ה"רע" בתנ"ך

[יודיX3]

ה"רע" בתנ"ך

יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע; אֲנִי יְהוָה, עֹשֶׂה כָל-אֵלֶּה. ישעיהו מ"ה ז' האם "רוע" אינו תוצר של מעשי בני אדם? אם כך מה הכוונה בבריאת הרע ע"י ה'?

 

[שיבולית]

שאלה לגבי אותו פסוק + נסיון לתשובה

יוצא שאור ושלום מקבילים - וזה דיי מובן, אבל למה רע מקביל לחושך? האם החושך במהותו הוא רע? (אני לא חושבת כך). ולגבי השאלה על הרוע- אם אני זוכרת נכון - פרק מ"ה נכלל בנבואות הנחמה של ישעיהו בהן הנביא משכנע את העם המיואש להאמין בבשורת הגאולה, בתוך כל זה הוא מסביר - שה' הוא זה שהביא את הגלות על העם (בדרך של סיבה ומסובב) וכשם שבידו להביא את הרע, כך בידו להביא גם את הטוב (הגאולה) - כי הוא זה שאחראי על הכל. (וכאן ברוע - הכוונה לא לרוע אנשוי - מעשי בני אדם, למרות שמעשי האדם - השעבדים הם כלי לביטוי הרוע הזה). מקווה שלא הסתרבלתי יותר מידיי

 

[shukfr]

בודאי שלא

חושך הוא לא רע כשום שאור אינו טוב. זה במובן הראשוני - הפיזיקלי שלהם. אבל בתור דימוי בלבד - אור מייצג את הפן החיובי וחושך נבחר (מסיבות ברורות) לייצג את הפן השלילי (למשל - מלחמת בני אור בבני חושך). בעולם הדימויים חושך הוא מילה נרדפת לרע.

 

[shushu10]

ללכת בחשך =להיות בעוורון

= כסומא בארובה... ועוד בטויים כגון זה. מדובר בחושך מנטלי-רוחני-נפשי ולא פיזי. עוורון תרתי משמע: א) לא לראות את הדרך הנכונה מתוך עקשנות או גאווה. ב) לא להבין סדר עדיפויות והבחנה בין טוב ורע.

 

[אבישור האפרתי]

זה דווקא לא ברור שאור = שלום

אפשר לראות פה שני זוגות מקבילים: אור <-> חושך שלום <-> רע השיטה שלך הייתה תקבולת בין כל אחד מהחלקים בנפרד (אור - שלום וכו'), ואני רואה תקבולת בין שני הזוגות - בשניהם מדובר על הפכים. רוצה לומר: או שהכוונה ב"רע" היא מלחמה, או שהכוונה ב"שלום" היא טוב. וצריך עיון. ובהקשר לשאלה המקורית, ניתן גם לומר ש"רע" הוא יחסי, כמו דבר שנראה במבט ראשון כשלילי, אך התוצאה הסופית שלו חיובית.

 

[אלי ו.]

אולי אולי יש כאן דיאלוג עם אמונות

זרות. כידוע יש אמונות כמו האמונה הפרסית העתיקה ואח"כ הגנוסטים וגם הנוצרים במידה מסוימת שחילקו את האלוהות ל"אל טוב" ו"אל רע". אולי ישעיהו מנסה להפריך אמונה זרה שהיתה נפוצה בזמנו? הפירוש הזה גם מסתדר עם המשך הפרק בו ישעיהו מתייחס ישירות לעובדי האלילים.

 

[יודיX3]

לא חשבתי על זה

תשובה יפה והגיונית

 

[יוסי ר1]

עושה שלום ובורא רע

שאלתך על הרע היא שאלת ביסוד בכל תיאולוגיה שהיא, ובכל פילוסופיה שהיא, ולכן לא אתיימר לחפש לה תשובה. הערה אחת לגבי השלום: בתנ"ך המובן העיקרי של המילה שלום אינה דווקא אי לוחמה בן יריבים, כפי שהאסוציאצייה שלנו מניחה, כי אם שלום פנימי, הרמוניה של האדם עם עצמו, עם סביבתו, שלוה ורוגע. הביטוי הנאצל של שמום מסוג זה מופיע בברכת כהנים "...ישא ד' פניו אליך וישם לך שלום". השלום כאל הוא שלומו של אדם המוצא חן בעני ד', שהקבה מאיר אליו פנים,נושא אליו פניו. לכן נראה לי כי ניתן לראות את הפסוק כחלק מההבטחה לכורש, בעבור פועלו בגאולת ישראל ובניית המקדש.מצד אחד שלום, שלווה לכורש ולתומכיו, ומצד שני רע, חוסר שקט וחוסר שלום למתנגדיו ולהולכים בדרך האלילים.