ואולי... אתה פה חסר לי

24 ברבלה

New member
ואולי... אתה פה חסר לי

אתם מכירים את הבקרים האלה שקמים פשוט הפוך... היה לי כזה אחד היום, ממש הכרחתי את עצמי להיגרר מהמיטה. אני עצובה, עייפה מותשת... כל פעם שאני חושבת שעברתי שלב ואני מתקדמת הלאה אני מוצאת את אותו מקום תקוע... זה שמסרב לשחרר ואני מתגעגעת, כל כך מתגעגעת כי אתמול כשקיבלתי את הידיעה שלעבודה שהכי רציתי לא התקבלתי, ידעתי, שאם הוא היה כאן, אז היה לי הרבה יותר קל להחליק את זה הלאה... ואני יודעת שהוא היה מחבק חזק חזק ומזכיר לי בדיוק מי אני ומה אני שווה, כי כזה הוא היה, מקסים ותומך... ואני יודעת, שהניסיון להתחיל לצאת לפגישות עם בחורים כנראה מוקדמת מדי, כי כל אחד זה לא הוא... (מלבד אותה פעם יחידה שהצלחתי להתחיל להרגיש רגשות שסימנו לי שאני מתחילה להחלים מהפציעה.. אבל אז זה נגמר בבת אחת.. החזיר אותי שלוש צעדים אחורה..) ואני יודעת שאנשים בחוץ, לא אמפטים, לא מנסים להבין ושקועים כל אחד בחרא שלו... ובגלל זה אני מרגישה פתאום כל כך לבד... ומה נותר לי לעשות? רק ללכת אליו היום, לבכות על האבן, לדבר לעצמי... כל כך מתסכל... עברו חודשיים מאז חזרתי לארץ והנה רק עכשיו נחתה לי המציאות בתוך הפנים יפה שלי.. אתה פה חסר לי... אולי אתה שומע???
 

eaz1514

New member
../images/Emo201.gif יש ימים כאלה אבל יש גם ימים יותר טובים

תני לזמן לעשות את שלו, הכל יבוא על מקומו בשלום בזמן המתאים , ראי תשובתך למעלה ! תיישמי אותה על עצמך מחר יום חדש והשמש תזרח מבעד לעננים שעוטפים אותך היום ולשלאתך הוא כן שומע, כך אני מאמינה אילנה
 

24 ברבלה

New member
../images/Emo51.gif../images/Emo140.gif

השתפר קצת תודה על העידוד! מאחלת שגם לך תזרח השמש אם לא כל יום אז כמה שיותר אמן...
 
למעלה