היי ../images/Emo119.gif
כשאנחנו מרגישים בחרדה בכל מיני מצבים חברתיים, זה הרבה פעמים גורם לנו להמנע מלעשות כל מיני דברים. כמו שאתה מספר, אתה לא עונה ולא קורא מול הכיתה או חושב הרבה לפני מה שאתה אומר כשאתה מדבר עם ילדים מסויימים. הדרך להתגבר על החרדה היא ללכת נגדה, ולמצוא את הכוח לעשות את הדברים שהחרדה גורמת לנו להמנע מהם. כשאנחנו מצליחים לעשות אותם, לאט לאט אנחנו רואים שזה לא כל-כך נורא כמו שחשבנו, והחרדה הולכת ויורדת. כדי שלא יהיה קשה מידי, כדאי לעשות את הדברים בהדרגה, להתחיל עם דברים שפחות קשים לנו, וכשאלו נעשים קלים יותר, לעבור לדברים שיותר קשה לנו לעשות. אתה יכול להכין לעצמך רשימה של הדברים שקשה לך לעשות (לענות לשאלה בכיתה, לקרוא מול הכיתה קטע שאתה מכיר טוב, לקרוא מול הכיתה משהו חדש, לדבר 5 דקות עם ילד בהפסקה...), ואז להתחיל לתרגל את הדברים שקלים יותר, ולאט לאט לעלות בקושי. אני יודעת שלהחליט לעשות את הדברים שמפחידים לנו זה לא פשוט. כל מיני מחשבות לא נעימות רצות לנו בראש. אחד הדברים שיכולים לעזור זה לנסות להתווכח עם המחשבות הלא נעימות האלה. למשל, אתה מספר שאתה לא קורא או עונה מול הכיתה כי אתה מפחד שלא תקרא או תענה נכון. תנסה לחשוב על מה מפחיד אותך שיקרה אם לא תענה נכון, על מה הסיכוי שמה שאתה חושש שיקרה באמת יקרה, על מה קורה כשילדים אחרים בכיתה עונים תשובות לא נכונות וכו'. זה יכול לעזור למצוא את הכוח לעשות את הדברים שקשים לנו, כי אנחנו רואים פתאום שלא בהכרח יקרה מה שאנו חוששים ממנו, ושגם אם כן, זה לא בהכרח יהיה כל-כך נורא כמו שדמיינו.