ה' רקם...

ה' רקם...

קרה לכם שאדם בא לשתף אתכם במשהו מחיו הוא, להתייעץ אתכם אולי, ובסופו של דבר או לאחר זמן, הרגשתם/הבנתם, שבעצם הקב"ה שלח אותו אליכם כדי להאיר לכם צדדים פחות מתוקנים אצלכם? עניינים לא פתורים בחייכם? מוכנים לשתף?
 
הרבה פעמים.....

אני מזכירה באקדמיה, ונכנסה אלי סטודנטית לפני הרבה שנים ואמרה לי שקשה לה לעשות את התואר, גם לימודים גם משפחה, והיא חושבת לוותר על התואר, אמרתי לה שזה ממש חבל, שלכולנו קשה, נתתי לה את הדוגמא של עצמי, שאני עובדת ויש לי תודה לאל משפחה, ואני עושה תואר, ודיברתי על ליבה שלא תפסיק את התואר, כי החיים כמו רכבת, אם לא עולים בתחנה....מפספסים.... אחרי כמה שנים פגשתי אותה באוניברסיטה במקרה, והיא הודתה לי, וזכרה את מה שאמרתי לה כמה שנים קודם לכן, והיא לקראת סיום התואר, ויש לה סיפוק שהיא עמדה בזה. לא אני, הקב"ה כמובן כיוון אותה........
 
כל הכבוד לך ../images/Emo24.gif

זכית להיות שליחה נאמנה לפי התוצאות
הרגשת שזה בא גם לחזק אותך בהתמודדות עבודה-משפחה?
 
את מזכירה לי עם הרכבת

שפעם לא הבנתי חבר שתמיד נוהג לאחר לתפילה, והוא הסביר לי שאני אשים לב! שהתפילה זה כמו רכבת. יש לה המון תחנות שעולים אליה ובתחנה הסופית כוווולם יורדים!
 
כל הזמן

בכל פעם שמגיע אלי אדם לייעוץ ברור לי שהוא בא ללמד אותי משהו... זה הכיף בעבודה שלי אני כל הזמן לומדת על עצמי. הגיעה אלי משהי בש"ל שרוצה לדעת מה ללכת ללמוד- דרך המחסומים שמעכבים אותה קיבלתי מסר לעצמי- איפה אני נמצאת ועל מה לעבוד עכשיו.
 
מיקרו ומאקרו

במהלך ייעוץ משהי שאלה אם אפשר בכלל לעבוד על המידות? היא טענה שאולי המידות שאנחנו נולדים איתם זה מה שיש וא"א לשנות... שאלתי אותה למה בדיוק היא מתכוונת והיא אמרה שהיא מרגישה שהמידה שמנהלת אותה זו השיפוטיות שלה- דיברנו על כך שבשיפוטיות יש גם דברים חיוביים: היכולת להתמקד בפרטי פרטים- לראות את המיקרו ואת המאקרו. ואח"כ עם עצמי בחנתי- איפה אני שיפוטית כי אם הגיעה אלי המידה הזו ודאי שהוא נמצאת- ואני ממשיכה לברר- הרי הלימוד הוא בכל רגע ורגע, תודה על ההזדמנות-להתבונות...
 
אפשר באמת לחיות במצב התבוננות תמידית?

לי זה מרגיש קצת לנתח את החיים כל הזמן במקום לחיות אותם... או שמקדישים לכך זמן מיוחד?
 
זה חלק מלחיות את החיים זה מעצים

אם חווים את החוויה במלואה- אם באמת מרגישים מה המילים של השני או המילים שלי עבור השני עושות לי אז את חייה את החיים במקום ליצפות בהם.. ככה לפחות אני מאמינה ומרגישה, כמובן שזה לא מצליח כל הזמן כי הרבה יותר קל לחיות במצב של הנה אני המורה החכם ואני אלמד אותך במקום במצב של ענווה של תלמיד שבא ללמוד.. אבל משתדלים..
 
נראה לי שזה בדיוק: "שיוותי ה' לנגדי תמיד"

אני צוחקת על עצמי שאני כל הזמן עושה לעצמי "בשידור חוקר", ובאמת אדם באופן רגיל מתנהג באופן אוטומטי, אבל הרי המצוות מובילות אותנו להתבוננות עצמית, לדוגמא לעצור ולשאול את עצמך: מה אתה אוכל, האם זה בסדר וכו'..... אני כל הזמן אומרת לעצמי שאני אורחת בעולם הזה, יש בזה ראיה הרבה יותר רחבה ואחראית מאשר לחיות באופן אוטומטי.
 
מצוות מכוונות אותנו לברור/תודעה לפני העשיה

אני מדברת על ניתוח רטרוספקטיבי. כאלו שמנתחים את עצמם כל הזמן, האם פעלו מנקיות או מנגיעות כאלו ואחרות... וזה נראה לי קצת לא בריא אם זה המצב התודעתי כל הזמן... אני מובנת?
 
ודאי

אני לא נזכר בתופעות מסויימות אבל כשצריך לעודד אדם או להסביר לו היטב רעיון מסויים הדבר מתחדד אצלי. הקב"ה בנה אותי כך פעמים רבות לאורך השנים...
 
למעלה