למה להסתבך?
ל-Pendrive Linux שהמליצו לו, יש יכולת ליצור Live Persistent.
התקנה כאילו Live, שדורשת רק התקן אחד, אבל יוצרת שם מחיצה (בתוך קובץ על-FAT שבתוכו מכיל image של ext4) ששומרת שינויים, ולא רק של home אלא של כל המערכת.
 
אין שום צורך להסתבך עם 2 התקנים, ועם כל שינויים UUID שיכולים לצאת מזה או שני שלבי התקנה.
 
מן הראוי לציין, שמהירות העבודה של גרסאות Live נובעת לא רק ממגבלות USB או האחסון, אלא גם מהעובדה שכדי לדחוף את כל המערכת ל-image בגודל של כ-700MB משתמשים ב-squashfs, ואז יש צורך לפתוח דחיסה.
בנוסף, גרסת Live רצה מה-RAM, מה שמצד אחד אמור לשפר ביצועים, אך מצד שני יוצר מחסור בזיכרון.
 
ולבסוף, הפלא ופלא - עם התקן של SAndisk 64 GB על USB 3 יצא לי לראות גרסת Live של Ubuntu שעולה מהר כמו גרסה מותקנת על כונן קשיח רגיל באותו מחשב.
למען ההגינות יאמר, שהכונן הקשיח באותו מחשב מתפקד יחסית לאט, ותרם הצלחתי לברר מדוע (החיבור הנו SATA3, בדיקת SMART מלאה לא מגלה שום תקלות או סקטורים פגומים, ולא מצאתי שגיאות ב-dmesg).