מדובר בתרופה אחרת. לא זו שניתנה לכומר
בכל מקרה, דעתי דומה לזו שלך - בנוגע לתרופה שניתנת לאדם שחלה, וסיכוייו לשרוד את המחלה נמוכים.
לא בזה היה מדובר.
כשאומרים לציבור, בשקיפות ובצורה גלויה, שתרופה או חיסון לא עברו את כל השלבים הנהוגים - והתרופה אפילו עדיין לא רשומה - אך מפאת חומרת המחלה וסיכויי ההישרדות הנמוכים מחליטים לנסות בכל זאת להציל חיים בעזרתה, על זה אני לא חולקת בכלל.
זה לא אמור לבוא במקום הסדר הרגיל. זה לא אמור לעקוף את השלבים המקובלים לבדיקה וניסוי.
כן, יש כאן בעיה אתית, אך בגלל חומרת המצב במקביל להמשך המסלול הרגיל לרישום תרופה/חיסון מנסים להציל את מי שנדבק.
עם זה אין לי בעיה, אני מכבדת גם את הניסיון להציל חיים בכל דרך שאפשר, וגם מעריכה את השקיפות והיושר שבה נעשים הדברים ומובאים בפני הציבור.
(המשפט שאליו התייחסתי הופיע במאמר שנגע לתרופה אחרת - שאותה יש ליטול החל מחודש לפני "מפגש" עם אבולה, והיא שקולה לחיסון שיש לחדש בכל חודש עד חודשיים).
הבעיה שלי מתעוררת כשמתחילות ההתחכמויות.
כשמתחילים לשחרר משפטים בסגנון "אין בעיה מוסרית".
זו לא פעם ראשונה שאני פוגשת מין דינמיקה רטורית כזאת שאומרת שלאנשים שתחומי עיסוקם נוגעים למוסר אין הבנה במדע - ולכן הם לא יכולים לחוות דעה בנושא מדעי.
אבל לאנשי מדע, לעומת זאת יש חזקה מלאה גם על המדע וגם על המוסר.
זו בדיוק התפיסה שמשרישה את הרופא כאל.
לטעמי האישי יש דברים שעדיף לא להגיד בכלל - על פני "אין שום בעיה מוסרית במתן תרופות נסיוניות, תרופות שטרם הוכחו בטיחותן ויעילותן".
אני הייתי מצפה למשפט בסגנון - "במקביל להמשך ביצוע המחקרים המקובלים והניסויים הנדרשים לבדיקת היעילות והבטיחות של תרופות ניסיוניות אלו... אנו משתמשים בהן בניסיון להציל חיים למרות היותן בשלבי ניסוי... מתוך ידיעה שיש כאן סוגיה אתית ומוסרית...וזאת מפאת חומרת המחלה וסיכויי ההשרדות הנמוכים...".
עד עכשיו, אגב, לא קראתי על אף רופא שחור שזכה לקבל את הניסוי הזה בניסיון להציל את חייו.
אתיקה ומוסר יכולים להיות מושגים מאוד גמישים, גמישים מדי.
