מיכל בן טובים
New member
ה-בל-גא-רי-אד ../images/Emo42.gif
כן כן סנובים שכמוכם, לכו תקראו ספרים מתוחכמים ואפלים, לכו תתעמקו בספרים שמעולם לא שמעתי את שמעם. אני אקרא את מה שמהנה אותי וזהו ודי וזהו ודי !!!
אז מה יש לי להגיד על הבגלריאד
שלא יכולתי להניח אותו מידי וקראתי אפילו ברמזורים ? שהתאהבתי נואשות בפולגרה ומצאתי את עצמי בודקת אם צבע השיער שלי השתנה? שלא הבנתי מה קורה סביבי כי חייתי איזה שבוע בממד אחר ? מכירים את התופעות? עכישו בואו ניכנס בכל זאת למשהו קצת יותר אינטלגנטי בעניין, כי אפילו שאני קוראת בלגריאד ואני כבר ממש לא נוער, אני רוצה לנמק ולהסביר וכל זה. אז ככה: הספר מתחיל מאוד מאוד לאט וכל הספר הראשון מחורבן לגמרי ! אמנם אחרי שכבר מתמכרים אז נורא נהנים דווקא מהראשון ששם מכירים את הדמויות ושם זה השקט שלפני הסערה, אבל בתור התחלה המשכתי לקרוא אותו אך ורק בגלל שלא היה לי משהו יותר טוב ביד... הספר השני כבר יותר טוב, אם כי עדיין צפוי נורא ואיטי נורא, אבל בו לאט לאט מתחילה ההתמכרות מתחילים להבין שהמסע הזה של הגיבורים ממלך למלך יש לו איזה מטרה. ברגע שעוברים את המשוכה של שני הספרים הראשונים נכנסים לתוך ממלכה קסומה, טובת לב באופן יוצא דופן ומותחת לחלוטין. בספר הזה יש הכל: הומור מצחיק, הומור נמוך, הומור ציני והומור דפוק. חכמה, צניעות וגם מתח ועולם קסום. פנטזיה במיטבה. חיסרון אחד קצת מבאס שיש לכל המד"בים שבאים בסדרות: המאלוריאן כבר הוא סתם שכפול של הבלגריאד ובעצם מעביר את אותה חוויה שוב אבל פחות טוב. אהבתי את הרעיונות המקוריים (למשל המלכה שהופכת לנחש) את הקצב את הדמויות את הדינמיקה ביניהם ואולי הכי חשוב, התחושה שאתה נמצא בעולם אמיתי לגמרי, אולי אפילו יותר אמיתי מזה שלנו....
ומה אתם חשבתם על הספר הזה
כן כן סנובים שכמוכם, לכו תקראו ספרים מתוחכמים ואפלים, לכו תתעמקו בספרים שמעולם לא שמעתי את שמעם. אני אקרא את מה שמהנה אותי וזהו ודי וזהו ודי !!!