התרגיל המסריח 2
בניגוד לכל הפרשנויות והציפיות שעלו במהלך מערכת הבחירות ולאחר היוודע התוצאות, מפלגת העבודה והעומד בראשה לא סבורים כי אולמרט הוא הבחירה הטבעית לתפקיד ראש הממשלה וכי יש מועמד ראוי ממנו- עמיר פרץ עצמו. אהוד אולמרט, שהצהיר במהלך מערכת הבחירות כי ניצחונה של קדימה מובטח, כבר נענש על בשרו בשל חטא היוהרה באובדן מנדטים. לאור התפתחות הימים האחרונים נשאלת השאלה - האם נדבק גם עמיר פרץ בחטא ההיבריס? 16 שנים לפני השנה היא 1990, ממשלת האחדות בראשות יצחק שמיר, בשיתוף עם מפלגת העבודה, מושלת בישראל. בשטחים עוד סוערת האינתיפאדה הראשונה, העלייה מחבר העמים בעיצומה והתנחלויות רבות עולות לשטח. הממשלה האמריקנית, זאת של הנשיא האמריקני ג'ורג' בוש האב, שולחת את מזכיר המדינה ג'יימס בייקר, מבקר ידוע של מפעל ההתנחלויות, על מנת לבדוק אפשרות להניע תהליך מדיני עם הפלשתינים. בבסיס ההצעה, שיחות עם הפלשתינים החיים ביש"ע, מזרח ירושלים וגם עם נציגות הפזורה הפלשתינית. יצחק שמיר מסרב להצעה האמריקנית ושמעון פרס בודק האם ניתן לעשות זאת בלעדיו. פרס, ביחד עם רמון וביילין הוציאו את המחשבון והגיעו למסקנה כי 39 הח"כים שלהם, ביחד עם סיעות השמאל, רצ, מפ"ם ושינוי שמנו 10 ח"כים, ועוד 11 ח"כים חרדים מש"ס ומאגודת ישראל, בתמיכה של 6 ח"כים מהמפלגות הערביות, יביאו להפלת הממשלה בהצעת אי אמון. העסקה אכן יצאה לפועל ובפעם היחידה בהיסטוריה הישראלית נפלה ממשלה בהצבעת אי אמון. נשיא המדינה דאז, חיים הרצוג, הטיל את הרכבת הממשלה על פרס, אך מכאן אירעה סערה פוליטית שהותירה את פרס קירח מכאן ומכאן והוא נזכר מאז כאבי ה"תרגיל המסריח". מנהיג דגל התורה הרב אליעזר ש"ך, שאסר מלכתחילה על סיעתו להצטרף למפלגת העבודה, סחף בנאום ה"שפנים" המפורסם שלו ביד אליהו, גם את ש"ס, שלא הייתה מעוניינת לחבור לפרס לאחר שנפסל בצורה כזו. הרב ש"ך אף הטיל קפידה על אריה דרעי, שהאמין כי בשל כך רדף אותו מזל רע מאז למרות שביקש סליחה מהרב ש"ך. אחרונים חביבים, היו אלה הח"כים באגודת ישראל החסידית, אברהם ורדיגר ואליעזר מזרחי, אשר זוהו עם חב"ד והרבי מלובביץ'. ורדיגר ומזרחי קיבלו הוראה מפורשת מהרבי לא להיכנס לממשלה הנושאת ונותנת עם הפלשתינים. בסיכומו של דבר, נכשל המהלך וקמה ממשלת ימין צרה בראשותו של שמיר, שהחזיקה מעמד עד המהפך ב-1992. ממשלת חרום חברתית? לאחר שפורסמו תוצאות הבחירות במערכת הבחירות שהסתיימה זה עתה, עולה התהייה האם אנו צופים בתרגיל המסריח מספר שתיים, כשהפעם, למרבה האירוניה ההיסטורית, מי שהתרגיל נעשה נגדם הם שמעון פרס וחיים רמון, בכירי מפלגת קדימה דהיום. עמיר פרץ, יו"ר מפלגת העבודה מאמין בסיכויו להיות ראש הממשלה הבא של מדינת ישראל. על פי חישוביו, הוא יכול להקים קואליציה בעלת סדר יום חברתי בסיוע המפלגות החרדיות, הליכוד, האיחוד הלאומי, מרצ ואולי גם הגמלאים. בכדי שהמהלך יצליח, עליו למצוא קווי יסוד משותפים שיאפשרו להושיב באותה קואליציה את אנשי האיחוד הלאומי, כדוגמת אפי איתם ואריה אלדד הניציים, עם היונים הצחורות ממרצ- יוסי ביילין וזהבה גלאון, את יעקב ליצמן ואלי ישי החרדים, עם אבשלום וילן החילוני- הקיבוצניק. באם יצליח בכך עמיר פרץ, הוא ייזכר בהיסטוריה הפוליטית של מדינת ישראל כאשף התחבולות, מין טאלרייאן שכזה, היודע להפיק את המיטב גם במצבים בלתי אפשריים. בקואליציה שכזו יבסס פרץ את מעמדו כמנהיג מדיני ולא רק כפי שהוא הצטייר עד היום בעיני הציבור כמנהיג הפועלים ושר השביתות. הוא יוכל לשנות את המדיניות החברתית של מדינת ישראל ואולי אף לקרב בין האוכלוסיות השונות - המתנחלים, החרדים, אנשי השכונות והקיבוצים. לכתבה המלאה
בניגוד לכל הפרשנויות והציפיות שעלו במהלך מערכת הבחירות ולאחר היוודע התוצאות, מפלגת העבודה והעומד בראשה לא סבורים כי אולמרט הוא הבחירה הטבעית לתפקיד ראש הממשלה וכי יש מועמד ראוי ממנו- עמיר פרץ עצמו. אהוד אולמרט, שהצהיר במהלך מערכת הבחירות כי ניצחונה של קדימה מובטח, כבר נענש על בשרו בשל חטא היוהרה באובדן מנדטים. לאור התפתחות הימים האחרונים נשאלת השאלה - האם נדבק גם עמיר פרץ בחטא ההיבריס? 16 שנים לפני השנה היא 1990, ממשלת האחדות בראשות יצחק שמיר, בשיתוף עם מפלגת העבודה, מושלת בישראל. בשטחים עוד סוערת האינתיפאדה הראשונה, העלייה מחבר העמים בעיצומה והתנחלויות רבות עולות לשטח. הממשלה האמריקנית, זאת של הנשיא האמריקני ג'ורג' בוש האב, שולחת את מזכיר המדינה ג'יימס בייקר, מבקר ידוע של מפעל ההתנחלויות, על מנת לבדוק אפשרות להניע תהליך מדיני עם הפלשתינים. בבסיס ההצעה, שיחות עם הפלשתינים החיים ביש"ע, מזרח ירושלים וגם עם נציגות הפזורה הפלשתינית. יצחק שמיר מסרב להצעה האמריקנית ושמעון פרס בודק האם ניתן לעשות זאת בלעדיו. פרס, ביחד עם רמון וביילין הוציאו את המחשבון והגיעו למסקנה כי 39 הח"כים שלהם, ביחד עם סיעות השמאל, רצ, מפ"ם ושינוי שמנו 10 ח"כים, ועוד 11 ח"כים חרדים מש"ס ומאגודת ישראל, בתמיכה של 6 ח"כים מהמפלגות הערביות, יביאו להפלת הממשלה בהצעת אי אמון. העסקה אכן יצאה לפועל ובפעם היחידה בהיסטוריה הישראלית נפלה ממשלה בהצבעת אי אמון. נשיא המדינה דאז, חיים הרצוג, הטיל את הרכבת הממשלה על פרס, אך מכאן אירעה סערה פוליטית שהותירה את פרס קירח מכאן ומכאן והוא נזכר מאז כאבי ה"תרגיל המסריח". מנהיג דגל התורה הרב אליעזר ש"ך, שאסר מלכתחילה על סיעתו להצטרף למפלגת העבודה, סחף בנאום ה"שפנים" המפורסם שלו ביד אליהו, גם את ש"ס, שלא הייתה מעוניינת לחבור לפרס לאחר שנפסל בצורה כזו. הרב ש"ך אף הטיל קפידה על אריה דרעי, שהאמין כי בשל כך רדף אותו מזל רע מאז למרות שביקש סליחה מהרב ש"ך. אחרונים חביבים, היו אלה הח"כים באגודת ישראל החסידית, אברהם ורדיגר ואליעזר מזרחי, אשר זוהו עם חב"ד והרבי מלובביץ'. ורדיגר ומזרחי קיבלו הוראה מפורשת מהרבי לא להיכנס לממשלה הנושאת ונותנת עם הפלשתינים. בסיכומו של דבר, נכשל המהלך וקמה ממשלת ימין צרה בראשותו של שמיר, שהחזיקה מעמד עד המהפך ב-1992. ממשלת חרום חברתית? לאחר שפורסמו תוצאות הבחירות במערכת הבחירות שהסתיימה זה עתה, עולה התהייה האם אנו צופים בתרגיל המסריח מספר שתיים, כשהפעם, למרבה האירוניה ההיסטורית, מי שהתרגיל נעשה נגדם הם שמעון פרס וחיים רמון, בכירי מפלגת קדימה דהיום. עמיר פרץ, יו"ר מפלגת העבודה מאמין בסיכויו להיות ראש הממשלה הבא של מדינת ישראל. על פי חישוביו, הוא יכול להקים קואליציה בעלת סדר יום חברתי בסיוע המפלגות החרדיות, הליכוד, האיחוד הלאומי, מרצ ואולי גם הגמלאים. בכדי שהמהלך יצליח, עליו למצוא קווי יסוד משותפים שיאפשרו להושיב באותה קואליציה את אנשי האיחוד הלאומי, כדוגמת אפי איתם ואריה אלדד הניציים, עם היונים הצחורות ממרצ- יוסי ביילין וזהבה גלאון, את יעקב ליצמן ואלי ישי החרדים, עם אבשלום וילן החילוני- הקיבוצניק. באם יצליח בכך עמיר פרץ, הוא ייזכר בהיסטוריה הפוליטית של מדינת ישראל כאשף התחבולות, מין טאלרייאן שכזה, היודע להפיק את המיטב גם במצבים בלתי אפשריים. בקואליציה שכזו יבסס פרץ את מעמדו כמנהיג מדיני ולא רק כפי שהוא הצטייר עד היום בעיני הציבור כמנהיג הפועלים ושר השביתות. הוא יוכל לשנות את המדיניות החברתית של מדינת ישראל ואולי אף לקרב בין האוכלוסיות השונות - המתנחלים, החרדים, אנשי השכונות והקיבוצים. לכתבה המלאה