tommygirl75
New member
התרשמויות מרשימו - חלק א
אני רוצה להתחיל בתודות. ראשית לסיגל, ש"רשימו" הוא שלה ושל בעלה. תודה על המקום הקסום והנעים. לרב עופר גיסין, שסגר עבורי מעגלי תובנות. לרויטל, חברת נפש נפלאה, שקנתה לי במתנה את הכרטיס וחוותה איתי יחד את הערב הנדיר הזה. למירי המקסימה – על מאור הפנים בשיחה איתך, על תשומת הלב שלך לפרטים הכי קטנים בהופעות ולכך שאת פותחת את ליבך ואת כל כך קשובה אלינו בפורום. וכמובן – למאיר. על העוצמות וההשקעה, על היצירה, על ההתחברות איתנו ועל ההדרן המופלא (פרטים מרגשים בהמשך). הסבר קטן טכני. רשימו שוכן על גבול נחלאות-רחביה בירושלים, במבנה שהפך מגן ילדים נטוש לבית קסום באמת בסגנון מרוקאי. קירות טרה קוטה, שמנורות מזרחיות מקרינות ערבסקות עליהן, פינת ישיבה מזרחית, כסאות 'רגילים' וכריות ישיבה, פינת משקאות חמים ועוגות ביתיות ואווירה כמו אגם רוגע... במקום מתקיימים שיעורים תורניים, סדנאות אומנות ואחרות והופעות. המופע הוא אינטימי מאד, גם מי שיושב בקצה החדר קרוב למאיר. **** הגעתי שעה לפני המופע, כדי שאוכל לבחור לי מקום ישיבה קרוב-קרוב למרכז ההתרחשות. הבאתי איתי ספר מחשש לשיעמום, אבל מבפנים בקעו קולות שיחה על רבי נחמן מברסלב שמסתבר שראש חודש הוא יום הולדתו. ומיד אחר כך – בדיקת סאונד, שבה מאיר מעיר על עניינים טכניים שהם מעבר להבנתי. אבל יותר מהעניינים האלה, זו היתה קדם-הופעה נהדרת – לך אלי, אל נורא עלילה, שמע קולי, איילת חן ועוד כמה שירים שתשומת ליבי כבר לא הייתה בהם מאחר ומירי וסיגל יצאו החוצה אל החצר היפה שבה המתנתי. קשרתי שיחה עם מירי שהאירה לי פנים בצורה מחממת לב. הודיתי לה על תשומת הלב שהיא נותנת לפורום וסיפרתי לה את ההתרגשות וההתפעלות שלי מהעובדה שבהופעות כל הפרטים הקטנים – תאורה, סאונד, במה – מתחברים לידי ערב מושלם. והיא סיפרה לי עד כמה חשוב לה באמת להעניק תשומת לב לכל פרט, עד כמה האדרנלין זורם בתום ערב כזה ועל כך שבקיץ מחכות לנו הפתעות בסיבוב ההופעות. נכנסנו והתמקמנו והערב התחיל מוקדם יחסית - קרוב ל-9. אני בוחרת שלא להעמיק בכל הדברים שהרב דיבר, אלא בעיקר ברעיונות שחיברו בעיניי את הדיבור שלו אל השירה של מאיר ואת סגירת המעגלים האישית שלי שחשתי שאני מגיעה אליה בזכות דבריו. הרעיון של השיעור היה הבנת פסח כפה-שח, פה מדבר, או במילים אחרות – גאולת הדיבור כמשמעותו העיקרית של החג המיוחד הזה. אם נדייק יותר, דיבור כצורת התקשרות בסיסית וחיונית ביותר בראש ובראשונה של האדם עם עצמו ורק מתוך דיבור אמיתי עם עצמנו, ניתן להגיע לתקשורת חיובית עם הסביבה ועם בורא עולם. וכאן גם נכנסת האמונה, כי היא זו שאפשרה לבני ישראל לצאת ממצב של שעבוד הדיבור שמותיר רק מקום לצעקה אל האל היישר אל גאולת הדיבור ששיאה בשירת הים (מוזיקה כבר אמרנו?). הרב גם הזכיר אהבה אמיתית אל האל שמתאפשרת כאשר אדם אוהב באמת את זולתו, גם אהבה בין בני זוג היא קנה מידה ליכולת לאהוב את הבורא. וכאן הדגיש הרב את הנקודה הזאת בכך שסיפר שהרבנים שכתבו את הפיוטים חברו גם "שירי חשק" שהם למעשה שירי אהבה לנשים ושירים אלה היו חלק בלתי נפרד מיצירתם! הרב נכנס ראשון והציג את מאיר כפורץ הדרך החלוצי של הפיכת הפיוט לחלק מהקונצנזוס המוזיקלי הישראלי בשנה האחרונה. השירים הראשונים של מאיר היוו חישוק-קישור (מלשון חשק – הסביר הרב!!) בין חלקי השיעור. וכאן היו: איילת חן היפהפה. שמע קולי – בביצוע חזק שפורץ בי את סכר הדמעות לבכי של געגוע עמוק למשהו טוב ולחוויה נצחית, לקרבה לבורא עולם. אל נורא עלילה, בביצוע מרטיט, שמעלה בי תמונה של בית הכנסת אוהבי ציון ברחוב שילה. המקום שבו הבנאים מתקבצים לתפילה בימים נוראים ובחגים. הרחוב הזה סמוך לרחוב האגס 1 וגם קרוב לשכונת ילדותי ובמיוחד נוגע בי בנקודה מיוחדת בנשמה ובזמן ייחודי בשנה – שעת הנעילה ביום כיפור. לפני לך אלי, מאיר אומר לנו בחיוך ש"צריך לעשות איזשהו מהלך" והסתבר שמדובר בהפיכת דף על מעמד התווים. מישהו שיושב ממש קרוב אליו נחלץ לעזרה ומאיר מודה לו. בהבעת הפתעה על פניו הוא פונה אל הרב ותוהה "איך זה שאני לא זוכר בעל פה את השיר הזה"? בסיום הביצוע, מאיר מתייחס לאנקדוטה שהרב סיפר מוקדם יותר, על כך שבתחילת תהליך העבודה על הדיסק שמע קולי, הוא שאל את הרב אם מותר לו להלחין את הפיוט. הרב כמובן עודד אותו לעשות זאת. מאיר מסביר שמאחורי השאלה עמד החשש להעז ולהלחין מחדש פיוט, שהלחן המקורי שלו הוא עוצמתי מאד [אני עצמי לא מכירה את הלחן המקורי, אבל אבדוק אותו בקרוב באתר פיוט www.piyut.org.il]. בדרך כלל לחן חדש לטקסט שמוכר ואהוב במנגינה אחרת נופל ברמתו מהמקור, אבל הפעם – גם הרב וגם מאיר ציינו שהשיר 'נתפס' היטב בקהל הרחב. מאיר סיפר שהוא מבצע את לך אלי גם בקיבוצים חילוניים והקהל שר בעיניים עצומות את המילים ומתחבר באמת אליו. "איך אומרים? יש פה עניינים" הוא אומר בחיוך. שלום לך דודי הוא השיר הבא והאחרון בסדרת ה"ביניים". הרב מסיים את השיעור, עדיין נשאר על הבמה אך מפנה את כל תשומת הלב אל מאיר, ששואל - "מה? זהו?" והרב מאשר שכן. זהו עם השיעור.
אני רוצה להתחיל בתודות. ראשית לסיגל, ש"רשימו" הוא שלה ושל בעלה. תודה על המקום הקסום והנעים. לרב עופר גיסין, שסגר עבורי מעגלי תובנות. לרויטל, חברת נפש נפלאה, שקנתה לי במתנה את הכרטיס וחוותה איתי יחד את הערב הנדיר הזה. למירי המקסימה – על מאור הפנים בשיחה איתך, על תשומת הלב שלך לפרטים הכי קטנים בהופעות ולכך שאת פותחת את ליבך ואת כל כך קשובה אלינו בפורום. וכמובן – למאיר. על העוצמות וההשקעה, על היצירה, על ההתחברות איתנו ועל ההדרן המופלא (פרטים מרגשים בהמשך). הסבר קטן טכני. רשימו שוכן על גבול נחלאות-רחביה בירושלים, במבנה שהפך מגן ילדים נטוש לבית קסום באמת בסגנון מרוקאי. קירות טרה קוטה, שמנורות מזרחיות מקרינות ערבסקות עליהן, פינת ישיבה מזרחית, כסאות 'רגילים' וכריות ישיבה, פינת משקאות חמים ועוגות ביתיות ואווירה כמו אגם רוגע... במקום מתקיימים שיעורים תורניים, סדנאות אומנות ואחרות והופעות. המופע הוא אינטימי מאד, גם מי שיושב בקצה החדר קרוב למאיר. **** הגעתי שעה לפני המופע, כדי שאוכל לבחור לי מקום ישיבה קרוב-קרוב למרכז ההתרחשות. הבאתי איתי ספר מחשש לשיעמום, אבל מבפנים בקעו קולות שיחה על רבי נחמן מברסלב שמסתבר שראש חודש הוא יום הולדתו. ומיד אחר כך – בדיקת סאונד, שבה מאיר מעיר על עניינים טכניים שהם מעבר להבנתי. אבל יותר מהעניינים האלה, זו היתה קדם-הופעה נהדרת – לך אלי, אל נורא עלילה, שמע קולי, איילת חן ועוד כמה שירים שתשומת ליבי כבר לא הייתה בהם מאחר ומירי וסיגל יצאו החוצה אל החצר היפה שבה המתנתי. קשרתי שיחה עם מירי שהאירה לי פנים בצורה מחממת לב. הודיתי לה על תשומת הלב שהיא נותנת לפורום וסיפרתי לה את ההתרגשות וההתפעלות שלי מהעובדה שבהופעות כל הפרטים הקטנים – תאורה, סאונד, במה – מתחברים לידי ערב מושלם. והיא סיפרה לי עד כמה חשוב לה באמת להעניק תשומת לב לכל פרט, עד כמה האדרנלין זורם בתום ערב כזה ועל כך שבקיץ מחכות לנו הפתעות בסיבוב ההופעות. נכנסנו והתמקמנו והערב התחיל מוקדם יחסית - קרוב ל-9. אני בוחרת שלא להעמיק בכל הדברים שהרב דיבר, אלא בעיקר ברעיונות שחיברו בעיניי את הדיבור שלו אל השירה של מאיר ואת סגירת המעגלים האישית שלי שחשתי שאני מגיעה אליה בזכות דבריו. הרעיון של השיעור היה הבנת פסח כפה-שח, פה מדבר, או במילים אחרות – גאולת הדיבור כמשמעותו העיקרית של החג המיוחד הזה. אם נדייק יותר, דיבור כצורת התקשרות בסיסית וחיונית ביותר בראש ובראשונה של האדם עם עצמו ורק מתוך דיבור אמיתי עם עצמנו, ניתן להגיע לתקשורת חיובית עם הסביבה ועם בורא עולם. וכאן גם נכנסת האמונה, כי היא זו שאפשרה לבני ישראל לצאת ממצב של שעבוד הדיבור שמותיר רק מקום לצעקה אל האל היישר אל גאולת הדיבור ששיאה בשירת הים (מוזיקה כבר אמרנו?). הרב גם הזכיר אהבה אמיתית אל האל שמתאפשרת כאשר אדם אוהב באמת את זולתו, גם אהבה בין בני זוג היא קנה מידה ליכולת לאהוב את הבורא. וכאן הדגיש הרב את הנקודה הזאת בכך שסיפר שהרבנים שכתבו את הפיוטים חברו גם "שירי חשק" שהם למעשה שירי אהבה לנשים ושירים אלה היו חלק בלתי נפרד מיצירתם! הרב נכנס ראשון והציג את מאיר כפורץ הדרך החלוצי של הפיכת הפיוט לחלק מהקונצנזוס המוזיקלי הישראלי בשנה האחרונה. השירים הראשונים של מאיר היוו חישוק-קישור (מלשון חשק – הסביר הרב!!) בין חלקי השיעור. וכאן היו: איילת חן היפהפה. שמע קולי – בביצוע חזק שפורץ בי את סכר הדמעות לבכי של געגוע עמוק למשהו טוב ולחוויה נצחית, לקרבה לבורא עולם. אל נורא עלילה, בביצוע מרטיט, שמעלה בי תמונה של בית הכנסת אוהבי ציון ברחוב שילה. המקום שבו הבנאים מתקבצים לתפילה בימים נוראים ובחגים. הרחוב הזה סמוך לרחוב האגס 1 וגם קרוב לשכונת ילדותי ובמיוחד נוגע בי בנקודה מיוחדת בנשמה ובזמן ייחודי בשנה – שעת הנעילה ביום כיפור. לפני לך אלי, מאיר אומר לנו בחיוך ש"צריך לעשות איזשהו מהלך" והסתבר שמדובר בהפיכת דף על מעמד התווים. מישהו שיושב ממש קרוב אליו נחלץ לעזרה ומאיר מודה לו. בהבעת הפתעה על פניו הוא פונה אל הרב ותוהה "איך זה שאני לא זוכר בעל פה את השיר הזה"? בסיום הביצוע, מאיר מתייחס לאנקדוטה שהרב סיפר מוקדם יותר, על כך שבתחילת תהליך העבודה על הדיסק שמע קולי, הוא שאל את הרב אם מותר לו להלחין את הפיוט. הרב כמובן עודד אותו לעשות זאת. מאיר מסביר שמאחורי השאלה עמד החשש להעז ולהלחין מחדש פיוט, שהלחן המקורי שלו הוא עוצמתי מאד [אני עצמי לא מכירה את הלחן המקורי, אבל אבדוק אותו בקרוב באתר פיוט www.piyut.org.il]. בדרך כלל לחן חדש לטקסט שמוכר ואהוב במנגינה אחרת נופל ברמתו מהמקור, אבל הפעם – גם הרב וגם מאיר ציינו שהשיר 'נתפס' היטב בקהל הרחב. מאיר סיפר שהוא מבצע את לך אלי גם בקיבוצים חילוניים והקהל שר בעיניים עצומות את המילים ומתחבר באמת אליו. "איך אומרים? יש פה עניינים" הוא אומר בחיוך. שלום לך דודי הוא השיר הבא והאחרון בסדרת ה"ביניים". הרב מסיים את השיעור, עדיין נשאר על הבמה אך מפנה את כל תשומת הלב אל מאיר, ששואל - "מה? זהו?" והרב מאשר שכן. זהו עם השיעור.
