינטליגנטי ומאוד מאוד נעים לאוזן. ואם אתם מאלה שעדיין צורם להם שמיכאלי אומרת "אתן" ולא אתם, גם אם מבחינת העברית זה לא נכון, כנראה שעוד לא התרגלתם לגמרי למיכאלי. קחו עוד קצת זמן.. בהתחלה "תתרגלו", אחר כך.."תתאהבו". מבטיח.
מאז ומתמיד אהבתי את מירב מיכאלי. שתיקה של כמה שנים רק גרמה לי להבין עד כמה אני אוהב אותה ועד כמה היא חסרה בעולם התקשורת הישראלי, ובעיקר הרדיופוני. השבוע שבה מיכאלי, בשעה טובה, לשדר ברדיו. הפעם ב103FM. מי שעקב אחר מיכאלי כאשת רדיו ירגיש שמיכאלי כתמיד, שומרת על הקו הקבוע, הברור והמצויין שלה. אם זה בנוחות המאוד בולטת שלה מול המיקרופון, אם זה בביטויים הקבועים שלה ..."בגלל"..."כי"...(אשת הסיבות!), צוות שלא מרבה להתחלף (שחר סגל למשל) ועוד. והאמת שבצדק. נוסחה מנצחת לא מחליפים. מיכאלי פותחת את התוכנית בשבע, ולמרות שקרוב לודאי קראה את עיתוני הבוקר שעה לפני ולא יותר, נשמע כאילו היא כבר יודעת את כל תוכנם בע"פ והספיקה לסכם, לעבד ובסופו של דבר להגיש לכם אותם בצורה הטובה ביותר, כמו שרק מיכאלי יודעת. הזכרתי קודם את הקלילות שנובעת מהכישרון הגדול של מיכאלי מול המיקרופון. כאן אני מגיע אל 103FM. אנחנו רוצים את מיכאלי עוד יותר נינוחה, יותר קלילה, בלי לחץ. ושעה ככל הנראה, מאוד מקשה עליה. תנו לה קצת להתענג על שירי בוקר, תנו לה להביע את עצמה בלי לחץ של עוד 10 שניות פרסומות, עוד 2 וחצי דק' חדשות, בקיצור..תנו לה עוד שעה. קדימה או אחורה זה לא חשוב. העיקר, תנו לה עוד קצת זמן. מיכאלי מקפידה גם בתוכנית הזאת לבקר את "הטלויזיה של אתמול", פינה שמאוד מעניינת וראויה מאוד לתוכנית בוקר. בדר"כ מגישה אותה שחר סגל אבל היום במקרה ההאזנתי ונפל לאוזניי בחור שיסלח לי אבל אני לא ממש זוכר את שמו..נשמע נחמד אבל..זה לא זה, שחר סגל זאת שחר סגל ועם מיכאלי השילוב בכלל הופך להיות מוצלח... "שיחת בוקר מקסימה" בכל יום עם מפורסם אחר אכן מקסימה, אבל שוב, קצת לחוצה (תנו לה עוד שעה כבר אמרתי?!?!) והרעיון לסיים בכל יום עם "התקווה" רעיון מוצלח מאוד. הביצוע הראשון של מאיה בוסקילה, גם הוא מיוחד ונשמע מעולה וכאן הקרדיט לתומר בירן ולצינוביץ'. מרב מיכאלי היא בין השדרניות הבודדות היום בארץ שנותנות, לפחות לי באופן אישי, תחושה שעוד לא אבדה תקוותנו ועוד יש פה ושם ניצוצות של שידור שנון, אינטליגנטי ומאוד מאוד נעים לאוזן. ואם אתם מאלה שעדיין צורם להם שמיכאלי אומרת "אתן" ולא אתם, גם אם מבחינת העברית זה לא נכון, כנראה שעוד לא התרגלתם לגמרי למיכאלי. קחו עוד קצת זמן.. בהתחלה "תתרגלו", אחר כך.."תתאהבו". מבטיח.
