התקפי כעס ואלימות אצל ילד בן 4
זה קצת ארוך אבל אני זקוקה ממש לעזרה , אני אמא לילד בן 4 לאחרונה קיבלתי תלונות מהגננת שהילד כועס, צועק, מרביץ, שורט, זורק כיסאות על הגננת ואף קורע עבודות של ילדים מהגן. ברצוני לציין שהילד מטופל אצל קלינאית תקשורת מזה כבר 6 חודשים והקלינאית לא ציינה שום בעיה אצל הילד, אפילו הייתי אצל רופאת איבחון התפתחות מטעם קופת החולים וגם היא לא ראתה שום בעיה של קשב וריכוז, למרות שבאיבחון לפני שנה היה חשש לקשב וריכוז. ההתקפים של הכעס מגיעים אליו הרבה אם זה בבית או בחוץ. התייעצתי עם פסיכולוגית של הגן והיא הציעה לי להתייחס לכעס כאל משהו שלא רגיל ושהוא שבא הילד צריך להילחם בו ז"א שכל פעם שהוא מתגבר על הכעם לעודד אותו ולהגיד לו "שהינה התגברת אתה גיבור" או שלהגיד "את הכעס והאלימות אנחנו לא מכניסים הביתה". כמו כן ניסיתי את השיטה אולי רק בהתחלה זה עיניין אותו אבל מאוד קשה לו להתגבר. הגננת בגן סיפרה לי שהוא משתדל להיות ילד טוב אבל מאוד קשה לו, אפילו היום קיבלתי שיחה מהגננת שהיה לו יום מאוד קשה והוא התפרץ והרביץ ואף זרק קוביה על הגננת ומה שהרגיע אותו זה היה לקחת את המטאטא ולטאטא את הגן. נספר לכם קצת על התכונות טובות- אחראי, דואג, חרוץ בנקיון בבית ובגן, עוזר לי בטיפול באחותו בת שנה וחצי. ובניגוד- כועס, שתלטן, רוצה להגיד את המילה האחרונה, אוהב להיות במרכז העניינים, ורוצה המון תשומת לב (והוא מקבל). הגננת אפילו אומרת שהם מתחילים פעילות כמו לדוגמא: לצייר שהם מסיימים הם עוברים לשעת סיפור אבל הילד שלי עוד לא סיים את הציור והוא לא מוכן לקום ולעזוב את העבודה באמצע ואז מפה מתחיל ההתקף. אני מאוד דואגת ומיואשת שאלתי המון התייעצתי אבל בפועל כלום לא עוזר, אני רוצה שייעצו לי מה ולאן לפנות כי אני רוצה לעזור מאוד לילד אולי משהו עובר עליו רגשית או שיש לו איזשהיא בעיה אני צריכה לטפל בה, בבקשה מצפה לתגובה.
זה קצת ארוך אבל אני זקוקה ממש לעזרה , אני אמא לילד בן 4 לאחרונה קיבלתי תלונות מהגננת שהילד כועס, צועק, מרביץ, שורט, זורק כיסאות על הגננת ואף קורע עבודות של ילדים מהגן. ברצוני לציין שהילד מטופל אצל קלינאית תקשורת מזה כבר 6 חודשים והקלינאית לא ציינה שום בעיה אצל הילד, אפילו הייתי אצל רופאת איבחון התפתחות מטעם קופת החולים וגם היא לא ראתה שום בעיה של קשב וריכוז, למרות שבאיבחון לפני שנה היה חשש לקשב וריכוז. ההתקפים של הכעס מגיעים אליו הרבה אם זה בבית או בחוץ. התייעצתי עם פסיכולוגית של הגן והיא הציעה לי להתייחס לכעס כאל משהו שלא רגיל ושהוא שבא הילד צריך להילחם בו ז"א שכל פעם שהוא מתגבר על הכעם לעודד אותו ולהגיד לו "שהינה התגברת אתה גיבור" או שלהגיד "את הכעס והאלימות אנחנו לא מכניסים הביתה". כמו כן ניסיתי את השיטה אולי רק בהתחלה זה עיניין אותו אבל מאוד קשה לו להתגבר. הגננת בגן סיפרה לי שהוא משתדל להיות ילד טוב אבל מאוד קשה לו, אפילו היום קיבלתי שיחה מהגננת שהיה לו יום מאוד קשה והוא התפרץ והרביץ ואף זרק קוביה על הגננת ומה שהרגיע אותו זה היה לקחת את המטאטא ולטאטא את הגן. נספר לכם קצת על התכונות טובות- אחראי, דואג, חרוץ בנקיון בבית ובגן, עוזר לי בטיפול באחותו בת שנה וחצי. ובניגוד- כועס, שתלטן, רוצה להגיד את המילה האחרונה, אוהב להיות במרכז העניינים, ורוצה המון תשומת לב (והוא מקבל). הגננת אפילו אומרת שהם מתחילים פעילות כמו לדוגמא: לצייר שהם מסיימים הם עוברים לשעת סיפור אבל הילד שלי עוד לא סיים את הציור והוא לא מוכן לקום ולעזוב את העבודה באמצע ואז מפה מתחיל ההתקף. אני מאוד דואגת ומיואשת שאלתי המון התייעצתי אבל בפועל כלום לא עוזר, אני רוצה שייעצו לי מה ולאן לפנות כי אני רוצה לעזור מאוד לילד אולי משהו עובר עליו רגשית או שיש לו איזשהיא בעיה אני צריכה לטפל בה, בבקשה מצפה לתגובה.