התרגלנו לדם

התרגלנו לדם

אנחנו פותחים בבוקר את העיניים הולכים לצחצח שיניים במקום מיים זורם שם דם אבל אנחנו כבר לא שמים לב. כבר לא מופתעים כבר לא נרעשים. אז נצחצח את השיניים בקצת דם. זה כמו מיים אדומים, כמו פטלף לא נורא. היום נהרגה ישראלית ליד רפיח ונער בן 17, אחיינה, נפצע. הקשורת כבר התעלמה לחלוטין כבר לא מתיחסת. זה הפך לאיזה ידיעת אמצע בחדשות. אפילו היו מהדורות שלא התיחסו לזה כלל. יותר מעניין אותנו הקרקס בארה``ב ה``דרמה``. אבל אם היה סרט וידאו של הארוע נגיד במקרה בן ה 17 היה מצלפ במקרה איך הם נוסעים במוכנית ואיך דודוה שלו נורית למוות. אז פתאום זה היה מעניין. אז היתה פריצה לאוויר של חדשות ערוץ 2 ערוץ אחד היה שולח את ניצן חן הנעבך לדווח בדרמטיות. ולרה``מ לא היתה ברירה אלא להזניק מסוקים להפצצת מפקדות ויעדים. אולי אפילו פגישתו עם קלינטון היתה מתבטלת. ככה זה- אולי אתם לא שמים לב אבל אנחנו חיים בקרקס תקשורתי
 
למעלה