התרגיל המסריח של ערפאת, והבחירות

התרגיל המסריח של ערפאת, והבחירות

לצערנו הפלסטינים לא הבינו, שערפאת עבד אליהם ועל כל העולם... חוץ מהעובדה שערפאת גנב כסף שהיה אמור ללכת לחינוך, מזון וחיים של עמו לכיסו האישי... גם קלטתי איך הוא הצליח לשמור על הטרור. מה ערפאת ענה כששאלו אותו למה הוא לא נלחם נגד הטרור? הוא אמר: "יש אנרכיה בשטחים ואני לא יכול להתמודד איתה"... אבל זאת דווקה האנרכיה שהוא רצה. אני מזכיר שהוא היה מממן הגופים שעשו לו "אנרכיה"... אז מה הטריק הגדול פה? ערפאת יוצא לא אשם... והטרור לא מפסיק. הפלסטינים לא מבינים זאת בגלל פולחן האישיות שהוא בנה לעצמו שם, וגם לא יבינו כי עם השניים כל מערכת החינוך שם תצעק שהוא גיבור. אז עכשיו הולכים להיות בחירות בפלסטין... מי טוב לשני העמים? בוא נתחיל קודם כל... שגם ארגוני הטרור יחשבו כמפלגות. הפת"ח תהיה מפלגת השמאל... החמאס והג'יאד יהיו הימין. היחידים שיכולים לעשות טוב גם לפלסטינים וגם לישראל זה אבו מאזן ומוחמד דחלאן. בואו קודם כל נשים לב לנקודה שפספס ערפאת בתוכניתו ה"מבריקה", הוא שכח שכל עוד תהיה שם אנרכיה, לא תהיה להם מדינה. אבו מאזן ודאחלן זה שילוב מנצח. אבו מאזן פוליטיקאי מבריק שיכול לעשות דברים חכמים, דחלאן אדם צעיר וכריזמטי שיכול למשוך תמיכה רחבה. תוכנית אבו מאזן-מוחמד דחלאן אומרת דבר אחד: שלום! בגלל הקרבה של השניים לישראל וארה"ב... ניסו להתנקש בהם לפני יומים. הם הבינו שעל ידי טרור הם לא ישיגו כלום, ורק על ידי שלום יהיה טוב לשני העמים. לפני כמה ימים שמעתי את אבו מאזן אומר בערוץ ערביי: "לא ניתן להקיים מדינה פלסטינית כל עוד יש טרור". זה לא סוד גם שאבו מאזן היה מי שהוביל ביחד עם שרון את מפת הדרכים, ואם ערפאת לא היה תוקע לו מקלות בגלגלים אז יכול להיות שכבר היום היה לנו פה שלום. כיום אבו מאזן ודאחלן מקבלים את תוכנית השלום של השמאל הישראלי: 1. ישראל חוזרת לגבולות 67'+אפשרות להחלפת שטחים. בשטחים שישראל כבשה ב 67'+אפשרות להחלפת שטחים תקום מדינה פלסטינית. 2. פלסטין מכירה בישראל כבמדינתו של העם היהודי, וישראל מכירה בפלסטין כבמדינתו של העם הערביי-פלסטיני. 3. גדר הפרדה בגבול שייקבע. 4. כל הפליטים משוכנים בפלסטין ומקבלים פיצויים כספים מצד ישראל. ישראל מספקת לפלסטין מים, כסף וחשמל... אך לא לזמן קבע אלה רק לתקופת זמן מסויימת. 5. התחייבות מלאה מצדי שתי המדינות להילחם נגד הטרור. 6. צבא פלסטיני: לא בזמן הקרוב.
 

idoz

New member
4

" כל הפליטים משוכנים בפלסטין ומקבלים פיצויים כספים מצד ישראל" מהם הקטריטריונים כדי להיות פליט? האם אדם בעל סב שברח מא"י ב48' נחשב לפליט? "ישראל מספקת לפלסטין מים, כסף וחשמל... אך לא לזמן קבע אלה רק לתקופת זמן מסויימת" ישראל מספקת כיום חשמל לרשות הפלשטנית. למה שישראל תספק לפלשטנים כסף אם בישראל יש מצוקה תקציבית?
 

Red Star

New member
מקס מקס מקס...

פת"ח לא תהיה מפלגת שמאל. היא תהיה מפלגת מרכז. אם העבודה והליכוד יתאחדו למפלגה אחת תקבל מקבילה ישראלית פחות או יותר למה שהפת"ח מהווה. מפלגות השמאל יהיו החזית הדמוקרטית לשחרור לאומי, הפידא (של יאסר עבד-ראבו), מפלגת העם (נצר למפלגה הקומוניסטית), החזית העממית... לא חסרות מפלגות שמאל. אל תשכח שהמצב החברתי-כלכלי ברש"פ ירוד מאוד-מאוד, ולכן סוציאליזם מאוד פופולרי. ערפאת מעולם לא מימן את החמאס והגי'האד האיסלמי ואפילו לא את החזית העממית. אתה באמת חושב שהוא יתמוך ביריבים הפוליטיים שלו??? ואיזה מין רעיון זה שהוא רצה את ה"אנרכיה" (לצורך הדיון הנוכחי נקרא לזה אנרכיה) הזאת? הוא מנהיג, ולא רק זה, הוא גם דיקטטור! אין שום סיבה שהוא ירצה אנרכיה! מה מנהיגים - ובמיוחד דיקטטורים - רוצים? כוח! וכמה שיותר. אגב מהסיבה הזאת בדיוק דווקא ישראל מימנה תנועות כמו החמאס והגי'האד האיסלמי בתחילת דרכן (לפני שהתחילו פיגועי הטרור) - כדי לטפח התנגדות לאש"ף וזאת כדי למנוע קיומה של מדינה פלשתינאית. לדעתי המשטר הפלשתינאי צריך להיות פחות נשיאותי ויותר פרלמנטרי. חלוקת הסמכויות צריכה להיות כמו בצרפת: הנשיא אחראי על יחסי החוץ והממשלה על מדיניות הפנים, אבל במקרה הלפשתינאי הממשלה צריכה להיות אחראית גם על כוחות הביטחון וסמכויות דומות, והיא תהיה קצת יותר חזקה מהממשלה בצרפת. אבל הנשיא יהיה גם ראש אש"ף. הפרלמנט לעומת זאת צריך לדעתי להיבחר ולהתנהל בערך כמו בישראל. אבו-מאזן כבר התחיל ללכת בכיוון שאני מתאר. כך למשל הוא העביר את סמכויות הביטחון מהנשיא לממשלה; והפריד בין מנגנוני אש"ף למנגנונים הממשלתיים. אלה הן רפורמות שהוא תמיד דרש מערפאת לבצע וערפאת סירב. מה שאמרת על אבו-מאזן לא היה לגמרי נכון: כן, ערפאת מאוד הפריע לו לעתים קרובות לבצע את תפקידו; אבל אחראי לכשלונו באותה מידה גם שרון. היחידים שטובים גם לפלשתינאים וגם לישראל הם הרבה מאוד אנשים: אבו-מאזן, אבו-עלא, מרוואן ברגותי (בתפקיד מדיני, לא בתפקיד בטחוני), מוחמד דחלאן (מהמחנה של אבו-מאזן), ג'יבריל רג'וב (מהמחנה של אבו-עלא), קאדורה פארס (מהמחנה של מרוואן ברגותי), יאסר עבד-ראבו, חנאן עשראווי ועוד. אני משער שאם זה יהיה אפשרי כל אלה ייצרו קואליציה שתהיה מחנה חדש באש"ף, מחנה שיוכל להוביל את הרש"פ בבטחה כי הוא יהיה מאוד פופולרי. אתה אומר שדחלאן צעיר וכריזמטי ולכן יכול להיות מאוד פופולרי. למה אתה מעלה ספקולציות כשיש לנו נתונים מאוד ברורים מסקרים מהזמן האחרון? דחלאן מקבל כ-5% מתמיכת הציבור. אבו-עלא ואבו-מאזן מקבלים כל אחד בין 10% ל-20% (סלח לי שאיני זוכר את המספרים המדויקים) וברגותי מקבל יותר מ-20%. אתה מציין קירבה לארה"ב כדבר חיובי. לדעתי זה דבר שלילי. מפתה דרכים באה בתקופה של אבו-עלא, לא? ובכל אופן היא נכשלה בעיקר בגלל ששרון הכשיל אותה, ערפאת השפיע עליה הרבה פחות. אני לא יודע מאיפה שמעת שאבו-מאזן ודחלאן מקבלים בדיוק את התכנית שאתה מציין (שנשמעת דומה מאוד לתכנית של איילון-נוסייבה), אני אישית חושב שהם די קרובים לזה אבל לא כמו שאתה מתאר. אם יאסר עבד-ראבו, במובנים רבים הביילין הפלשתינאי, לא עשה פשרות עד כדי כך גדולות (למשל ויתור מוחלט בעניין הפליטים), מה גורם לך לחשוב שאבו-מאזן ומוחמד דחלאן כן?
 

EverMan

New member
מסכים איתך בהכל.

אבל ממש בהכל. חסכת לי כתיבה מרובה. ורק בקשר למפת הדרכים , היא כבר מ2001. משמע עוד לפני אבו-מאזן.
 
תיקון, ערפאת מימן את גדודי אל אקצא

את התנזים, את החמאס והגיהאד האיסלמי מממנת אירן, ההבדל בינהם - סמנטיקה, אין הבדל ממשי אמיתי בינהם. אבו מאזן יבחר רק בגלל שהוא האדם שהכי "נראה כמו מנהיג" ביחס למתחריו (חוץ מברגותי), האם זה אומר שהוא יוכל לבצע שינוי אמיתי בחברה הפלשתינית?, או שהוא פשוט ילך בדרכו של ערפאת?, אם ילך בדרכו של ערפאת, הוא לא פרטנר, זה כמו לטחון מים, אם יצליח לבצע את מה שהוא אומר שהוא רוצה לבצע - רפורמות, סיום האנטיפאדה, אני מאד מאד ספקן, אם רק ינסה, יש לו סיכוי טוב להרצח (זה לא כמו רצח רבין, זה לא דומה אפילו - זה יהיה מעשה מקובל), ותהיה הפיכה, יהיה מקסימום במקרה הטוב, מנהיג בובה של אירגוני הטרור, אחד שלא יכול לעשות כלום בעצמו. הלוואי ואני טועה...
 

Red Star

New member
דווקא את התנזים מאוד סביר שהפת"ח

מימן. זה הזרוע הצבאית של פת"ח, אחרי הכל. יכול להיות שגם את גדודי אל-אקצא - כשהם עוד היו ארגון אחד מסודר שכפוף לפת"ח; עכשיו זה עשרות ארגונים קטנים ומנותקים שלא כפופים לאף אחד. אירן לא מממנת אף ארגון טרור חילוני, היא מממנת רק ארגונים איסלמיסטיים (חיזבאללה, חמאס וכו'). זה בגלל שאירן היא תיאוקרטיה והיא רוצה לפתח את כל הגורמים התיאוקרטיים באיזור. בנוגע לאבו-מאזן: כל הדברים שהוא אומר שהוא רוצה לעשות הוא כבר התחיל לעשות. הוא כבר התחיל לבצע רפורמות נועזות מאו במנגנוני השלטון. הוא איש מאוד רציני. והוא לא נחש דו-פרצופי כמו ערפאת.
 
אבו מאזן רציני? - מהפה שלך לאלוהים

אני באמת מקווה שזה כך. דיבורים לחוד ומעשים לחוד, ההצלחה לא תלויה רק בו. ללכת נגד הזרוע הצבאית של המפגה אותה הוא מייצג, זה מהלך מבורך עם כי מסוכן בשבילו, אם הוא יצליח, זה אומר שינוי במנטליות הפלשתינית, אם ירצח/יופל זה אומר, אין חדש תחת השמש. ללכת נגד החמאס? - כאן אני עוד יותר ספקן, אני מחזיק לו אצבעות לגבי התנזים כצעד ראשון, אם זה הולך, מי יודע עוד יהיה סיכוי לשלום...
 

Red Star

New member
בקשר לחמאס ולג'יהאד האיסלמי

לפי מיטב ידיעתי, ההצעה שלי אבו-מאזן ואבו-עלא ואנשיהם היא לשלב את החמאס והג'יהאד האיסלמי במערת הפרלמנטרית והשלטונית בתנאי שהם יפעלו רק כמפלגות פוליטיות ולא כארגונים חמושים. יש בזה מידה של צביעות כל עוד לפת"ח יש את התנזים, אבל זה בכל זאת צעד חיובי.
 

EverMan

New member
רק בשביל סדר באירגונים

התנזים הוא זרוע הרחוב של הפת"ח. ה"אגף הצעיר" שקם באינתיפאדה הראשונה. הם אלו שזרקו את האבנים , אלו שנולדים בשטחים והביאו את המאבק הראשוני. הם בעצם חלק מה"שבִּיבִּה" , הארגון הצעיר של הפת"ח. והם כנראה אלו שממנים אותו. גדודי אל-אקצא (גדודי הראיס?) , הם הזרוע הצבאית של הפת"ח. על כל מה שעולה מזה. והם מבצעים פיגועים ככל הארגונים. למרות שלרוב הם היו מקשיבים להורואותיו של ערפאת , בשל גודלו של הארגון היו מסתננים לשם גם סתם פנאטים שלא היו מקשיבים לאיש.
 

Red Star

New member
גדודיי אל-אקצא היו הזרוע הצבאית

של פת"ח. עכשיו הם אפילו לא ארגון אחד. כל מיני כנופיות בהרבה ערים ברש"פ קוראות לעצמן גדודי אל-אקצא גם אם אין להן קשר לגדודי אל-אקצא המקוריים.
 

Red Star

New member
גדודיי אל-אקצא היו הזרוע הצבאית

של פת"ח. עכשיו הם אפילו לא ארגון אחד. כל מיני כנופיות בהרבה ערים ברש"פ קוראות לעצמן גדודי אל-אקצא גם אם אין להן קשר לגדודי אל-אקצא המקוריים.
 

EverMan

New member
ברור.

רק הבאתי "שיעור היסטוריה". הם עדיין הזרוע הצבאית... ה"קטע" הוא , שבגלל שהם היו האירגון הכי גדול , הרבה טרוריסטים שרק רצו לעשות פיגועים נכנסו לשם , ואז כל קשר ביניהם ובין הפת"ח נעלם. משהו כמו הליכוד של היום
 

Red Star

New member
זה לא רק זה

הם גם לא ארגון אחד עכשיו. הרבה רשתות-כנופיות מקומיות קוראות לעצמן גדודי אל-אקצא, גם אם הן לא חלק מהארגון המקורי שהוא הזרוע הצבאית של הפת"ח.
 

Red Star

New member
התודעה יוצרת את הלאומיות

לכן כשחברי קבוצה מסוימת מכירים בכך שהם עם - אז הם עם.
 
למעלה