התרבות מתה או מתחדשת?

[spaysi8]

התרבות מתה או מתחדשת?

אז כמובן שעלו שאלות כאלה בעבר,
ועכשיו בערך כל הפייסבוק שלי מוצף בדברים כאלה,
אבל עניין אותי לפתוח דיון גם פה.

עבר שבוע קשה על כוחותינו,
איבדנו 2 אנשים מדהימים אשר רובנו גדלנו עליהם-
אריק איינשטיין וספי ריבלין.

המוות של שניהם הזכיר לי גם את עוזי חיטמן ז"ל שגם עליו גדלתי,
ובעצם סיכום של שלושתם די גרם לי לחשוב שנעלמה לי הילדות..
נכון, היו עוד, גם ציפי וחני ועוד נוספים,
אבל שלושתם היו כל אחד גדול בתחומו ואני לא מרגישה שיש את זה היום,
אז כואב לי.

אני יודעת שבכל דור יש את הטוב והרע שלו,
אבל את התום הזה שגדלתי עליו, אני לא רואה היום בתוכניות ילדים,
בין כל "האח הגדול" והקליפים של מיילי סיירוס ובחורות בנות 14 ששוכבות עם זמרים בני 40,
די איבדתי תקווה,
ואני תוהה- האם זה יחזור?

מה דעתכם?
איך אתם רואים את העניין?

 

[previously on lost]

קראתי משפט יפה שמסכם את הכל

"דור הולך ודור בעע"

 

[spaysi8]

אני גם לצערי חושבת ככה

 

[Puskas]

לא רק שלושתם

גם נעמי שמר, פולי, יוסף שילוח, אהוד מנור ודודו דותן הלכו בעשור וקצת האחרונים..
אין ספק שהתרבות ספגה מכה קשה מאוד ואי אפשר יהיה להחליף את האנשים הללו.

התרבות היום שונה, כבר לא צריך כישרון בשביל להתפרסם או בשביל לקבל תפקידים נחשקים בטלוויזיה או אפילו בתיאטרון (גם שם הטובים ביותר הם המבוגרים שלא יחיו עוד הרבה) ואין ממש תחלופה של איכות.

אני מאמין שתמיד יהיו כמה אנשי מפתח שיחזיקו את התרבות על הגב אך מסביבם ים השטחיים וחסרי היכולת רק ילך ויגדל.
להגיד לך שיהיו עוד כישרונות קומיים כמו ריבלין, פולי, שילוח, רווח, ציפי ושאר הנפילים, לא יהיו אבל מקווה שמה שכן יהיה, יספיק לנו.

אני יודע רק שהילדים שלי בכל מקרה יגדלו על מנור, חיטמן, איינשטיין, ספי, ציפי ושמר.

 

[spaysi8]

ברור שהלכו עוד הרבה,

דיברתי על האנשים שהשפיעו עלי בצורה הכי גדולה.

והמשפט הזה:
"אני מאמין שתמיד יהיו כמה אנשי מפתח שיחזיקו את התרבות על הגב אך מסביבם ים השטחיים וחסרי היכולת רק ילך ויגדל."

מסכם בדיוק את מה שאני חושבת, וזה מבאס ממש.

 

[Puskas]

מבאס אבל חלק מהקדמה

הרי גם במוזיקה, למה היום יש תחושה שהמוזיקה פחות טובה (למרות שזה לא בהכרח כך), כי פעם היו מוציאים נניח 200 שירים בחודש ורובם היו טובים..
היום יוצאים 4000 שירים בחודש וזה אומר הרבה מאוד שירים רעים שנותנים תחושה כללית רעה..
ככה זה עם התרבות כולה אין מה לעשות..

 

[Optimistic Girl]

יש להם חיי נצח

איכשהו הם זכו לחיי נצח
בזכות הtv
אפשר לצפות בהם שוב ושוב

ככה שהתרבות שאת אוהבת/אהבת לא נעלמה

אנחנו צריכים להבין שהם בני אדם וסופם כמו שיהיה באחד הימים סופנו...

מוות זה חלק מהחיים
עד כמה פרדוקסלי זה לא ישמע..

 

[Light18m]

ל"הו לא" יש קומיקס גם על הנושא הזה

http://www.ho-lo.co.il/archives/699

גם שלמה המלך כתב "דור הולך ודור בא, והארץ לעולם עומדת"
"מה-שהיה, הוא שיהיה, ומה-שנעשה, הוא שייעשה; ואין כל-חדש, תחת השמש"
"יש דבר שיאמר ראה-זה, חדש הוא: כבר היה לעולמים, אשר היה מלפנינו"
"אין זכרון, לראשונים; וגם לאחרונים שיהיו, לא-יהיה להם זיכרון--עם שיהיו, לאחרונה"

בקשר לאריק איינשטיין- הנה דעה נוספת:
https://www.facebook.com/notes/deddy-shy/הפוסט-האשכנזי-ביותר-בעולם/10151906845359900


לסיכום:
כנראה שאין מה להלחץ.
התרבות משתנה לכאורה, המדע מתפתח, הטכנולוגיה מתפתחת, אבל מחקרים מראים שרמת האושר נשארת קבועה לאורך ההיסטוריה.

 

[לראות אותה]

עידן התמימות

הנוער של היום , אני לא מנסה להכליל לא מודע לדברים שהם ערכיים ומוסריים.
כל עניין הריאליטי עוסק בעצם במה מוסרי או לא , "המירוץ למליון" , "הישרדות" , "האח הגדול" . הגבולות הטשטשו וקשה לדעת האם זה שדבר מפורסם במדיה הוא תקין או לא.

אני זוכר שבילדותי(יליד 82) הייתי צופה בבית של פיסטוק , בשחור לבן . אני זוכר שלמדתי את האנגלית שלי מתכניות רבות שהיו בשחור לבן. אני שייך לדור האטארי , המסך הירוק של המחשב , הדור שעוד הכיר את מושג הג'ולים והגוגואים(של המשמש) , הדור שעוד זכר שלחק חברים בחוץ זה זמן איכות ולא לדבר עם חברים דרך ווטסאפ\פייסבוק\טוויטר. הדור שידע שלהכיר בחורה צריך לקום ולעשות מעשה ולא לקום ולפתוח פרופיל באתרי הכרויות.

גיבורי הילדות שלנו גדלו , והם מדור שהיה איכותי באמת ולא רק כי הם הצליחו להגיע לגמר של "כוכב נולד" או כל תכנית אינסטנט פודינג אחרת.

היום ילדים מכירים את "זהו זה"? "החמישייה הקאמרית"? "פלטפוס"? "שכונת חיים"? "החתול שמיל"? אני מחשיב את התקופה הזו כעידן הרומנטיקה בישראל , בעוד שהיום הכל הפך למלאכותי ואם אתה לא קיים בפייסבוק אתה לא קיים , אם לא הופעת בריאליטי אתה לא נחשב מצליח , אם לא קיללת באח הגדול אתה כלום.

דרכו של העולם היא שאנשים נפטרים , כמו שבאנו כך אנו עוזבים את כדור הארץ.

אני גאה לדעת שהכרתי אנשים כגון ספי ריבלין, עוזי חיטמן , אהוד מנור ועוד טובים רבים , דרך השירים , הסיפורים וכל אותם רגעים שהייתי חולה ונשארתי בבית לבד והם אירחו לי חברה דך מקלט הטלויזיה , שהביא את ערכי החינוך האמיתיים. שלימדו אותי כיצד להיות בנאדם טוב.