ה-6 באוקטובר, יום עצוב (לא שייך לתעופה)

[ZeevRozenek1]

ה-6 באוקטובר, יום עצוב (לא שייך לתעופה)

היום לפני 43 שנים, פרצה מלחמת יום כיפור, שגרמה לכ-3000 הרוגים ואלפי פצועים ונכים.
השבוע "צלחתי את התעלה" , ומ"מבוגר" הפכתי לזקן . נוכחתי לדעת שהתאוריה שהזמן מרפא פצעים ומשכיח מאורעות עצובים לא עובדת, לפחות לא אצלי, והעצב רק מתעצם .
אני יודע שאני לא היחיד, לא בכלל ישראל ולא בין משתתפי הפורום, אבל לא יכולתי לבלום את עצמי (מה לעשות, הבלמים כבר נשחקו עם הגיל ,) וחשתי שמילים אלה חייבות להֵאמר .
חתימה טובה

 

[מנחם שופט]

כמוני כמוך.

 

[ethanr]

עצוב

שלום זאב,
עצוב לקרא את דבריך, וקשה לעכל למי שלא חווה את האירועים בעצמו.
יש לי שאלה ללא טיפת ציניות - האם לתחושות הללו היה משקל בהחלטתך להגר לחו״ל? רק מתוך סקרנות.
איתן

 

[ZeevRozenek1]

איתן, בהחלט לא

ההגירה שלי לאיטליה (אתם רשאים לקרוא לזה גם "ירידה") לא היתה קשורה למה שהוא שלילי בישראל אלא למשהוא חיובי באיטליה.
לפעמים אני מצטער שלא המשכתי מערבה למחוז שאתה גר בו, אבל אז פעלנו לפי הלב ולא הראש .

 

[ethanr]

לעולם לא מאוחר מדי...

 

[שאולי46]

אכן עצוב.

לבי איתך ועם כל מי שסוחב עמו את צלקות המלחמה הזו והאחרות.
עם זאת, אני שמח שהנך שופע הומור ממנו נהנה הפורום.
חתימה טובה וכל טוב.

 

[אריה שגיא]

כמוני כמוך

בהרבה עצב כרוך זכרון המלחמה אצלי אבל גם שמחה
ביום האחרון למלחמה הפכתי לראשונה לאבא. על לידת בני הבכור שמעתי ברדיו
לברית הצלחתי להגיע (לחצי יום חופשה) מהעיר סואץ ובעודנו מסיימים את החגיגה
קיבלנו את הבשורה המרה שבן דודי (שהיה בחזקת נעדר עד אז) זוהה כחלל
אבל האמת את התום והתמימות איבדתי במלחמת ששת הימים ובמלחמת ההתשה למראה החללים הרבים (גם של האויב) ולהבנה שיש חזית ויש חיים בעורף ושלא כולם (אפשר לאמר הרוב)מוכנים לשאת בנטל ושאין תקווה ואין תוחלת

 

[דוד איזנברג]