ה"שוק" של יום חמישי
יום שישי בבוקר. הזדמנות אחרונה לעשות סידורים לפני שהשבת יורדת והשלווה עוטפת על העיר כצמר גפן. נדמה כי כולם ממהרים לסידורים אחרונים, קניות של שבת. שדרות התמרים הומה עורבי אורח וכלי רכב. המולה ברחוב. ופקקים. כן, כך זה בשישי בבוקר בשדרות התמרים. רחוב של בנקים, חנויות ומכוניות. החום מתיש. הזיעה ניגרת ומרטיבה כל חלקה טובה. מרחוק עדין נשמעים הדי הרעש. בתחילה נדמה כי מדובר בפיצוצים קטנים, אבל אז מתברר כי שוב מדובר בעוד מכונית מפוארת עם גג נפתח שחולפת. הדציבלים בה מרקיעים שחקים. מוסיקה אלקטורונית רועשת מקיפה אותנו לרגע קט ונעלמת כלא היתה. עוד נופשים שחושבים כי זכותם לקרוע את העיר ואת אוזננו. ואז זה מגיע. ההלם הגדול. אף פעם אי אפשר להתרגל לזה. הפעם זה מלווה בריח מצחין, משהו הנע בין פירות נרקבים למים עומדים. שוב אנחנו תוהים, האם הגענו שוב לעזה. מה פשר התעלומה. ושוב בלית ברירה, בדיוק כמו שבוע קודם לכן, אנחנו מפלסים דרכנו בזוהמה, שקיות ניילון בכל פינה, פלחי אבטיח רקוב, ירקות ופירות מתגלגים על הארץ. מבטנו משתהה. אנו תוהים. מה לעזעזל קרה. מלחמת עולם- בזמן שישנו. מישהו שכח לבצע עבודתו, או שמא ראו כי התרגלנו משבוע שעבר. מה לעזעזל קרה פה. הפעם אנחנו לא צריכים עובר אורח נחפז שיספר לנו משהו שאנחנו לא יודעים. הפעם אנחנו מבינים לבד. כן, יום חמישי זה יום שוק באילת. ומישהו, כנראה נרדם בשמירה או שמא עשה זאת בכוונה. פוזה
יום שישי בבוקר. הזדמנות אחרונה לעשות סידורים לפני שהשבת יורדת והשלווה עוטפת על העיר כצמר גפן. נדמה כי כולם ממהרים לסידורים אחרונים, קניות של שבת. שדרות התמרים הומה עורבי אורח וכלי רכב. המולה ברחוב. ופקקים. כן, כך זה בשישי בבוקר בשדרות התמרים. רחוב של בנקים, חנויות ומכוניות. החום מתיש. הזיעה ניגרת ומרטיבה כל חלקה טובה. מרחוק עדין נשמעים הדי הרעש. בתחילה נדמה כי מדובר בפיצוצים קטנים, אבל אז מתברר כי שוב מדובר בעוד מכונית מפוארת עם גג נפתח שחולפת. הדציבלים בה מרקיעים שחקים. מוסיקה אלקטורונית רועשת מקיפה אותנו לרגע קט ונעלמת כלא היתה. עוד נופשים שחושבים כי זכותם לקרוע את העיר ואת אוזננו. ואז זה מגיע. ההלם הגדול. אף פעם אי אפשר להתרגל לזה. הפעם זה מלווה בריח מצחין, משהו הנע בין פירות נרקבים למים עומדים. שוב אנחנו תוהים, האם הגענו שוב לעזה. מה פשר התעלומה. ושוב בלית ברירה, בדיוק כמו שבוע קודם לכן, אנחנו מפלסים דרכנו בזוהמה, שקיות ניילון בכל פינה, פלחי אבטיח רקוב, ירקות ופירות מתגלגים על הארץ. מבטנו משתהה. אנו תוהים. מה לעזעזל קרה. מלחמת עולם- בזמן שישנו. מישהו שכח לבצע עבודתו, או שמא ראו כי התרגלנו משבוע שעבר. מה לעזעזל קרה פה. הפעם אנחנו לא צריכים עובר אורח נחפז שיספר לנו משהו שאנחנו לא יודעים. הפעם אנחנו מבינים לבד. כן, יום חמישי זה יום שוק באילת. ומישהו, כנראה נרדם בשמירה או שמא עשה זאת בכוונה. פוזה