כשאין כלום אז נשארים בלי כלום ועונים כלום.
עולם כמנהגו נוהג על פי הטבעים שהבורא הנהיג בו.
כשאתה לא מרגיש טוב הקב"ה מרפא אותך לא הדוקטור.
בכולנו הבורא נמצא אם עושים רצונו ואם לא הוא עוזב.
ברגע שהוא עוזב מגיעים מחלות ללא מרפא ומלחמות.
גם כשהוא עוזב הוא עדיין כאן מחכה שנצעק לעזרתו.
גם אם צעקתנו לעזרתו הוא שומע תפילת כל פה.
שמיעתו לא מחייבת פעולה מצידו (אתה לא תקבע למלך!).
שינוי מצד האדם (תשובה!) באופן טבעי יסובב לו מציאות חדשה.
יש היום אין סוף "בעלי תשובה" שלא שבו כרצונו יתברך.
כשחרב מונחת על צוואר האדם מחובתו לא להתייאש מהרחמים.
יש פסוק שאומר "והנה דמעת העשוקים ואין להם מנחם!"
הקב"ה לא מנחם כל אדם ולא מושיע כל בריאה כרצונה.
הקב"ה בעולמו דן על פי דין לא פחות מכל שלטון בעולם!
אתה מכתיב דין למלך? אתה הנידון! חוצפן מאוד אך נידון!
אתה צורך כל היום 24/7 מעולמו יתברך הנאות וחיים.
אתה לא נותן תמורה אפילו בתודה אלא בכפיות טובה.
הדין שלך הוא ניתוק. ניתוק מכל מערכת חיים זו או אחרת.
פגשת פעם "רופא" שיודע להחיות מתים? תפנה אליו, אם תצליח.
בשאול לא יהיה לך מנוס, זה חושך כמו צינוק ואתה נשרף מהמצפון שלך שצועק שהיה יום שאסף פנה אליך שתעשה חשבון נפש ולא רצית, המצפון (הרוח) שלך צועק "וואי מה עשיתי! הצילו!" כמו אדם שנזרק לצינוק חשוך מסלי אוכל מים ומזון. אני הייתי שם...
ההבדל ביננו הוא, שלי הייתה רשות לבקש רחמים,
כי חודש לפני התחלתי לחזור בתשובה, את כופר באל אחד,
אתה לא תצליח אפילו לבקש רחמים, לא יהיה לך מנוס מהצער.
אמרתי כבר למשה, חפש בגוגל 'מסר משמים' ותוכל לקרוא ספר בחינם על כל הנ"ל ועוד.
הגיע הזמן שתתחיל להבין יחד עם כולנו,
שאנחנו צרכנים 24/7 למציאות של בורא עולם.
לשליח אתה אומר תודה? מגיש לו שתיה? מחייך?
קצת הכרת הטוב לבורא שבמו ידיך נתן לך חיים.
אתה בנית אתה עשית הכל נשמה, אך הבורא החיה אותך.
מבלי הבורא אתה לא היית אפילו בונה נוטע וקוצר.
ולא אכנס איתך לפינה שרבים מהעשיות שלנו הם נגד רצון הבורא ולמרות זאת הקב"ה לא מונע "טוב" מבעליו כי זו היא רשות הבחירה.
תקדיש קצת זמן,
אני לא מתנשא על אף אחד כאן,
כולנו בני אדם ולמדתי ממך גם משהו,
למדתי שהיה לי-אור בעולם העליון ובצר לי
הגעתי עד הלום אל החושך ולהתפלל לישועה
שיבוא יום והקב"ה יושיע אותי מהרוע שמסביב ויביא לי-אור.
חבל ליאור יקירי, חבל תאמין לי נשמה, חבל...
